אור ברסלב

מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב· רבי נחום ברוך גינצבורג

סימן ו

סימן ה

בדין קדוש יו"ר.

כתב הרמב"ם ז"ל בה' ביאת מקדש (פ"ה הי"א) וז"ל ובכל כלי הקדש מקדשין בין שיש בהן רביעית בין שאין בהן רביעית עכ"ל, וכתב הראב"ד וז"ל א"א ובקודח מן הכיור שיש בו לקדש ממנו ד' כהנים עכ"ל, וצ"ב באמת מדוע השמיט הרמב"ם להא דקודח מתוכו ועי' בכ"מ מ"ש בזה:

והנראה בזה ונעתיק ד' הגמ' שם אמר ר' יוסי ברבי חנינא כל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו אין מקדשין בו שנאמר ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו וגו', מיתיבי כל הכלים מקדשין בין שיש בהן רביעית בין שאין בהן רביעית ובלבד שיהו כלי שרת, אמר רב אדא בר אחא בקודח בתוכו, והא ממנו אמר רחמנא ורחצו לרבות כלי שרת, אי הכי כלי חול נמי, אמר אביי כלי חול לא מצית אמרת מקל וחומר מכנו ומה כנו שנמשח עמו אינו מקדש כלי חול שאינו נמשח עמו אינו דין שאינו מקדש, וכנו מנלן דתניא ר' יהודה אומר יכול יהא כנו מקדש כדרך שהכיור מקדש תלמוד לומר ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לנחושת הקשיתיו ולא לדבר אחר כו' עכ"ל הש"ס, ויש להתבונן בהא דמקשה הש"ס דגם כלי חול יקדש בקידוש יו"ר והוא תימה ופלא הלא הקב"ה צוה לעשות כיור ולמשוח אותו ולקדש ממנו ואיך יתכן דגם כלי חול יקדש דא"כ כיור למ"ל ועוד איך שייך קידוש בכלי חול וכ"ז צריך התבוננות למעיין היטב:

והנה בהא דאיתא בברייתא כל הכלים מקדשין בין שיש בהן רביעית ובין שאין בהן רביעית ובלבד שיהו כלי שרת, לכאורה צ"ב שהרי (ובדי"ט) כבר תני בברייתא דקידוש יו"ר טעון כלי שרת יעו"ש ועוד מהו הלשון ובלבד, ונראה לי דהכוונה הוא כן דהנה בכלי שרת קיי"ל דעבודתן מחנכתן לכלי שרת וכדאיתא בכ"ד, ולפי"ז גם כיור שהוא כלי שרת הנה העבודה שהוא הקידוש מחנכתו שיהא נתקדש לכלי שרת, והנה בירושלמי יומא (פ"ג ה"ו) איתא וז"ל כלי שרת מאימתי הן קדושים מיד או משעת תשמיש כו' אין תאמר בשעת התשמיש כאחת הן קדושים כו' יעו"ש, ומעתה נראה לי דרק בכיור שיש בו כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו וזהו עיקר מצותו מצות קידוש יו"ר שייך שפיר עבודתו מחנכתו להעשות כיור וחנוכו ועבודתו באין כאחת, משא"כ שאר כלי שרת המחזיק רק רביעית או פחות מרביעית אע"פ שמקדש יו"ר, אבל כיון שאין מחזיק השיעור כדי ד' כהנים ואין זה עיקר מצותו ל"ש בזה עבודתו מחנכתו כיון שאין זה עיקר עבודתו, וע"ז שפיר קאמר כל הכלים מקדשין ובלבד שיהו כלי שרת פירושו דוקא אם הוא כלי שרת מקודם, לאפוקי שלא נעשה כלי שרת ע"י חנוך עבודתו עתה ע"י הקידוש, וע"ז משני בקודח בתוכו, והיינו דוקא שבא ממי הכיור שכבר נתקדש בהיותו בתוכו שיעור ד' כהנים, ופריך והא ממנו אמר רחמנא והיינו כפי' התוס' דאמאי מהני גם בקודח בתוכו, וע"ז משני ורחצו לרבות כלי שרת, ופירושו דהקרא מרבי דגם אם קידש בשאר כלי שרת כבר לא מקרי אינו רחוץ יו"ר ודין כיור אינו אלא למצוה וממילא גם השיעור שיהא מחזיק כדי ד' כהנים ג"כ אינו אלא למצוה אבל שלא יהא שלא רחוץ יו"ר גם בכלי המחזיק רביעית או פחות די, וע"ז פריך שפיר אי הכי כלי חול נמי ופירושו דכלי חול יהא נתחנך ע"י עבודה זו גם כשאין מחזיק אלא רביעית ואמאי קתני בברייתא ובלבד שיהו כלי שרת ופירושו מקודם והרי גם בזה שייך עבודתו מחנכתו כיון דמקדש אע"פ שאינו קודח מתוכו, וע"ז תי' אביי דאפי' בכה"ג ל"מ בכלי חול מעיקרא ומשום דק"ו מכנו והיינו דהכן לא הי' מקדש אפי' בתורת כלי שרת דעלמא דל"ש בי' עבודתו מחנכתו וזה ברור בעזה"י, ולפי"ז לפי המסקנא כלי שרת מקדש אעפ"י שאין קודח מתוכו ושפיר סתם הרמב"ם ז"ל ולא ביאר דוקא בקודח בתוכו והפך בה ודוק היטב:

שוב ראיתי בקרית ספר ה' ביאת מקדש כתב וז"ל וכל כלי הקדש מקדשים בין שיש בהם רביעית בין שאין בהם רביעית דמדכתיב ירחצו הוא דמרבינן לכלי שרת ולא כתיב אהרן ובניו וגו' אלא בכיור גופיה עכ"ל, וזה כמ"ש דלמסקנא דמרבינן ירחצו אפי' כלי שרת ממילא כשר אעפ"י שאין מחזיק שעור ד' כהנים דעכ"פ כבר לא מקרי שלא רחץ יו"ר ורק לכתחלה מצוה בכיור המחזיק שעור ד' כהנים, אלא דאכתי צע"ק מהא דכ"ג דלכתחלה היה מקדש בקתון של זהב ודוק:

תוכן העניינים

מקור ברוך (גינצבורג) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה