מקום שנהגו· רבי אברהם חיים אדאדי
בהגלות נגלות - עניני מיתה ואבלות · ב
אונן אם מותר להסתפר הנה תוספות במ"ק דף כ"ג ע"ב נסתפקו בזה והטור י"ד סי' שמ"א הביא מהרמב"ם דהוא מותר וראיתו מדוד המלך ע"ה שאחר שמת הילד רחץ וסך וכן דעת הרי"ץ גיאת יעו"ש והרמב"ן חלק עליהם וכתב כי שגגה היא יעו"ש ועיין לה' משחא דרבותא ח"א מי"ד סי' שמ"א מ"ש ליישב על הרמב"ם והרי"ץ גיאת ומהרי"ע בספרו בית יהודה סימן מ"ח כתב דדעת מרן בסימן זה כדעת הרמב"ן לאסור ומ"ש מור"ם שם שי"א לאסור וכו' לפרש אתא ולא לחלוק והרב ברכ"י י"ד שם רמז מדברי מהרי"ע הנז' ומדברי מהרד"ף בש"ות מכתם לדוד סי' ב"ן ג"ן ד"ן וסיים שם וכן בח"ש ח"ב סי' ל"ח אות מ"ב דהרב דבר משה ח"א י"ד סי' ע"ב שדעתו לאסור ומ"ש מהריק"ש סי' שמ"א ע"ז הלכה כדברי המקיל באבל על מצרים קאמר דהוא אתריה דמר הרמב"ם ז"ל ולדידן דנהגנו לאסור וכן הוא בארץ הצבי ובטור"קייא אין לומר בזה הלכה כדברי המקיל באבל ע"כ וכן נהגו בפה העירה יע"א לאסור. זולת שאר קרובים שאינם חייבים באבלות דנהגו שעד שלא נקבר המת הולכים ומסתפרים ואינם מסתפרים אח"ך עד שיסתפר האבל דהיינו אחר שלשים מפני כבוד האבל. ובתספורת על אב ואם נהגו קצת כמ"ש מור"ם סימן ש"ץ להחמיר כל השנה אך סוגיין דעלמא כמ"ש מרן שם עד שיגערו בו חביריו: