מקום שנהגו· רבי אברהם חיים אדאדי
אתי דיבור - ר"ה ויום כפור
א
נהגו בשני י"ט של ר"ה לקרות לתוקע בקס"ת כמ"ש מור"ם סי' תקפ"ד וביום א' קורין אותו ד' לעולין וביום ב' קורין אותו חמישי דהוא משלים ולא ידעתי טעם לשנוי זה למה. ובמוסף בלחש תוקעין שלשים קולות וכן בחזרת ש"ץ ובקדיש עשרה קולות הרי תשלום המאה עם השלשים שמיושב והיא סברת הערוך שהביא הטור סימן תקצ"ב והוא דלא כהרמב"ם והטור ומרן שם בש"ע ומה שתמה הכנ"הג שאיך תוקעין בלחש עיין לה' ב"ד דק"ח ע"ג מה שיישב בטוב טעם ועין רואה בע"הק צפת תוב"ב דהוא אתריה דמרן ז"ל ואפילו בבית מדרשו הנקרא על שמו דמתפללין שם עושין כבעל הערוך לתקוע בלחש ואין לתמוה ע"ז שבודאי מנהג קדום הוא קודם שבא מרן למעון הקדוש ההוא כמ"ש הרב חיד"א בח"ש ח"ב סל"ה באמירת התחנונים אחר סוכות שלדעת מרן אומרים והוא דלא כמו דנהגו שם ומייתי כן דהוא ממ"ש מהרמ"ג ס"ז וסי' קכ"ב על תיבת בנפשיכי בגט שנוהגין שם דלא כמרן מחמת דהוא מנהג קדום שם וכן הביא הרב חיד"א שם ממנהגם שם דעושין שני כוסות בז' ברכות של חתן בבר"המז והוא דלא כמ"ש בש"ע סס"ב די"א בתרא דקי"ל כוותה דאין צריך אלא כוס אחד ע"כ. ואני הדל מוסיף עוד ממה דאומרין שם ברכו בקדיש בתרא של שחרית של שבת וי"ט והוא דלא כמ"ש בש"ע סקל"ג וסרפ"ז דאין לאומרו וכן בשנוי מקום דאבל בשבת וי"ט כתב מרן סשצ"ג דאין עושין כן ועיין מ"ש עליו הרדב"ז ח"ב סתרס"ב ועין רואה בארץ הצבי וגם באתריה דמר צפת תובב"א משנה האבל מקומו בשבת ויש מקום בב"ה מיוחד לזה ולא עוד אלא דכל בני ב"ה באים אצלו כתות כתות דהיינו כת הראשונה בא אצלו מתחילת התפילה עד ה' מלך ואז כשעומדין הקהל בה' מלך הולכת לה כת הא' מאצלו למקומם הקבוע להם בב"ה ואז באה כת הב' לישב אצלו עד ברוך שאמר וכשעומדין הקהל לב"ש הולכת לה כת ב' למקומה ובאה כת ג' לישב אצלו עד ויברך דוד ואז הולכת זו ובאה כת אחרת אצל עד עומדם לתפילת י"ח באופן שלא ישאר מהקהל שלא בא אצלו והכתות הנז' החשוב שבב"ה קודם ובודאי שהיה זה מנהג קדום בע"הק הנ"ל קודם שנראה בכבודו מרן ז"ל שם:
ב
נהגו בערב י"ה להוליך נרות לב"ה כפי מספר הגברים אפילו על המת שמת לו וכמ"ש מור"ם סת"רי אך בענין הכפרות באשמורת או בזמן אחר לא נהגו בזה כמותו אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה זולת שוחטין כדי לאכול ומתחילין לשחוט בליל ערב י"ה בתחילת הלילה ולא ידעתי למה לא נקטי כמור"ם בסתר"ד שכתב שהוא מהגאונים וכ"כ אותו רבים מן האחרונים וכו' ואין לשנות כי הוא מנהג ותיקין וכו' יעו"ש ואלו בנרות נקטי כוותיה:
ג
בי"ה לא נהגו לומר ס' קדושה ממהר"י הלוי ז"ל הנדפס בכל המחזורים ואינו מחמת שלא רצו להפסיק בתוך החזרה שהרי הם מפסיקין בבקשות דקודם נשמת ויוצר אלא שאנו בעוניינו מקרוב בטלנו זה להניחם עד אחר קדיש תתקבל ועין רואה בע"הק צפת ת"ו שאין מפסיקין בשום הפסק מתחילת ב"ש זולתי בזה עיין להרב חות יאיר סי' רל"ח דקכ"ב שכתב שבחזרת ש"ץ אין להקפיד ועיין להרדב"ז ח"ג סי' תקל"ב וכשאני לעצמי בב"ה שאני מתפלל שם זה למעלה מעשרים שנה שאני אומרה ואני אומר למי שיבא אחרי בב"ה הנקראת לישיבה ורוצה לבטלם עונו ישא ודינו עם הרב המחבר מהר"י הלוי זיע"א:
ד
בי"ה ובת"ץ על כל צרה שלא תבוא וכן במשמרת ר"ח אחר שאומר הש"ץ ה' ה' אל רחום וחנון וכו' עונים אחריו הקהל בז"הל בעבור כבוד שמך המצא לנו רחום וחנון למענך רחם נא ע"כ וחוזר ואומר אותה הש"ץ אלא דבי"ה במוסף מוסיפין לומר רחם נא סלח נא ובמנחה רחם נא סלח נא מחול נא ובנעילה רחם נא סלח נא כפר נא ועל סדר זה חוזר הש"ץ כשאומרה ולא ידעתי טעם לזה וטעם לשנוי זה. ובע"הק צפת ת"ו באמירת רחמנא בנעילה במקום שעונין הקהל ב"ו עונין אמן בלבד וכ"ה בהושע"ר וכן שמעתי מהרב אבר"ך זלה"ה שכן ראה להרב חיד"א בעו"בי ליוורנו בהושע"ר וצריך לדעת דבשלמא בהושע"ר ניחא משום שלא אמרנו תחנונים מיום מוצאי י"ה ואילך אבל בנעילה למה הרי אנו אומרים בה ג"פ ויעבור בפועל: