אור ברסלב
מקום שנהגו אתי דיבור - ר"ה ויום כפור › א

מקום שנהגו· רבי אברהם חיים אדאדי

אתי דיבור - ר"ה ויום כפור · א

אתי דיבור - ר"ה ויום כפור

נהגו בשני י"ט של ר"ה לקרות לתוקע בקס"ת כמ"ש מור"ם סי' תקפ"ד וביום א' קורין אותו ד' לעולין וביום ב' קורין אותו חמישי דהוא משלים ולא ידעתי טעם לשנוי זה למה. ובמוסף בלחש תוקעין שלשים קולות וכן בחזרת ש"ץ ובקדיש עשרה קולות הרי תשלום המאה עם השלשים שמיושב והיא סברת הערוך שהביא הטור סימן תקצ"ב והוא דלא כהרמב"ם והטור ומרן שם בש"ע ומה שתמה הכנ"הג שאיך תוקעין בלחש עיין לה' ב"ד דק"ח ע"ג מה שיישב בטוב טעם ועין רואה בע"הק צפת תוב"ב דהוא אתריה דמרן ז"ל ואפילו בבית מדרשו הנקרא על שמו דמתפללין שם עושין כבעל הערוך לתקוע בלחש ואין לתמוה ע"ז שבודאי מנהג קדום הוא קודם שבא מרן למעון הקדוש ההוא כמ"ש הרב חיד"א בח"ש ח"ב סל"ה באמירת התחנונים אחר סוכות שלדעת מרן אומרים והוא דלא כמו דנהגו שם ומייתי כן דהוא ממ"ש מהרמ"ג ס"ז וסי' קכ"ב על תיבת בנפשיכי בגט שנוהגין שם דלא כמרן מחמת דהוא מנהג קדום שם וכן הביא הרב חיד"א שם ממנהגם שם דעושין שני כוסות בז' ברכות של חתן בבר"המז והוא דלא כמ"ש בש"ע סס"ב די"א בתרא דקי"ל כוותה דאין צריך אלא כוס אחד ע"כ. ואני הדל מוסיף עוד ממה דאומרין שם ברכו בקדיש בתרא של שחרית של שבת וי"ט והוא דלא כמ"ש בש"ע סקל"ג וסרפ"ז דאין לאומרו וכן בשנוי מקום דאבל בשבת וי"ט כתב מרן סשצ"ג דאין עושין כן ועיין מ"ש עליו הרדב"ז ח"ב סתרס"ב ועין רואה בארץ הצבי וגם באתריה דמר צפת תובב"א משנה האבל מקומו בשבת ויש מקום בב"ה מיוחד לזה ולא עוד אלא דכל בני ב"ה באים אצלו כתות כתות דהיינו כת הראשונה בא אצלו מתחילת התפילה עד ה' מלך ואז כשעומדין הקהל בה' מלך הולכת לה כת הא' מאצלו למקומם הקבוע להם בב"ה ואז באה כת הב' לישב אצלו עד ברוך שאמר וכשעומדין הקהל לב"ש הולכת לה כת ב' למקומה ובאה כת ג' לישב אצלו עד ויברך דוד ואז הולכת זו ובאה כת אחרת אצל עד עומדם לתפילת י"ח באופן שלא ישאר מהקהל שלא בא אצלו והכתות הנז' החשוב שבב"ה קודם ובודאי שהיה זה מנהג קדום בע"הק הנ"ל קודם שנראה בכבודו מרן ז"ל שם:

תוכן העניינים

מקום שנהגו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה