מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר
כרך ב · דף סט.
מזדווג באתר אחרא הוא זווג הפנימיות של הנשיקין קול ודבור וכשהוליד בניו היה מבחינת גופא בגופא ועכשיו היתה מדרגתו רוחא ברוחא וכמ"ש בסמוך שאז הוה משה ממלל בשכינתא. ואיתא בס' א"י שרק משה זכה להמשיך אור מדעת עליון דזעיר בסוד אל דעות ה' וז"ש באתר אחרא קדיש' עילאה דייקא עילאה והנה גם יעקב זכה לדעת בסוד ישראל אלא שהוא התחתון המתפשט בו"ק. הוא השרש שבדעת תחתון שממנו מסתעפים ו"ק דזעיר. אבל משה נתעלה עד דעת עליון וזכה אל האור מן הקול הפנימי אל דבור הפנימי הנק' כלת משה: ולאו יקרא דיליה וכו' לייחס אליו הולדת בנים בע"הז שכולם באים מן דעת התחתון: מ"ט נ"ל מ"ט קראם אח"כ בניו ותירץ מפני שאותה שעה היה מזווג זווג עליון דקול ודיבור כמו שאמר לקמן: