אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן יז › א

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן יז · א

סימן יז

אמרינן בפסחים פ"ב דשריפת כל קדשים פסולים ל"ש קדשי קדשים ול"ש קדשים קלים הלכתא גמירא לה ע"ש ויש לחקור אם זה דוקא בקדשי קדשים וקדשים קלים היינו רק בקרבנות אבל בשאר דברים קדושים כגון מי כיור שנפסלו בלינה או בטומאה ליכא דין שריפה או לאו דוקא קתני:

והנה הראב"ד ז"ל בפי' למס' תמיד הביא בשם רבנו נסים גאון שהקשה על הא דאמרינן שם נתפזר ממנו כקב גחלים היה מכבדן לאמה דאיך מכבדן לאמה הא קדשו במחתה שהיא כ"ש וטעונין גניזה ע"ש והנה יש לעיין איך אשכחן גניזה בדבר הקדוש בכ"ש וכיון דנתפזרו ואין צורך בהם הו"ל כמו קרבן שנולד פסול בבעלים או שנתכפרו הבעלים באחר דאין צורך בקרבן דתעובד צורתן ויצאו לבית השריפה ואי נימא דדין שריפה הוא רק בקרבנות אתי שפיר דגחלים אינם קרבן כ"א מכשירי קרבן כדאמרינן ביומא מ"ח ע"ב ובזה ליכא דין שריפה דלא גמירא שריפה אלא לקרבנות וטעונין קבורה כשאר איסורי הנאה דהיינו גניזה:

וכל הקדשים שפסולן בגופן נשרפין מיד ואם הפסול בדם ובבעלים טעונין עיבוד צורה וטעם עיבוד צורה סברא הוא כמ"ש התוס' פסחים פ"ב ע"א ד"ה בשלמא והיינו משום בזיון קדשים כמ"ש רש"י ז"ל שם ע"ג ע"ב דכיון דאין פסולו חמור לא שרפינן קדשים בבזיון עכ"ל והנה הר"ח ז"ל כתב בפסחים ל"ד ע"ב ז"ל בדם ובבעלים תעובד צורתו כלומר כ"ז שיתכן שיאכל מניחים אותם שמא יבוא אליהו ויתירנה באכילה עד שיסריח וישנה מצורת בשר שאי אפשר להאכל כלל ויוצא לשריפה עכ"ל א"כ כל הטעם דפיסול בדם ובבעלים טעון עיבוד צורה הוא רק שמא יבוא אליהו ויטהרנו ויש לעיין בזה טובא איך יכול אליהו להתיר פסול בדם ובבעלים:

והנה בפסחים ל"ד ע"א גבי היסח הדעת אי פסול טומאה או פסול הגוף הוא מקשינן מהא דהיסח הדעת טעון עיבוד צורה אא"ב פסול טומאה מש"ה בעי עיבוד צורה שמא יבוא אליהו ויטהרנו וכתב רש"י ז"ל וכיון דלא חזינן ליה דאטמא אלא חששא בעלמא הוא בעי עיבוד צורה דלא מצינן למישרפה להדיא שמא יבוא אליהו אח"כ ויאמר טהורה היתה ונמצאת ששרפנו קדשים טהורים עכ"ל ונראה מזה דהוי כמו בתרומה שנולד לה ספק טומאה דאין שורפין את התלויה משום דשמא יבוא אליהו ויטהרנה ואפשר שתאכל והנה אמרינן בפסחים י"ג ע"א דבערב הפסח שאי אפשר לאליהו שיבוא משום דאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי יו"ט אז שורפין גם את התלויה והנה לפ"ז גם בקדשים אם נפסל בהיסח הדעת בערב שבת למ"ד דהוי ספק טומאה אינו טעון עיבוד צורה דאינו שייך שמא יבוא אליהו ויטהרנה וכשיבוא אליהו לאחר השבת כבר יפסל בלינה א"כ אי אפשר יהיה שיאכל אך עדיין צ"ע בזה:

ובטומאה דרבנן אי שורפין עליה תרומה וקדשים אמרינן בשבת ט"ז גבי כלי זכוכית ומ"ח ע"ב גבי בית התבלין ובנדה ל"ד גבי טומאת עכו"ם דעבוד רבנן הכירא כי היכא דלא לישרפו עליה תרומה וקדשים ומוכח דאין שורפין תרומה וקדשים על טומאה דרבנן וקשה מהא דאמרינן בפסחים בסוגיא דר' חנינא סגן הכהנים דשורפין בשר הנטמא בולד הטומאה ואמרינן בגמרא דולד הטומאה דרבנן ופי' רש"י ז"ל שם י"ד ע"ב כגון שנטמא בכלי שנטמא במשקין ע"ש ומוכח דעל טומאה דרבנן שורפין את הקדשים:

ונראה לומר דהטעם דאין שורפין תרומה וקדשים על טומאה דרבנן ואע"ג דאינו ראוי לאכילה הוא משום דשמא יבוא אליהו ויבטל את הטומאה דרבנן ויהיה ראוי לאכילה דב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חברו אם גדול ממנו בחכמה ובמנין וכיון דאפשר במציאות שיאכל ע"י אליהו לא שרפינן וזה שייך רק בכל טומאות דרבנן אבל בכלים שנטמאו במשקין שהוא מי"ח דבר ואמרינן בע"ז ל"ו ע"א דכל איסורים דרבנן ב"ד הגדול בחכמה ובמנין יכול לבטל דברי ב"ד חברו חוץ מי"ח דבר שאפילו אם יבוא אליהו ובית דינו אין שומעין לו ע"ש א"כ בזו הטומאה אינו שייך שמא יבוא אליהו ויכשירנה. א"כ כיון דאינה ראויה לאכילה שורפין (והנה רש"י שבת ט"ז כתב דעל שום טומאה דרבנן אין שורפין תרומה וקדשים חוץ מהנך ו' ספקות וקשה דרש"י בעצמו כתב בפסחים דעל כלים שנטמאו במשקין שורפין]:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה