מקום שנהגו· רבי אברהם חיים אדאדי
אישו'ר מוסיף - את חג האסיף
א
את שיש בה ידיעה מאנה הנחם נפשי במצות ד' מינים בפה מתא יע"א שנמסרו לע"ה לקנותם ולמכור אותם לב"ב חוץ מהערבה שהיא ביד הצבור ובפרט בפרי עץ הדר שהולכין ב"ב וקונים פירות האילן מהבעלים ובאין ומוכרין אותם לדעתם ושתים רעות יש בזה מלבד שאיזה ב"ב נמצא להם אתרוג נאה ומשובח ולהחכם היותר שבעיר לא נמצא לו כן וזאת שנית שהם נעשים חכמים לדעתן לפסול איזה אתרוגים דהם כשרים לפי הדין כדי לייקר את השער למכור אותו היותר מהודר בדמים יקרים ועיין להמבי"ט ח"ב סי' מ"ט והובא בכנ"הג סי' תרמ"ח ובכל תפוצות ישראל ששמענו וראינו שכל מי שמביא אתרוגים מביאם לידי המו"ץ ומורה לו איזה כשר ואיזה פסול וממילא לוקח לו ולת"ח שבעיר בדמים וכן כפות תמרים שמביאים מכפר קרוב לעיר שהולכין בני הכפר לדקל ש"ג וחותכין שלא ברשות הגוי ויש כאן משום גזל וכמה פעמים דברתי ע"ז וההי"ב: