מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט
סימן י · ו
ובפסולי נסכים אמרינן בב"ב צ"ז דיין קוסס מזוג מגולה של שמרים ושריחו רע לא יביא ואם הביא פסול והרמב"ם ז"ל לא הביא מכל אלה שפסול רק מגולה ועמד בזה הלח"מ פ"ו מהל' א"מ ה"ט ע"ש והנה בסוכה מ"ח ע"ב אמרינן דעירה של יין לתוך של מים כשר וכתב הרמב"ם ז"ל בפ"י מהל' תמידין ה"ו דהיינו אם ניסך שניהם מכלי אחד כשר ע"ש וקשה הא הו"ל יין מזוג ואיך כשר ומצאתי להאור שמח שעמד בזה וכתב דזה דיין המזוג פסול הוא רק משום דחסר השיעור דמיירי דלא ניסך אלא רביעית ההין יין מזוג וקמ"ל דאין כל היין המזוג חשיב יין וכדאמרינן בספרי שהביא הרשב" ז"ל שם דרביעית ההין חי הוא מביא ולא מזוג היינו ששיעורו רביעית ההין חי אבל בעירה של מים בשל יין שמנסך שיעור ג' לוגין יין חי שפיר דמי ע"ש אך עדיין יש לעיין מ"מ איך יוצא ידי ניסוך המים דהא בכ"מ יין מזוג חשיב כולו יין ולא מים כמו לענין הכשר דאמרינן בב"ב צ"ז דאם תמדו במי גשמים מכשיר ואע"ג דמי גשמים אין מכשירין משום דהכל חשיב יין וכן לענין מקוה דמים פוסלין בג' לוגין ומשקין בשינוי מראה אמרינן בפ"ק דמכות בג' לוגין מים שנפל לתוכו קורטוב של יין ומראהו כמראה היין אינו פוסל בג' לוגין וחשיב כלו כמשקה משום דיין מזיגא מקרי ע"ש וכ"ש היכא דהמזיגה אינה יותר משיעור מזיגה דהיינו ב' חלקים מים ואחד יין דנחשב הכל יין וכן לכוס של ברכה א"כ נהי דלנסכי יין אינו חשוב יין מזוג כלו יין דאיכא קרא דצריך דוקא יין חי אבל מ"מ מים נמי לא הוי (וזה דאמרינן בירושלמי נזיר פ' ג' מינין דכוס מזוג אין לוקין עליו אלא משום משרת היינו דעל כוס מזוג אינו חייב משום יין אלא משום משרת אע"ג דמזוג חשיב הכל יין משום דנזיר שאני דבעינן אשר יוצא מגפן היין ואותו המים אע"ג דלאחר מזיגה נעשה יין מ"מ לא יצא מגפן היין ובזבחים כ"ב ע"ב גבי הקרב והכרעים ירחץ במים אמרינן במים ולא ביין ולא במזוג ואע"ג דאיכא דברים דיין מזוג לא חשיבי לגבן יין אבל יין מזוג שיחשב מים לא אשכחן וצ"ע: