אור ברסלב

מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב· רבי נחום ברוך גינצבורג

סימן כב

סימן כא

עיירות המוקפות חומה.

כלים (פ"א מ"ז) עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה שמשלחים מתוכן את המצורעים. ופי' הרע"ב מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. ובתוס' רעק"א כתב וז"ל הקשה לי חכם במה דפירש"י מלכים ב' ז' גבי פתח השער כמו שנאמר מחוץ למחנה מושבו, והא שומרון לא היה מוקף חומה מימות יהושע בן נון כמבואר מלכים א' ט"ז כ"ד. והשבתי לו דנזהר בזה התרגום יונתן בפסוק הנ"ל מלכים א' ט"ז כ"ד ויקן את ההר תרגם יונתן וזבין ית כרכא, והיינו דס"ל מתוך קושיא הנ"ל דגם מקודם היה כרך גדול אלא שעמרי חזק הבנין וקרא שם העיר שומרון וכמו שתרגם ובנא ית כרכא וקרא ית שמיה דקרתא די בנא על שום שמר מריה דטורא שומרון, מבואר דההר שומרון מסוף פסוק הניח כפשוטו ופירש טורא דמריה דטורא שומרון אבל מ"מ כבר היה בנוי כרך על ההר ומש"ה פי' ויקן את ההר וזבן ית כרכא, וא"כ י"ל דהיה מוקף מימות יהושע עכ"ל. ותמהני שהרי גמ' ערוכה מכחישתו והוא בסנהדרין (ק"ב ב') אמר ר' יוחנן מפני מה זכה עמרי למלוכה מפני שהוסיף כרך אחד בא"י שנאמר ויקן את ההר כו' הרי דמתחלה לא היה שם כלל עיר אבל הוא בנה את העיר יעו"ש במהרש"א בח"א שהביא בשם הילקוט על שהותיר עיר גדולה בישראל יעו"ש, וקו' נראה דלק"מ דמלכי ישראל היו נוהגין בשומרון קדושה כמו בירושלים ולפיכך שלחו מצורע מחוץ לחומה אע"פ שעפ"י ד"ת לא היו צריכים שלוח:

ועי' במל"מ ה' בית הבחירה (פ"ז הי"ג) שנסתפק בהא דכתב הרמב"ם ז"ל, עיירות המוקפות חומה מקודשות משאר הארץ שמשלחין מתוכן את המצורעים כו'. אם הפתחים נתקדשו בקדושת העיר או לא, לפי מה דאיתא בפסחים (פ"ה) דאמרינן אמר ר"ש בר יצחק מפני מה לא נתקדשו שערי ירושלים מפני שמצורעין מגינין תחתיהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ולפי זה יראה דגם בבתי ערי חומה לא נתקדשו השערים מפני המצורעים, ואפשר דדוקא בירושלים עשו כן כדי שלא יצאו מירושלים, אבל בשאר עיירות לא עשו כן אלא אף השערים נתקדשו עכ"ד, ולכאורה יש לתמוה על מרן המל"מ שלא הביא ראי' מקרא מפורש במלכים ב' סי' ז' וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער ופירש"י כמו שנאמר בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, ומ"מ ישבו בפתח השער, ולפמ"ש א"ש דלא נהגו בשומרון קדושה יותר ממה שנתקדשה ירושלים ואין ראי' לשאר עיירות המוקפות חומה:

ב

כתב הרמב"ם ז"ל בה' מעשה"ק (פי"א ה"ד) וז"ל כל האוכל כזית מבשר הקדשים אפילו קדשים קלים קודם זריקת דמן לוקה שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהריך ונדבותיך, כלומר לא תוכל לאכול נדבותיך בשעריך קודם שזורקין דמן בשערי המקום, מפי השמועה למדו שזו אזהרה לאוכל תודה או שלמים קודם זריקת דמים כו' עכ"ד. ולכאורה אינו מובן באור דברי הרמב"ם ז"ל שהרי גם לאחר זריקת דמים אסור לאכול קדשים בשאר עיירות זולתי ירושלים ואיך כתב דאסור לאכול בשעריך קודם שזורקין דמן בשערי המקום, שהרי אפילו נזרק דמן בשערי המקום ג"כ אסור לאכול בשעריך וכבר הבאתי בספרי מקור ברוך ח"א בהשמטות בשם הגאון ר' שמואל אביגדור זצ"ל הגאב"ד פלונגיאן ור"ל דקאי בזמן היתר הבמות עיי"ש, ובאמת הוא דחוק טובא דהרמב"ם ז"ל בכל הלכותיו לא הביא כלל דיני במות זולתי בריש ה' קר"פ:

ונראה עפ"י מ"ש בקרית ספר ה' בית הבחירה (פ"ז) וז"ל דכיון דמדאורייתא הוו מחנה ישראל עיירות המוקפות חומה אפילו לענין קדשים קלים הנאכלין בכל מחנה ישראל נמי אי לאו משום דאיכא הפסק בין ירושלים לעיירות המוקפות חומה ונפסלין ביוצא, אבל אי הוו סמוכות זו לזו הוו נאכלין כמחנה דמדבר דלא הוה הפסק מחנות והיו נאכלין בכל מחנה ישראל, ירושלים מקודשת משאר עיירות המוקפות חומה דאוכלים בה קדשים קלים ובמוקפות חומה לא דאי אפשר להוציאם כדאמרינן כו' יעו"ש. ומבואר מדבריו דקדשים קלים נאכלין מצד הדין בעיירות המוקפות חומה כיון דמקרי מחנה ישראל ולא בעינן דוקא ירושלים, אלא הא דאין נאכלין בעיירות המוקפות חומה היינו מצד דנפסלין ביוצא, ובאמת מבואר כן בזבחים (נ"ה א') ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אמר ר' נחמי' וכי ראשונים בטומאה אכלום אלא טהור מכלל שהוא טמא טהור מטומאת מצורע וטמא מטומאת זב ואיזה זה מחנה ישראל ופירש"י ז"ל זה מחנה ישראל במדבר כל דגל בתוך אסיפת דגלו ובית עולמים תוך ירושלים עיי"ש, הרי דמקום שהוא טהור ממצורע, קדשים קלים נאכלין שם וכיון שכן קדשים קלים נאכלין בעיירות המוקפות חומה מצד הדין ורק דאין נאכלין מטעם שנפסלין ביוצא. [ועי' בהגהות הרש"ש שם בזבחים שכתב ע"ד רש"י שהוא חידוש גדול ולא ידע מאין לקח זאת דלכאורה כל דגליהם ביחד משמע שהוא מחנה ישראל עכ"ד. ובאמת כן משמע בברכות (נ"ד א') תנא את והב בסופה שני מצורעים היו דהוו מהלכין בסוף מחנה ישראל עיי"ש. והמהרש"א בח"א כתב וז"ל דבסוף המחנה היו אלו ב' המצורעים דהיינו מחוץ לג' מחנות שהוא מחוץ לענני כבוד כו' יעו"ש, ומשמע כד' הרש"ש ועיי"ש בצל"ח ודוק]:

והנה בזבחים (פ"ט ב') אמרינן בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים כשר יעו"ש, אליבי' דר' יוחנן ועי' (בד' כ"ו א'), ועי' ברמב"ם ה' פסוה"מ (פ"א הל' ל"ב) דאעפ"י שנזרק הדם והבשר בחוץ הזבח כשר מפני שסוף הבשר לצאת והזריקה מועלת ליוצא לשרפו אבל לא לאכלו עיי"ש, ובכ"מ ביאר דיש חילוק בין יצא חוץ לחומת עזרה ליצא חוץ לחומת ירושלים דכשיצא חוץ לעזרה שפיר מהני זריקה גם לאכלו, אבל ביצא חוץ לחומת ירושלים, הזריקה מועלת רק לשרפו אבל לא לאכלו, ועי' בלח"מ ה' מעשה"ק (פ"ז ה"ג) ובתוי"ט מס' מעילה (פ"א מ"ג) דהא דאין זריקה מועלת להתיר באכילה הוא רק חומרא בעלמא לגבי אכילת אדם אבל להקטיר לגבוה לא מחמרינן יעו"ש ובתוס' רעק"א, ואמנם עיקר החילוק בין חוץ לעזרה לחוץ ירושלים הוא, משום דירושלים הוא מקום הכשר לאכילה מהני זריקה להתיר גם באכילה, משא"כ חוץ לירושלים דהוא מקום פסול אי אפשר להתיר שם כמ"ש רש"י בפסחים (ס"ג ב') דבמקום פסולו אי אפשר להתקדש וגם מיד נפסל ביוצא עי"ש, ועי' בזבחים (כ' ב') ובד' (פ"ח א') יעו"ש ועוד בכ"מ, ולפי"ז זה רק ביוצא חוץ לירושלים למקום שאין ראוי לאכילה, משא"כ כשיצא לעיירות המוקפות חומה דגם שם מצד הדין מותר לאכול קדשים קלים, א"כ ביצא קודם זריקה לעיר המוקף חומה שפיר מהני זריקה להתיר גם באכילה דכיון דמצד עצם פסול יוצא ליכא עדיין קודם זריקה דאם חזר קודם זריקה הרי שרי באכילה ושוב בזה שנכנס לעיר המוקף חומה דהוי מקום אכילתו הרי הוא כנכנס לירושלים ומהני זריקה גם להתיר באכילה וממילא א"ש ד' הרמב"ם דאיצטריך האזהרה לא תוכל לאכול בשעריך קודם שנזרק דמן בשערי המקום היינו בגוונא דא שיצא הבשר בשוגג קודם זריקה לעיר המוקפת חומה ואסור לאכול קודם זריקה ודוק היטב:

[אח"ז כשהייתי בוינה בח' אלול שנת תרפ"ט באסיפת הכנסי' הגדולה השניה כבדני הגאון ר' מנחם זעמבא שליט"א מפראגא בספרו של בנו הרב הגאון העלוי הנפלא ר' משה יהודא ז"ל ומצאתי בו קצת מדברינו יעו"ש]:

תוכן העניינים

מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה