אור ברסלב

מקור חיים - א· רבי חיים הכהן מארם צובה

סימן טז

סימן טו

[א] מאחר שהנחנו כי נפש האדם היא כלולה משלשה כחות שהם נפש רוח נשמה ולכן רצה הקב"ה לזכות את ישראל וקדשנו במצותיו כדי להעלות אותנו במעלו' רמות להדמות למלאכים ולכן כנגד החלק שנאמר בהם עושה מלאכיו רוחות כנגד זה נתן לנו מצוה זו של הטלית כי כן הוא לבוש המלאך הנאמר בו והנה איש לבוש הבדי' ולכן בא השיעור של הטלי' באופן זה שיעור טלית שחייב בציצית שיתכסה בו ראשו ורובו של קטן באורך וברוחב מפני שכבר נאמ' מארבע רוחו' באי הרוח ומעל' ומטה הם ששה דוגמא לקטן המתהלך בשוק לבדו ואינו צריך אחר לשמרו כי הנה בשיעור השנים הללו כבר התחיל להתגלות בקטן בחינת הרוח לפי שהוא זמן של הפעוטות ולכן גם כאשר ישים הטלית מועיל בעצמו להתחיל לזכות לתוספת רוח לפי כי כאשר מתגלה עיקר של הרוח שבקרבו מזמן ההולדה ממשיך עליו בחינת רוח חדש אמנם שיעור זה הוא מורה על העדר השלימות כלומר כי עדיין אין בו כח להתפשט זה הרוח בקרב איש זולת קצת ממנו אמנם מכל מקום מועיל מאד לאדם כדי לדחות ממנו אותו הרוח הנקרא רוח של שטות המחטיא את האדם כמשחז"ל אין אדם חוטא אלא א"כ נכנס בו רוח של שטות הוא מש"ה ויצא הרוח וכו' ויאמר אני אפתנו וכו' כי מאחר שהנחתי כי זה השיעור הוא רמז למש"ה ונער קטן נוהג בם כדאיתא בזוהר פרשת פנחס הובא למעלה א"כ מכאן יש לנו ללמוד שיש כח בטלית להציל מן החטא כמשחז"ל מצוה בעידנא דעסיק בה מצלא ובכן יהיה מצוה זו משונה לשבח דאע"ג דקים לן פ"ג דסוטה מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא שאני מצות ציצית דמצלא נמי מן החטא ומעשה רב אותו שנצול מן הזונה בעבור הציצית אמנם אין ללמוד ממצוה זו לכל המצות לפי דשאני מצות ציצית שהיא שקולה כנגד כל המצות כמשחז"ל שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועוד מטעם דתלה רחמנא מצוה זו כנגד הלב והעין כנ"ל ולכן נמצא בה כח נוסף להציל מן העבירה אמנם מכל מקום אינה מצלת זולת מעון זה וסוד הדבר הוא מש"ה כי ימצא איש נערה מאורסה לאיש וכו' כי הנה איש זה הוא בסוד אדם בליעל איש און אשר מתאחז במטט' ולכן כל מלת נערה הכתוב בפרשה זו נער כתיב זולת נערה אחת שכתוב בה נערה באות ה' כאשר היא טהורה בענין הבתולי' שנא' ונתן לאבי הנערה חמשים כסף דילפינן מינה לענין קידושין וכל ענין זה שכתוב נער היינו לרמוז כי כל מקרים הללו יצדקו בסוד מטט' הנקרא נער בזמן שהוא נער לא כן יהיה בזמן שהוא יעלה בסוד הזקנה ונקרא זקן ביתו כי אז נאמר בו כי רוח עברה בו היינו רוח עילאה ואיננו כי לקח אותו אלהים כדאיתא בזוהר פרשת פנחס ורוח זה הוא סוד אות ה' של נערה הנזכר כי אז נאמר ולא יכירנו עוד מקומו ואין שולט בו שום ענין מאלו רק בהיותו בסוד נער הוא אשר חז"ל הגידו בפסוק ושם אתנו נער שוטה וכה"א נער חסר לב ולכן והנה אשה לקראתו שית זונה ולכן כאשר הוא בסוד נער ומתלבש בציצית קטן אז הוא ניצול מאותה אשה רעה ובזה ימצא לך טוב טעם במצות ציצית קטן מפני מה הוא מציל מן העבירה לפי כי כך הוא והענין למעלה ואע"ג שנתבאר כי מטט' הוא בסוד נערה ואדם בליעל איש און הוא הנאמר עליו כי בשדה מצאה אין זה מקומו לפרש הענין עד עת בא דברו בע"ה:

וכאשר ניתן לב לפרש הענין מוסב למעלה יהי' מיוסד על העיקרים הנאמרים למעלה כי ענין הטלית שייך לרמוז בו בסוד הכלה מש"ה נקבה תסובב גבר והיינו מש"ה בצע אמרתו ואחז"ל בזע פורפירא דיליה ובכן זה יהיה משפט שיעור הטלית שחייב בציצית שיתכסה בה באורך וברוחב ראשו ורובו של קטן כלומר כי להיות שהכלה פעמים היא קטנה שנאמר ברחל בתך הקטנה ואינה גדולה כשיעור הזה אמנם מכל מקום היא שלימה ומסבבת את הזכר בסוד ארבע כנפות הארץ כנ"ל וזה הוא הסיבה שהחיוב הוא כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן דבהכי סגי מאחר שהזכר הוא בסוד קטן לכן יהיו מכוונים זה כנגד זה ואף על גב שאמרו חז"ל אמרה הירח לפני הקב"ה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד ואשר נגזר עליה לכי ומעטי את עצמך ומאז אזלא ודלדלה אמת הדבר אבל כבר נתבאר בכמה מקומות כי כן מתקיים בזמן המיעוט שלה אמנם חוזרת ומתמלאת הדסכוס שלה ונשלמת כבתחלה כנראה לחוש העין בלבנה זו אשר על כן בא שיעור זה בענין הקטן המתהלך בשוק לבדו ואינו צריך אחר לשומרו והיינו מ"ש בזוהר פ' תולדות דף קמ"א וז"ל חכמות בחוץ תרונה וכו' תא חזי חכמה עילאה איהי סתימא דכל סתימין ולא אתיידע ולאו אתגלייא כד"א לא ידע אנוש ערכה וכו' כדין מתמן ולהלאה איהו חוץ דהא לגו בחשאי איהו וכו' והנה הענין מובן מדברי המאמר כי כאשר תת' ישראל הוא מתעלם בתוך הבינה אז נקרא בכינוי קטן ואז שם הוא נשמר והוא סוד הפסוק ויברח יעקב וכו' ויעבוד באשה ובאשה שמר ר"ל נשמר והבן אמנם אחר כך יצא לחוץ ידבר ואין צריך שמירה זו שהרי נאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל כדאיתא באדרא לעתיק יומין אתמר אמנם אף על גב כי באותו פרק אשר בצאתו מרחם אמו בשם קטן יכונה כמש"ה יעקב בנה הקטן וכדאיתא בזוהר פ' ויצא יעקב דף קנ"ז ז"ל ותצא לאה דא אימא עילאה לקראתו של תת' ישראל ותאמר אלי תבא תחות גדפאי לברכא לך ולרוואה לך בתפנוקין ועדונין עילאין וכו' למיהב לך נייחא דרוחא עילא' לגבי ההוא שדה עד לא יתוקד בתקיפו דאשא דיצחק וכו' והנה הדבר מבואר מדברי המאמר כי יעקב סוד תת' הוא עול' ומתעל' למעל' בתוך אימא עילאה ואז הוא מכונ' בשם יעקב בנה הקטן ושם הוא נשמר אמנם אחר כך אשר בצאתו מרחם אמו יצא לחוץ ידבר כי אז אינו צריך לשמרו אמנם עדיין הוא במדה הראשונה ולכן בא שיעור זה בטלית כדי שיתכסה ראשו ורובו של קטן כאמור:

תוכן העניינים

מקור חיים - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה