מקדש מלך על ספר הזהר· רבי שלום בוזגלו [הרש"ב]
כרך א · דף קב.
ויאכלו ודאי שעשו בירור מופלא כי ניזונו מן אותה הרוחניות שחלה על אותם המאכלים: והמותרות נשרפו וכלו לגמרי ולא נהנו משם החיצונים כלל ומלת ויאכלו מלשון אשר תאכל האש: ולא איתחזי ר"ל שלא נשארה שארית כאפר הנותר מהשריפה:
בנין דמסטרא דאברהם אכלי לעילא כמ"ש בס' הכוונות בסוד עינוי יו"הך שהמזון נשפע מחסד שבחכמה וה"ס מז"ון שנאמר חסד אל כמ"ש לעיל אל נהירו דחכמתא והיינו ממש חסד שבחכמה שהוא שם ע"ב כנזכר בס"ה:
כל מה דאכיל וכו' להודיע שאותו הרוחניות המופלא שהושפע על אותו המזון היה בהכנה גדולה מצד אברהם ולכן מיד אכלו ולא נסתפקו בטהרת אוכלים: