מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט
סימן יז · ז
והנה בטומאת עולין דמדאורייתא הציץ מרצה ומקריבין לכתחילה רק מדרבנן פסול יש לחקור אי טעון עיבוד צורה והנה מהתוספתא שהבאתי לעיל בנטמא קומץ או שנפסל כו' דתעובד צורתו ויצא לבית השריפה מוכח דטעון עיבוד צורה והנה בתוספתא מנחות פ"ג אמרינן הקומץ והלבונה שנטמא אחד מהם שניהם יצאו לבית השריפה ע"ש ויש לעיין מה חידוש בזה כיון דנטמא הקומץ ואינו ראוי להקטיר א"כ כל המנחה בשריפה ומ"ש דוקא לבונה והנה אי נימא דהקומץ שנטמא ישרף מיד אע"ג דמדאורייתא הציץ מרצה י"ל דהא קמ"ל דהלבונה נשרפת יחד עם הקומץ ואינו טעון עיבוד צורה ואע"ג דבלבונה ליכא פסול ולא דמי בעלמא לפסול הדם דהבשר טעון עיבוד צורה דהתם הבשר שהם שירים והדם שהוא המתיר הם ב' דברים וכיון דבהבשר ליכא פסול משום פסול מתיר מקרי פסולו מחמת דבר אחר וטעון עיבוד צורה אבל קומץ ולבונה שניהם מתיר אחד וכל אחד הוא חצי מתיר ובזה אם נטמא אחד ונשרף ואין השני תו ראוי להקרבה אינו טעון עיבוד צורה והוי כמו שנטמא חצי קומץ דהחצי קומץ השני ודאי אינו טעון עיבוד צורה:
וכל היכא דהפסול הוי מחמת ספק לעולם טעון עיבוד צורה כדאמרינן בפסחים גבי היסח הדעת אי פסול טומאה הוא טעון עיבוד צורה שמא יבוא אליהו ויטהרנה והנה בכהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה דאמרינן ביבמות ק' דמנחתם נקמצת ואינה נאכלת ואמרינן שם דהשירים מתפזרין אבית הדשן וכתבו התוס' שם דודאי השירים צריכים עיבוד צורה כיון דאין ראוים לאכילה רק משום ספק מיהו מהמהרש"א ז"ל שם נראה דאינו טעון עיבוד צורה וכבר עמד הקרן אורה בזה וכתב דהטעם דאינו טעון עיבוד צורה אע"ג דהפסול הוא רק משום ספק משום דמעיקרא השירים עומדין לשריפה ולא לאכילה ולא היה שעה שהשירים יהיו עומדין לאכילה ע"ש והנה כעין זה מצינו במנחות נ' ע"ב גבי כ"ג שהביא עשירית האיפה שחרית ומת כ"ג ומינו אחר תחתיו דהשני מביא עשרון שלם מביתו ומחצה קרב ומחצה אבד ואמרינן שם דמחצה ראשון ומחצה שני תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה ומקשינן שם בשלמא מחצה ראשון איחזי להקרבה אלא מחצה שני אמאי טעונה עיבוד צורה מעיקרא לאיבוד קאתי ע"ש ומוכח מזה דדין עיבוד צורה הוא דוקא היכא שהיתה שעה שהיתה ראויה וא"כ אפשר שמזה יהיה יסוד לדברי הקרן אורה דגם התם נהי דזה דאי אפשר באכילה הוא רק משום ספק מ"מ כיון דמעולם לא אחזי אינו טעון עיבוד צורה דמעיקרא לאיבוד קאתי מיהו לפי מה דמתרצינן שם במנחות בחביתי כ"ג דמש"ה מחצה השני טעונה עיבוד צורה משום כיון דבעידנא דפלגינהו אי בעי האי מקריב ואי בעי האי מקריב מחזא חזי ע"ש א"כ ה"נ הכא נהי דהשירים מעיקרא לאיבוד קיימי מ"מ כיון דהקומץ קרב וקודם קמיצה היה הכל ראוי לקומץ דיכול לקמוץ מכל מקום שירצה כה"ג מקרי מחזי חזי וטעון הכל עיבוד צורה ודברי הקרן אורה צ"ע: