אור ברסלב
מקדש דוד חלק ב סימן לה - תרומת הלשכה › א

מקדש דוד חלק ב· רבי דוד רפפורט

סימן לה - תרומת הלשכה · א

סימן לה - תרומת הלשכה

גרסינן בכתובות (ק"ו ע"ב) הקטורת וכל קרבנות ציבור באין מתרומת הלשכה כו' ויש לעיין למה נקט קטורת בפ"ע ונראה מזה דמשאר ק"צ לא ידעינן דקטורת באה מתרומת הלשכה וכן בירושלמי יומא פ"ה ה"א ילפינן מקרא דקדש היא דקטורת באה מתרומת הלשכה ע"ש ויש לעיין מ"ש משאר ק"צ דבאין מתרומת הלשכה ואפשר משום דתרומת הלשכה היא רק לקרבנות של שנה זו והקטורת מתפטמת שס"ה מנים כנגד ימות החמה א"כ היא נעשית ליותר משנה ואי אפשר לעשותה מתרומת הלשכה ואע"ג דמותר הקטורת באחד בניסן היה נפדה כדי שתלקח מתרומה חדשה אך בשעת הפיטום צריך לעשות את כל השס"ה מנים מתרומת הלשכה וזהו חידוש שאינו בשאר קרבנות שיהא צריך לכתחילה לעשות קרבנות של שנה הבאה מתרומת הלשכה ומש"ה אצטריך קרא דנעשית מתרומת הלשכה:

אמרינן בשקלים פ' התרומה פרה ושעיר המשתלח ולשון של זהורית באין מתרומת הלשכה כבש פרה וכבש שעיר המשתלח ולשון שבין קרניו כו' באין משירי הלשכה ובירושלמי פי' הק"ע דהאי לשון של זהורית הבא מתרומת הלשכה היינו הלשון שהיו משליכין אל תוך שריפת הפרה והפ"מ פי' דקאי על לשון של שעיר המשתלח שהיו קושרין על פתח האולם אבל הלשון שקושרין בין קרניו היינו שהיו קושרין חציו בסלע וחציו בין קרניו זה בא משירי הלשכה ע"ש ונראה טעם החילוק דכל מה שנעשה חוץ לעזרה בא משירי הלשכה דאין עבודה בחוץ ואינו אלא מצוה בעלמא ורק צורכי עבודה באין מתרומת הלשכה ומש"ה לשון שהיה קושרין בצוק ובין קרניו בשעת דחייה בא משירי הלשכה ונראה דזה נמי החידוש דקתני דפרה ושעיר המשתלח באין מתרומת הלשכה ולכאורה מ"ש משאר קרבנות והטעם משום דפרה נעשית בחוץ וכן שעיר המשתלח מצותו שהוא דחייתו לצוק הוא בחוץ וזה דפרה באה מתרומת הלשכה ילפינן בת"כ משום דחטאת קרייה רחמנא וזה דשעיר המשתלח בא מתרומת הלשכה נראה משום דיש בו גם מצות בפנים שהוא הוידוי [התקלין חדתין כתב הטעם דשעיר המשתלח בא מתרומת הלשכה משום דצריך להביא שנים ולהגריל עליהם ואינו יודע על איזה יפול הגורל לה' א"כ ע"כ צריך להביא שניהם מתרומת הלשכה ע"ש וקשה דא"כ לפ"ז אם מת שעיר המשתלח דס"ל לר"ש דמביא שלא בהגרלה א"כ לא יהיה בא מתרומת הלשכה וזו לא שמענו] ולפי' הק"ע דהאי לשון של זהורית שבא מתרומת הלשכה היינו לשון של פרה וכן פי' הרמב"ם ז"ל אבל של שעיר המשתלח לעולם אינו בא אלא משירי הלשכה נראה טעמו דאף הלשון שהיו קושרין על פתחו של אולם שהיה מלבין אין בזה צורך עבודה כלל ומתרומת הלשכה באין רק צורכי עבודה אבל הלשון שהיו משליכין אל תוך שריפת הפרה כיון דחטאת קרייה רחמנא וחשיבא כקרבן ולאו דוקא שחיטתה והזאתה דאף שריפתה דינה כקרבן כדאמרינן בת"כ דמש"ה פרה נשרפת בלילה משום דחטאת קרייה רחמנא ושריפתה הוי כהקטרת אימורים דכשרה כל הלילה [עיין בר"ש פרה פ"ד מ"א] וכיון דצריך להשליך הלשון לתוך שריפתה וכן הוא מעשיה בכלל הקרבתה הוא ובא מתרומת הלשכה אך בתוספתא פ"ב דשקלים אמרינן עץ ארז ואזוב ושני תולעת באין משירי הלשכה ע"ש והיינו ע"כ של פרה דאין לומר דקאי על של מצורע דנראה דשל מצורע אינו בא משל ציבור כלל דהא טהרת המצורע נוהג בפני הבית ושלא בפני הבית ואינו שייך לעבודות כלל וא"כ לפי פי' הק"ע תחלוק התוספתא על המשנה שם דלשון של זהורית בא מתרומת הלשכה אבל לפי פי' הפ"מ דקאי על הלשון שקושרין על פתחו של אולם אתי שפיר דבשל פרה לכ"ע בא משירי הלשכה [ובפרת חטאת שנפסלה יש לחקור אם היא בשריפה כשאר קדשים פסולים דחטאת קרייה רחמנא ואי טעונה עיבוד צורה היכא דהפסול היה בדם נראה דא"צ דל"ש בה עיבוד צורה דאינה נפסלת בלינה כדאמרינן בספרי והנה התוס' ב"ק (ע"ז) הקשו על ההיא דמנחות (ק"ב) דאמרינן פרה לר"ש אמאי מטמאה טומאת אוכלין עפרא בעלמא הוא דכל העומד לשרוף כשרוף דמי כו' והקשו הא מתחלת נגיעת הטומאה נפסלה הפרה ואינה עומדת עוד לשריפה א"כ בסוף הנגיעה תטמא טומאת אוכלין ע"ש ואי אמרינן דפרה שנפסלה היא ג"כ בשריפה א"כ לאחר שנפסלה מחמת נגיעת הטומאה ג"כ עומדת לשריפה מדין קדשים פסולים וא"כ אכתי עומדת לשרוף וכשרוף דמי ועפרא בעלמא הוא וכדאמרינן שם במנחות גם לנותר דלר"ש אמאי מטמא טומאת אוכלין עפרא בעלמא הוא דעומד לשרוף מדין קדשים פסולים ונראה מזה דס"ל להתוס' דפרה שנפסלה אינה בשריפה וזה דחטאת קרייה רחמנא צ"ל דזה דוקא כשהיא כשרה ולא כשהיא פסולה וכעין זה כתב הר"ש ז"ל פרה פ"ב מ"ג שהקשה פרת חטאת לאחר פדיונה אמאי אינה אסורה בגיזה ועבודה הא חטאת קרייה רחמנא ותי' דלענין נפקותא דלאחר פדיון שאין תורת פרה עליה לא קרייה רחמנא חטאת ועוד מה שנפדית פרה בכ"מ הוא משום לב ב"ד מתנה דאם לא הוצרכה תהא לדמיה ע"ש והנה לתי' השני דזה דאינה אסורה בגיזה ועבודה לאחר פדיון הוא משום דלב ב"ד מתנה הא בלא"ה היתה אסורה משום דחטאת קרייה רחמנא נראה דה"נ אם נפסלה הפרה דהיא בשריפה כשאר קדשים פסולים משום דחטאת קרייה רחמנא]:

הנה לפי מה דאמרינן דפרה באה מתרומת הלשכה יש לעיין על הא דאמרינן בקידושין דהמקדש במי חטאת ובאפר חטאת מקודשת ואפילו ישראל כיון דהפרה היא מתרומת הלשכה א"כ גם האפר הוא של לשכה ואיך יכול לקדש בו ונראה מזה דמה דאמרינן בפרה פ"ג מי"א שהיו חולקין את האפר לג' חלקים אחד נותן בחיל ואחד נותן בהר המשחה ואחד מתחלק לכל המשמרות לגמרי היו נותנין אותן להמשמרות ונעשה שלהם וע"כ דלב ב"ד מתנה עליהן שיהיו נתנין להם והנה התוס' בכורות (כ"ט ע"א) ד"ה המקדש הקשו מאי רבותא במקדש באפר פרה דמקודשת ואפילו ישראל דמאי רבותא מישראל יותר מכהן ורש"י ז"ל כתב שם דהרבותא הוא משום דכהנים רגילים בהזאה ובקידוש והתוס' כתבו דזה דקתני ואפי' ישראל משום רישא דקתני המקדש בתרומות כו' והנה לפ"ז הא דהמקדש באפר פרה מקודשת ע"כ באותו שמתחלק לכל המשמרות דאותו שהיו נותנין לחיל היו גונזין אותו משום והיתה לעדת ישראל למשמרת ואותו שהיו נותנין בהר המשחה היה לעשות מהן פרות אחרות כדאמרינן בתוספתא והנך ודאי היו של ציבור ואי אפשר לקדש בהם א"כ הוי רבותא דמקודשת ואפילו ישראל דאעפ"י שנתנין לכהנים שמתחלקין לכל המשמרות מ"מ יכול אף ישראל לקדש בהן דס"ד כיון שהיו נותנין להם האפר שהוא של לשכה מתנאי ב"ד ע"ד שיתנום לישראל לא היו נותנין להם וכמו במלח ועצים שהיה ג"כ תנאי ב"ד שיהיו הכהנים נאותים בהם אבל ליתנם לישראל אין רשאים]:

והנה מתרומת הלשכה אין באין רק צורכי עבודה וכל הנך דנקיט בפ' בתרא דכתובות שהיו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה כגון מבקרי מומין ומלמדי הלכות קמיצה כו' הכל צורך עבודה הן ומגיהי ספרים שבירושלים פי' השמ"ק שהיו כהנים לומדים מהם וצורך עבודה הן ע"ש ובנשים האורגות בפרוכת איכא פלוגתא בכתובות אי נוטלין שכרן מתרומת הלשכה או מקדשי ב"ה ובירושלמי שקלים מפרש פלוגתייהו דמר משוי לה כקרבן והיינו מפני הזאת הדם שמזין עליה ומש"ה באה מתרומת הלשכה ומר משוי לה כבנין ואמרינן בכתובות שם דפרוכות דבבי היינו של שערי העזרה לכ"ע באין מתרומת הלשכה וכתב רש"י ז"ל משום דלצניעותא עבידי ואינן תחת בנין ע"ש ויש לעיין נהי דאינן צורך בנין מ"מ מה צורך עבודה יש בפרוכות דבבי שבאין מתרומת הלשכה ונראה דהאי צניעותא דפרוכות דבבי הוא שלא יראו העבודה מבחוץ וכדאמרינן בזבחים (נ"ט ע"ב) גבי מזבח של משה אפשר כהן עומד ע"ג מזבח ועבודה בידו וכל העם רואין אותו מבחוץ ע"ש והוי צורך עבודה דעבודה צריכה צניעות:

אמרינן בתוספתא פ"ב דשקלים הסירות היעים והמזמרות והמזרקות כו' באין מתרומת הלשכה מזבח הזהב וכלי שרת בגדי כהנים כו' באין משירי הלשכה ע"ש והאי כלי שרת דקתני בסיפא היינו כ"ש אחרים חוץ מאלו שחישב ברישא והיינו השלחן והמנורה וכדומה ויש לעיין מ"ש הנך כ"ש מהנך ומ"ש הסירות והיעים דבאין מתרומת הלשכה ממזבח הזהב ונראה דס"ל להתוספתא דרק אותן כ"ש שהם לתשמיש המזבח כגון הסירות דהיינו הפסכתר שמוציאים בהם הדשן מעל המזבח והיעים שהם המגרפות שגורפין בהם הדשן [כמה שתרגם אונקלוס בתורה] והמזרקות שזורקין הדם על המזבח והמזמרות הם כלי שיר שמשוררים בהם הלוים על הקרבנות (כמ"ש רש"י ז"ל במלכים ב' י"ב] וכולם הם רק לצורך הקרבנות ומש"ה באין מתרומת הלשכה אבל מזבח הזהב וכן השלחן והמנורה והכיור לבד שהם לצורך עבודה הם שייכים ג"כ אל הבית והם ג"כ חלק מן המקדש ואם אינן על מקומם אי אפשר להקריב שום קרבן כדאמרינן בירושלמי שקלים פ"ד ה"ב ומשום דאין הבית כהלכתו אם אינן על מקומם ואף שאר קרבנות שא"צ לכלים אלו ג"כ אין להקריב ומש"ה אין באין מתרומת הלשכה רק משירי הלשכה וכמו בפרוכת אע"ג שהיא ג"כ להזאת הדם מ"מ כיון שהיא ג"כ צורך בנין איכא למ"ד דבאה מקדשי ב"ה ולא מתרומת הלשכה דדינה כבנין ה"נ ס"ל להתוספתא דהנך נמי דינם כבנין וזה דבאין משירי הלשכה ולא מקדשי ב"ה משום דס"ל להתוספתא כהירושלמי שקלים שהביאו התוס' קידושין (נ"ד ע"ב) דאף ההיכל והעזרות באין משירי הלשכה ולא מקדשי ב"ה ע"ש והנה תלמודא דידן פליג על התוספתא דאמרינן להדיא בכתובות (ק"ו ע"ב) דמזבח הזהב בא ממותר נסכים כשאר כ"ש אך בברייתא דמייתינן התם נקט מזבח הזהב לחוד דקתני מזבח הזהב כו' וכלי שרת באין ממותר נסכים ע"ש וזה דנקט מזבח הזהב לחוד הוא משום דבמזבח הזהב איכא חידוש דאף שהוא ג"כ חלק המקדש מ"מ כיון שהוא ג"כ צורך קרבנות בא ממותר נסכים ולא כהתוספתא והרמב"ם ז"ל בהל' שקלים כתב המנורה וכ"ש באין ממותר נסכים ונקט מנורה לחוד משום דמנורה ג"כ היא חלק מהמקדש כמו מזבח הזהב וכדאמרינן בירושלמי שקלים שם והוי רבותא כמו מזבח הזהב דדינה כשאר כ"ש ובאה ממותר נסכים וכיון שהיא ג"כ צורך עבודה אזלינן בתר עבודה וכדברי הרמב"ם ז"ל כן הוא ג"כ בתוספתא פ"ט דמנחות ע"ש:

גרסינן בכתובות (ק"ו ע"ב) רא"א מותר תרומה לקיץ המזבח מותר נסכים לכ"ש ר"ח סגן הכהנים אומר מותר נסכים לקיץ המזבח מותר תרומה לכ"ש ע"ש ונראה לפרש פלוגתייהו עפ"י הירושלמי שקלים פ"ב ה"ד גבי הא דאמרינן מותר לחמו של נזיר ירקב סברין מימר הוא לחמו הוא מותר נסכיו אמר ר"י בר' רבון מותר נסכיו ק"ק הם ויפלו לנדבה ואמרינן שם דר"י בר' בון ושמואל אמרו דבר אחד דאמר ר"י עד דאנא תמן שמעית קל דרב יהודה שאיל לשמואל הפריש שקלו ומת א"ל יפלו לנדבה והיינו משום דשקלים ק"ק הם ומותר ק"ק נופלין לנדבה כמה שפי' המפרשים ז"ל שם ומוכח מהירושלמי דמותר נסכים נופלים לנדבה וכן מותר שקלים ובההיא מותר נסכים דכתובות פי' רש"י ז"ל דהאי מותר נסכים הוא מה שהמספק נסכים מודד בשפע והלוקח מודד בצמצום ע"ש וא"כ זה הוי מותר נסכים ממש כיון דכל היין נקנה בשביל נסכים א"כ מה שנשאר הוי מותר נסכים וכן מה שפי' רש"י ז"ל שם בענין אחר דמותר נסכים דהתם היינו סאה רביעית דהמקבל עליו לספק סלתות מג' ועמדו מ"ד דמספק מד' ע"ש הוי ג"כ מותר נסכים ממש דכל דין מותר הוא ג"כ במעות שהפריש לצורך איזה קרבן כמו אם המותר בהקרבן עצמו וסלת של מנחת נסכים הוא ג"כ בכלל נסכים כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ' ב' מהל' מעה"ק וא"כ בקיבל עליו לספק סלתות מג' הוקבעו כל המעות לפי השער שקצב לנסכים ואח"כ כשהוזל ונתותרו מעות הוי מותר נסכים דזה לעולם בכלל מותר כמו מפריש מעות לחטאתו והוזלו טלאים דהוי מותר חטאת וכיון שהם מותר נסכים ומותר נסכים דינן לנדבה כדאמרינן בירושלמי והיינו לקיץ המזבח וזהו הטעם של מ"ד דמותר נסכים לקיץ המזבח ומ"ד דמותר נסכים לכ"ש ס"ל כיון דמותר נסכים של מספק סלתות או מה שמודד בשפע מתחילה עומד לכ"ש שכן הוא דינו או מפני התקנה א"כ אין זה בכלל מותר נסכים דנופלין לנדבה אע"ג דנראה שהוא מהלכה דכל מותר ק"ק נופלין לנדבה מ"מ זהו אינו בכלל מותר כלל דזה רק היכא שמתחילה כל המעות היה עומד לנסכים ואח"כ נעשה מותר והכא מעיקרא לנסכים הוקבעו רק מה שיהיה צריך אח"כ והשאר יהיו לכ"ש וכן מ"ד התם דמותר התרומה לקיץ המזבח הוא משום דמותר תרומה הוא מותר שקלים ואמרינן בירושלמי שם דמותר שקלים נופלין לנדבה והיינו לקיץ המזבח דמותר ק"ק נופלין לנדבה שכן הוא דינו ומ"ד דמותר התרומה לכ"ש הוא ג"כ משום כיון דס"ל דמותר התרומה דינו לכ"ש אינו בכלל מותר שקלים דמתחילה השקלים עומדים גם לכ"ש ואין זה מותר וא"כ ר"ע ור"ח סגן הכהנים לטעמייהו אזלי דהא בהא תליא דמ"ד מותר נסכים לכ"ש וא"כ אין התרומה עומדת לכ"ש א"כ ע"כ מותר התרומה לקיץ המזבח דכיון דאין התרומה עומדת לכ"ש א"כ מותר התרומה הוי מותר שקלים דנופלין לנדבה מהלכה ומ"ד מותר התרומה לכ"ש א"כ אין מותר נסכים עומד לכ"ש א"כ הוי מותר נסכים ממש דנופלין לנדבה מהלכה וא"כ ע"כ ס"ל דמותר נסכים לקיץ המזבח:

אמרינן בת"כ דבגדי כהונה באין מתרומת הלשכה דכתיב בגדי קדש הם מלמד שבאין מתרומת הלשכה והנה בירושלמי תענית פ"ד ה"ד מקשינן על הא דאמרינן דכהן שעשאה לו אמו כתונת עובד בה עבודת יחיד ובלבד שימסרנה לציבור איך מהני מסירה לציבור ואמרינן דר"י היא דס"ל בההיא דשומרי ספיחי שביעית דנוטלין שכרן מתרומת הלשכה דהרוצה מתנדב וש"ח דמהני מסירה לציבור עוד אמרינן שם דאפי' תימא רבנן כי פליגי בגוף הקרבן אבל במכשירי קרבן לכ"ע מהני מסירה לציבור ועוד מקשינן שם איך היו מתנדבים עצים למערכה הא בעינן משל ציבור ומתרצינן ג"כ ר"י היא דמהני מסירה לציבור א"נ אף לרבנן דבמכשירי קרבן לכ"ע מהני מסירה לציבור ע"ש ונראה היה לומר הטעם דבמכשירי קרבן מהני מסירה לציבור אע"ג דהטעם דלא מהני הוא משום דשמא לא ימסרם יפה יפה דבמכשירי קרבן זה דצריכים להיות משל ציבור אינו לעכב דרק בקרבן עצמו כיון שהוא קרבן ציבור אם לא יהיה בא משל ציבור איך יכול הציבור לצאת ידי חובתו ולהתכפר בקרבן שאינו שלהם אבל במכשירי קרבן כגון בגדי כהונה ועצים נהי דמצותן להיות משל צבור כדמפקינן מקרא דבגדי קדש הן מלמד שבאין מתרומת הלשכה וכן בעצים מפקינן לה במנחות (כ"ב) מדכתיב על העצים אשר על האש אשר על המזבח מה מזבח משל ציבור אף עצים משל ציבור אך לא מצינו לזה עכובא שיהא פסול אם אינו בא משל ציבור דהא במלח ג"כ אמרינן שם דמה עצים משל ציבור אף מלח משל ציבור ומ"מ אינו מעכב דהא בעינן למימר התם דכהנים כיון דלי"ל לשכה יביאו מלח מתוך ביתם וכיון דבמכשירי קרבן זה דצריך להיות משל ציבור אינו מעכב מש"ה לא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה והנה הר"ש ז"ל בפרה פ"ב מ"ג הביא מהתוספתא דפרה נפדית על כל פסול שבה ואם מתרומת הלשכה היתה באה דמיה נופלין לתרומת הלשכה וכתב הר"ש ז"ל שם לאפוקי דאם התנדב אחד ומסר לציבור אם נפדית אין דמיה נופלין לתרומת הלשכה דאדעתא דהכי לא אקדשום ע"ש דבפרה ג"כ מהני מסירה לציבור ובזה יש לדון אם בפרה זה דצריכה להיות משל ציבור אם הוא לעכב דאינו שייך בזה שאין הציבור יכול לפטור עצמו בשל אחרים דפרה אינה חובה להביא אך אפשר כיון דזה דבאה מתרומת הלשכה הוא משום דחטאת קרייה רחמנא דינה כשאר ק"צ דהוי לעכב ואפשר דהתוספתא אתיא כר"י דבכל קרבנות מהני מסירה לציבור:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה