מקדש מלך על ספר הזהר· רבי שלום בוזגלו [הרש"ב]
כרך ג · דף קצט.
ה"ג דקא אתאחדת ביה הארץ ודא ומ"ש ודא הוא כי עצום הוא ממני ודאי ר"ל מפני המ' שנקרא ארך שאחוזים בה לכך עצום:
דבריך לההוא דרגא פי' לר"א מ"ש בלעם ואנכי אקרה כה נעקר לה מנייהו ונעשה לה תיקון כדי שתתחבר עמנו ואז אנו מוצאים מקום לקלל את ישראל ח"ו הפך מש"ל בדף קצ"ח ע"א על ה' ועל משיחו:
דרגא חד דיהבת ליה פי' מלכות: בגין דלית לה פרישו ממך פי' אינה נפרדת מזעיר:
ה' דיליה וכו' פי' ה' של אתה והיינו מלכות דמלכות שנאחזת בישראל. את עשה לי דה' עיקר' דשמא דא אתעקר פי' אם יאבדו ישראל ח"ו לא ישאר מן אתה אלא את. לפי שאות ה' שנאחזת בישראל אתעקר ח"ו. לשמך הגדול: מלכות קארי לה הכא שמך הגדול שנקרא אתה ואם תאבד יש' ח"ו נעשית את ויש פגם לשמך הגדול. א"נ שמך הגדול הוי"ה ואות ה' אחרונה היא פרצוף המ' ובה נשלם שם יהו"ה: ואתה אל תירא כולא חד ושיעור הכתוב מפני שאתה מחובר' עמהם לכך אל תירא עבדי יעקב. בכל הגוים אעשה כלה ר"ה וכו' כפל הענין כדי ליתן טעם וה"ק בכל הגוים אעשה כלה ונתן רב המנונא טעם לזה דחיקו ועאקו:
מה שנשמט כאן תמצא בצד השני משער ויקרא