מקום שנהגו· רבי אברהם חיים אדאדי
בהגלות נגלות - עניני מיתה ואבלות · ט
אמירת הקדיש שאומר האבל בצד ב"הכנ וכן אחר קברם את המת בחזרתם מבית עלמין בתוך הדרך אע"פי שהוא אונן ופטור מכל המצוות וקדיש א' אין לו לאומרו מ"מ הכי נהגו ג"כ בע"הק צפת את"ל וכן הוא בע"הק ירושלים תוב"ב ועיין לה' זכ"ל ח"א דקע"ח דכתב כן מה' הל"קט וכן ה' ברכ"י ז"ל ומני"ר ה' הל"קט הוא מירושלים כנודע. וקדיש ב' שנהגו לומר קדיש פשוט לאו יאות עבדי שצריכין לומר קדיש דהוא עתיד לחדתא עלמא וכו' כמ"ש מרן סימן שע"ו וכן צריכין ליזהר קודם הקדיש שיאמרו איזה מזמור או איזה פסוקים לפחות ג"פ כדי שלא יהיה הקדיש לבטלה וכאן נהגו לומר מזמור קכ"א שיר למעלות אשה עיני אל ההרים וכו' ובע"הק צפת את"ל נהגו לומר ב"פ בירמיה סל"ב עושה חסד. לאלפים וכו' גדול העצה ורב העליליה וכו' ופסוק והוא רחום וכו'. וכן נהגו פה העירה יע"א שאחר אמירת הקדיש מכריז שמש ב"הכנ לכל הקהל ששם בקו"ר שימחלו להמת מחילה כוללת ומנהג ותיקין הוא: