אור ברסלב

מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב· רבי נחום ברוך גינצבורג

סימן יב · ב

לבאר בעזה"י ענין שחיטת קדשים.

והנה כת"ר העיר עוד במ"ש שם (בסי' י"ט) וז"ל שם ועי' ביראים עמוד הקרבנות (סי' ש"צ) שכתב וז"ל יש לשאול לר"ל דס"ל אינה לשחיטה אלא בסוף כיון ששחט חצי סימן הוי ליה מום קבוע ואינו ראוי לפתח אהל מועד, כי מטו לבסוף דמקרי שחיטה דמחייב עליה היכי מחייב א"כ למה אשכחן שחוטי חוץ דמחייב כו' עכ"ד היראים, וע"ז הקשיתי למה לא הקשה עדיפא מיניה דמיד שחתך העור הוי מום ולמא ליה להקשות מחתיכת חצי סימן ומזה הוכחתי דס"ל להיראים דחתיכת העור הוי רק מום עובר ולפוטרו משום שחוטי חוץ דוקא מום קבוע פוטרו, ומזה הוכחתי עוד דהא דכתבו התוס' בחולין (כ"ח ע"ב) דאם מפריד העור מן הבשר אין לך מום גדול מזה דהכוונה הוא דהוי רק מום עובר, וע"ז כתב כת"ר וז"ל ותמהני על כת"ר איך פלט קולמסו דבר כזה הלא משנה מפורשת בזבחים (קי"ב) דבעלי מומין בין בעלי מומין קבועין בין בעלי מומין עוברין השוחטן בחוץ פטור (ואפי' לר"ש דשם אינו עובר רק בל"ת) א"כ אדרבה מוכח מד' היראים דסובר דלא הוי מום כלל עכ"ל כת"ר ידידי שיחי':

ואני אומר החושד בכשרים כו' ובמח"כ לא ירד הפעם לעומק הדברים ובחנם חשד אותי כי נעלם ממני המשנה במס' זבחים ואבאר דברי, הנה כת"ר החליט דהיראים ס"ל דחתיכת העור ל"ה מום כלל, והוא תימה דהתוס' כתבו דאין לך מום גדול מזה והיראים יסבור דאין זה מום כלל, ועוד שהרי עכ"פ חולה הוא וחולה ג"כ פסול לקרבן ועי' באור שמח שכתב בהא דחותך עד העצם דחולה מיהא הוי וחולה פסול לקרבן כמו דתנן בבכורות הזקן והחולה כו', ועי"ש בשטמ"ק שכתב דהוי מום עובר, ועי' ברש"י זבחים (דף ע"ד ע"ב) ד"ה נקובת הקוץ יעו"ש, וגם אי יהיבנא ליה דהיראים ס"ל דחתיכת העור לא הוי מום כלל, לפי"ז קשה טובא מ"ש היראים כיון דשחט חצי סימן הוי ליה ״מום קבוע״ ואינו ראוי לפתח אהל מועל, ולמה ליה מום קבוע והרי אפי' מום עובר פוטרו כיון דאינו ראוי לפתח אהל מועד:

אבל באמת דברי היראים אמת וצדק וגם דברי בעזה"י נכונים צדקו יחדיו ורק בספרי שם קצרתי ואבאר דברי דהנה בבכורות (י"ד ע"א) ובחולין (ק"ל) שנינו וכל שקדם הקדשן את מומן או מום עובר להקדשן כו' והשוחטן בחוץ חייב, ובגמ' (ט"ז) מוקים לה בדוקין שבעין ואליבא דר"ע דאמר אם עלו לא ירדו, ומבואר בזבחים (פ"ב) הואיל וכשרים בעופות, ובמנחות (דף ע"ט ע"א) כתב רש"י ז"ל דדוקין שבעין הוי מום עובר יעו"ש, וכוונתו ליישב קו' התוס' בזבחים (ל"ה ע"ב) מ"ט נקט רק דוקין שבעין ולזה כתב רש"י דדוקין שבעין הוא מום עובר, וחזינן מזה דלר"ע ורבי סתם כוותי' השוחט בעלי מומין עוברין בחוץ חייב כרת הואיל וכשרים בעופות לכתחלה לכן גם בבהמה אם עלו לא ירדו, וכל דאם עלו בפנים לא ירדו חייב עליהם בחוץ כידוע, והנה היראים שהקשה משחוטי חוץ כוונתו להקשות לכו"ע ולזה שפיר כתבתי דהוא ז"ל ס"ל דחתיכת העור לא הוי כ"א מום עובר ולכן לא הקשה מחתיכת העור דזה לא הוי קשה לר"ע דלדידי' השוחט בעלי מומין עוברין חייב שפיר כרת, ולכן הקשה כיון דשחט חצי סימן הוי שמום קבוע הנה דייק שפיר דהוי מום קבוע, כלומר כיון דהוי מום קבוע א"כ גם לר"ע קשה דבבע"מ קבועין מודה ר"ע דהשוחטן בחוץ פטור וז"ב ונכון ועי' בתוס' חולין (כ"ט ע"ב) ד"ה כגון ששחט סימן אחד בחוץ כו' באה"ד כתבו וז"ל וא"ת ובסוף פרקין (דף מ') הא דתניא השוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודת כוכבים חייב ג' חטאות ומוקי לה בחטאת העוף שהיה חצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא דאתו כולהו בהדי הדדי ולהכי נקט חטאת ולא נקט זבח שבשאר זבח מכי שחט סימן אחד לעבודת כוכבים אסרה ותו לא מחייב משום שחוטי חוץ, והשתא אכתי כיון דבבהמה נמי מחייב בסימן אחד משום שחוטי חוץ לשמעינן זבח ובחצי קנה פגום כו', והוא תימה הא הוי בע"מ ואינו ראוי לפנים ופטור משחוטי חוץ ובשלמא בחטאת העוף א"ש דאין תמות בעוף, וזכורני שכן הקשה בשו"ת בית אפרים, והרש"ש הביא שח"א הקשה לו כן ותי' ג"כ דכוונתם אליבא דר"ע בבכורות (ט"ז) יעו"ש, ובודאי נכון לומר דגם כוונת היראים הוא אליבא דר"ע, ועי' בהגהות מלא הרועים שגם הוא כתב כן, ואמנם בס' בית אברהם מהגאון ר' אברהם זצ"ל מטשעכאנאוו, הקשה ג"כ כזאת על התוס' ור"ל דמיירי דהחצי קנה היה פגום והעור כבר הבריא ומום בפנים ל"ה מום יעו"ש עוד, מ"ש שם דברים נכונים:

[ועי' בשו"ת עמודי אור (סי' ס"ט) שהשואל חקר שם אם בכור בזה"ז ניתר ע"י בעלמס שעל העין אם הוא מהמומים המובהקים, והביא דעת הפוסקים שדוקין שבעין לא הוי מום מובהק יעו"ש, ולא הביא דעת רש"י במנחות שהבאתי ועי"ש בהגהות הרש"ש ודוק]:

שוב אח"ז מצאתי מציאה גדולה בעזה"י, והוא בס' אבני נזר חיו"ד (סי' י"א) הביא בהא דאיתא בש"ס חולין (דף למד) באיבעיא דהחליד במיעוט סימנים פירש ר"ת בספר הישר דמבעיא לי' בהחליד תחת המיעוט הוא ואדרב יהודה קאי דמכשיר תחת העור מי הוי המיעוט הראשון כמו תחת העור בקדשים וכשירה, וכן בשהה במיעוט סימנים פירש כגון ששחט מיעוט וושט ושהה כשיעור שהיי' וחזר ושחט הרוב וכו' וטריפה נמי לא הוי דדרך שחיטה קעביד כי היכי דלא הוי שהיי' בעור לענין מום בקדשים דאם נחשב תחלת שחיטה מאח"כ יפסל בחתיכת העור משום מום, ומ"מ ל"ה שהיי' וחלדה, או דלמא דאפי' במידי דמטרפה גמירי שהיי', ובתוס' רי"ד השיג עליו במה דאמר דאי לאו משום דדרך שחיטה קעביד הוי מפסל בחתיכת העור משום מום, מהא דאמרינן בסוגיא דרבוצה הכא בחטאת העוף עסקינן וכגון שהיה חצי קנה פגום, ואי אמרת דהוי מום הא אינו ראוי לפתח אהל מועד והכא מחייב משום שחוטי חוץ, וע"ז תמה האבני נזר דהא אין תמות וזכרות פוסל בעוף, וכל האחרונים לא ראו דברי התוס' רי"ד שכולם פלפלו בקו' זו, והאבני נזר כתב לבאר עוד דס"ל לר"ת ז"ל דבקדשים השחיטה מתחלת מחתיכת הטור, והביא ראיה לשיטת ר"ת ז"ל דחיתוך העור חשיב מום ושהשחיטה מתחלת מחיתוך העור, מדאמרינן (בד' ל"א ע"ב) מדגלי רחמנא מתעסק בקדשים שהוא פסול מכלל דחולין לא בעי כוונה, והנה בפרק בית שמאי בזבחים מבואר דשוחט קדשים וסבור שהוא חולין שפסול משום מתעסק, וא"כ צריך קרא לזה, ולדברי ר"ת ניחא דכיון שהוא קדשים והשחיטה מתחלת מחיתוך העור ולפי כוונתו שהוא חולין אין השחיטה מתחלת עד חיתוך הוושט, ונמצא שבשעת חיתוך העור לא כיון לשחיטה, והרי נעשית בעל מום קודם השחיטה עכ"ל הגאון באבני נזר, ודבריו תמוהים לענ"ד דלפי דבריו מתעסק בעוף קדשים יוכשר שהרי אין מום פוסל בעופות, [ועי' רש"י חולין (כ' ע"ב) ד"ה כל המעכב בשחיטה כתב וז"ל עור אינו מעכב בשחיטה שאילו קודם שחיטה ניטל כל העור כשרה ודוק היטב] וכבר הוכחנו לעיל (בסי' י"א) דגם בעוף פסול מתעסק, וקו' לק"מ דשוחט לשם חולין מקטל קטיל ליה וגרע משחיטת דרום ואפי' בבמה תרד וכמ"ש לעיל ומ"ש התוס' ותרווייהו מושחט בן הבקר נפקא נראה דל"ד דשוחט משום חולי דפסול הוא מצד הסברא, וכמו דגם בשארי עבודות פסול מתעסק אע"פ דליכא קרא ע"ז דקרא רק בשחיטה כתיב, וכבר כתבתי בזה לעיל (סי' י"א), ועכ"פ מוכח מזה דר"ת ז"ל ס"ל דחתיכת העור הוי מום ורבינו אליעזר ממיץ ז"ל תלמידו בטח ס"ל כוותי' ולכן ברור הדבר כמו שכתבתי לעיל בכוונתו ושפיר דייק כיון דשוחט חצי סימן הוי מום קבוע דוקא אבל מום עובר הוי באמת מחתיכת העור ודוק היטב:

תוכן העניינים

מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה