מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט
סימן יד · ט
ומקום אכילת ק"ק הוא בכל העזרה וקדשים קלים נאכלים בכל העיר היינו לפנים מן החומה ודין לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש תוכן קודש לענין אכילה אבל לענין שאר דברים כגון לענין טומאה ושחיטת קק"ל אמרינן בזבחים נ"ו ע"א דלא קדשי מיהו בתוספתא דמעשר שני אמרינן דלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש תוכן קודש בין לאכילה בין לשחיטה בין לטומאה ונראה דתלוי בדרשות הכתובים דבזבחים שם מרבינן לשכות הבנויות בחול לענין אכילה מדכתיב בחצר אהל מועד יאכלוה התורה ריבתה חצרות הרבה א"כ אין ראיה מזה רק לענין אכילה אבל בקדושות לענין שאר דברים אין ראיה אך בת"כ [צו פ"ב] הלימוד הוא להפך דגרסינן יכול במחנה לויה ת"ל בחצר אוהל מועד מנין לרבות לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש ת"ל במקום קדוש ע"ש היינו דמחצר אהל מועד אין לנו לרבות רק עזרה עצמה ולשכות נתרבו רק משום דכתיב במקום קדוש היינו כל שמקומו קדוש לשאר דברים יכולים אף לאכול שם:
ונראה דלתלמודא דידן דלשכות קדושות רק לענין אכילה והיינו שאינו נפסל שם ביוצא זהו דוקא לענין בשר הראוי לאכילה כיון דנתרבה אותו המקום לאכילה ממילא אינו נפסל ביוצא אבל דם ואימורים דאין שייכים לאכילה נפסלים בלשכות ביוצא כיון דאין קדושות בקדושת העזרה:
ולענין אם מותר להכניס חולין בהלשכות אם יש שם משום חולין בעזרה ולכאורה נראה דליכא כיון דלא קדשי לשום דבר רק לענין אכילה נתרבתו מיהו נראה להביא ראיה דאיכא בלשכות משום חולין בעזרה דאמרינן במנחות מ"ח גבי שחט ב' כבשים על ד' חלות דמושך שתים מהן ומניפן והשאר נאכלות בפדיון אמרוה רבנן כו' הא דלא כרבי דאי כרבי כיון דאמר שחיטה מקדשא דפריק להו היכא אי דפריק להו מאבראי כיון דכתיב בהו לפני ה' איפסיל להו ביוצא אי גוואי הא מעייל חולין בעזרה ע"ש ואמאי לפרקינהו בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש דאין נפסלין ביוצא וחולין בעזרה ג"כ לא הוי ולכאורה מוכח דאית בלשכות נמי משום חולין בעזרה:
והנה שמעתי מתרצים על קושית העולם בנזיר כ"ט דאמרינן בחטאת העוף הבאה על הספק דאיכא ב' איסורים נבלה וחולין בעזרה ומקשים הא איכא נמי טומאת מקדש דאם אכלי כהנים א"כ נטמא גופם כדין אוכל נבלות עוף הטהור ואיכא טומאת מקדש ושמעתי בשם הגאון ר' ישעיהו זכריה יאלעם זצ"ל לתרץ דיכולים לאכול בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש דמשום טומאת מקדש ליכא התם כדאמרינן בזבחים דאין חייבים עליהם משום טומאה:
אך באמת לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש לא היו כלל במקדש ובתוספתא מעשר שני אמרינן דאסור לעשות לשכות כאלה דאמרינן שם לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש אעפ"י שאין מקיימין כן תוכן קודש ע"ש ומוכח דכל הדין דלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש הוא רק אם היו עושין לשכות כאלה היה תוכן קודש ובזה אזדא נמי הראיה שהבאתי אי איכא בלשכות משום חולין בעזרה:
והנה יש לחקור בדין לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש לאחר שנפלו מחיצות למ"ד קידשה לע"ל דקי"ל אוכלין ק"ק אעפ"י שאין קלעים מהו אותן לשכות לאכילה כיון דבנויות בחול ורק דינן לאכילה הוא משום דפתוחות לקודש וכיון דנפול מחיצות אינו שייך עוד דפתוחות לקדש כיון דאין להם מחיצות כלל או דילמא כיון דבשעת מחיצות היו פתוחות לקודש והיו קדושות לא בטלה קדושתן אף לאחר דנפול מחיצות: