אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן יט › ד

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן יט · ד

ג

ומותר תודה קרב תודה אך בלא לחם וכדאמרינן בזבחים ט' ע"א מי איכא מידי דמותר תודה עצמה לא בעי לחם כו', ובמנחות ע"ט מפקינן לה מקראי דתודה עצמה טעונה לחם ולא ולדה ולא חילופיה ולא תמורתה טעונין לחם וחילופין וולדות ותמורות חשיבי מותר תודה ושם פ' ע"א אמרינן בולד תודת חובה למ"ד דאדם מתכפר בשבח הקדש טעונה לחם ומכל הסוגיא שם מוכח דתלי בזה דרק התודה שמתכפר בה טעונה לחם והשאר חשיב מותר תודה ואינו טעון לחם וזה דחילופין וולדות ותמורות אין טעונין לחם הוא משום דאינו מתכפר בהם:

והנה יש לחקור באומר הרי זו תודה והוממה וחיללה על שנים דהא רשאי לעשות כן כדאמרינן במנחות ק"ח ע"א במתני' שור זה עולה ונסתאב אם רצה יביא בדמיו שנים כו' אם שניהם טעונים לחם או אפשר דרק אחת טעונה לחם כיון דאמר הרי זו תודה לא חייב עצמו אלא בלחם אחד ומהיכן מתחייב ב' לחמים והכא ליכא למימר מרבה בתודות הוא דבאות רק מחילול הראשונה ולא נתכוין להתנדב עוד ואפשר בכה"ג דרק אחת טעונה לחם והשניה הוי כמו מותר תודה דאינה טעונה לחם והנה אי נאמר כן אתי שפיר מ"ש הרמב"ם ז"ל בתודה שנתערבה בתמורתה ומתה אחת מהן ואמרינן בגמרא דשניה אי"ל תקנה משום דאינו יכול להביא לחם מספק וכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהל' פסה"מ דתרעה עד שתומם והקשה שם הראב"ד ז"ל מה תקנה אם תרעה הרי פדיונה יהיה ג"כ ספק אי צריכה לחם ע"ש ולפ"ז אתי שפיר דאם תוממה י"ל תקנה דהא הכא ע"כ מיירי באומר הרי זו תודה ולא אמר הרי עלי וכדאמרינן שם בגמרא פ' ע"ב א"כ יכול כשהוממה לחללה על שנים ויביא ב' בהמות ויתנה ויאמר אם זו תמורה הרי הוא מחללה על אחת והשניה מקדישה עתה לתודה ובכה"ג אחת טעונה לחם ויאמר אח"כ אם זו תודה הרי הוא מחללה על שניהם ובכה"ג ג"כ אחת טעונה לחם והשניה קרבה בלא לחם וא"כ י"ל תקנה אם תרעה מיהו בעיקר הדין עדיין צ"ע:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה