מקדש דוד חלק ב· רבי דוד רפפורט
סימן כז - שחיטה והעלאה בחוץ · ו
כתב הראב"ד ז"ל פי"ח ממעה"ק על הרמב"ם ז"ל שכתב דשוחט בחוץ בלילה והעלה בלילה חייב וז"ל אין צורת ההלכה כפירושו כו' השוחט בלילה בחוץ והעלה בחוץ ביום חייב שהרי כשוחט בחוץ ביום העלה בחוץ הרי כבר נפסל בשחיטה ואעפ"י שכבר נפסל הזבח בשחיטתו ואעפ"כ חייב על העלתו מה לי חד פסולא דחוץ מה לי תרי פסולי חוץ אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה ביום בחוץ פטור אף בהעלאה מפני שכבר נפסל משום לילה שהוא פסול אחר שלא מפסולי חוץ אבל שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ בלילה דברי הכל פטור עכ"ל ויש לעיין טובא בדבריו הא הקטר חלבים ואברים כשר אף בלילה אף בפנים לכתחילה ומה נ"מ לענין העלאה אם העלה ביום או בלילה ואפשר היה לומר לפי מה דאמרינן ביומא (כ"ז ע"ב) זר שסידר את המערכה חייב ופרכינן וכי יש לך עבודה שכשרה בלילה ופסולה בזר ומקשינן והא אברים ופדרים ומתרצינן סוף עבודה דיממא היא ע"ש א"כ זה דיש בהקטרת אברים משום זרות הוא רק משום דהוא סוף עבודה דיממא אך זה שייך בקרבן שהוקרב ביום מקרי הקטרת איברים שלו אף אם נקטרים בלילה סוף עבודה דיממא אבל בנשחט בלילה והוקטר בלילה דהכל היה בלילה לא שייך סוף עבודת היום א"כ כיון דלא הוי סוף עבודה דיממא לא חשיבא עבודה לענין זרות וה"נ דלא חשיבא עבודה לענין חוץ אך אי נימא כן תקשה דא"כ אפילו אם שחט בלילה והעלה ביום ג"כ יפטר כיון דהקטרת אברים כשרה בלילה וכל עבודה שהיא כשרה בלילה לא חשיבא עבודה אא"כ היא סוף עבודה דיממא א"כ אין חילוק בין עשאה ביום בין עשאה בלילה ואפשר לומר בכוונת הראב"ד ז"ל משום דאם שחט בלילה והעלה בלילה בפנים כה"ג לבד דפסול משום שחיטת לילה אינו ראוי ג"כ להעלאה משום אחר תמיד של בין הערבים דכל קרבן שנשחט אחר תמיד של בין הערבים אפילו נשחט ביום אסור להעלות אבריו כל הלילה כדאמרינן בפ' תמיד נשחט ואין זו איסור שאם עלה לא ירד דאפילו אם עלה לא מהני כדאמרינן בפסחים שם דמעלה ומלינה בראש המזבח ומקטיר למחר ולא מהני מה שהעלה למזבח שיהא מותר להקטיר בלילה א"כ קרבן שנשחט בלילה בפנים אינו ראוי להקטיר אבריו בלילה משום ב' דברים משום פסול לילה ומשום אחר תמיד של בין הערבים ולפ"ז אם שחט בפנים בלילה והעלה בחוץ פטור משום ב' דברים ואע"ג בשחט בחוץ בלילה דריבה הכתוב מקרא דאליהם תאמר לערב פרשיות דבשחטו בחוץ אף דאיכא פסול לילה מ"מ חייב על העלאה בחוץ כבר כתב שם הלח"מ דמקרא דאליהם תאמר מרבינן רק מעט יותר משוחט בפנים דהיינו רק פסול אחד של לילה לבד אבל בשחט בלילה והעלה בלילה דבפנים כה"ג אינו ראוי להעלאה עוד מטעם אחר לפי שהוא אחר תמיד של בין הערבים כה"ג לא מרבינן שיהא חייב בחוץ אך כ"ז דחוק לומר בכוונת הראב"ד ז"ל ודבריו צ"ע ובזה דאמרינן ביומא שם דאין לך עבודה שכשרה בלילה ופסולה בזר ופרכינן והרי אברים ופדרים סוף עבודה דיממא היא והרי תרומת הדשן תחילת עבודה דיממא היא כו' וקשה הא מנסך ג' לוגין מים שהזר חייב עליהן מיתה כדאמרינן ביומא (כ"ד ע"ב) וכשרה בלילה כדאמרינן בתענית (ב' ע"ב) ואינה לא סוף עבודה דיממא ולא תחילת עבודה דיממא]:
הקשו התוס' זבחים (קי"א ע"ב) על ההיא דשוחט בהמה בלילה בחוץ חייב הא בלילה אינו ראוי לפתח אהל מועד ומ"ש משלמים ששחטן בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל דפטור ותי' דלילה אינו מחוסר זמן אבל התם מחוסר מעשה ע"ש והנה לפ"ז בשחט בחוץ לאחר תחילת שקיעה דג"כ אינו ראוי לפתח אוהל מועד כמ"ש התוס' דדם נפסל בתחילת שקיעה יהיה פטור דבזה לא שייך לומר לילה אינו מחוסר זמן דעדיין יום הוא לכל דבר וא"כ הקרבן אינו ראוי לפנים עד למחר והוי שפיר מחוסר זמן אך חידוש כזה לא שמענו וצ"ע: