אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן י › א

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן י · א

סימן י

כתב הרמב"ם ז"ל פ"ב מעה"ק ה"א היין והסלת שמביאין עם הקרבן הם הנקראים נסכים ובפי' המשנה פ"ב דזבחים לא כתב כן אלא דהיין לבד נקרא נסכים ועמד בזה התיו"ט והביא ראיות ע"ש ולענ"ד נראה ראיה מפורשת דאף הסלת נקרא נסכים דאמרינן במנחות צ' המקבל עליו לספק סלתות מג' ועמדו מד' מספק מד' כו' וזו היא ששנינו מותר נסכים לקיץ המזבח ומוכח דאף הסלת קרוי נסכים] ויש נסכים הבאים עם הזבח היינו שנתקדשו בכלי בשעת שחיטת הזבח ויש הבאים בפ"ע שנתקדשו אח"כ ואין דיניהם שוים בנסכים הבאים עם הזבח אין קרבין אלא ביום היינו שנפסלים בשקעה"ח כמו הזבח והבאים בפ"ע באין אף בלילה ויש נסכים שאין באין כלל בשביל הקרבן דמתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום:

ונסכים הבאים עם הזבח אמרינן במנחות ע"ט אמר זעירי אין הנסכים מתקדשים אלא בשחיטת הזבח דכתיב זבח ונסכים היינו לענין דאי אפשר לשנותן לזבח אחר והתוס' מנחות י"ד ע"ב ד"ה אפשר הקשו על הא דאמרינן שם הזבח מפגל הנסכים דברי ר"מ וחכ"א אין מפגלין א"ל לר"מ הלא אדם מביא זבחו היום ונסכיו לאחר י' ימים א"ל אף אני לא אמרתי אלא בבאין עם הזבח א"ל אפשר לשנותן לזבח אחר אמר רבא קסבר ר"מ הוקבעו בשחיטה כלחמי תודה והקשו דמכלל דלרבנן אפשר לשנותן אף לאחר שחיטה והא זעירי אמר דלאחר שחיטה אי אפשר לשנותו ואמרינן שם ג"כ דשמן שהופרש לשם מנחה זו פסול לשם מנחה אחרת וזה דבנסכים אם נמצא הזבח פסול דיכול לשנותו הוא רק משום לב ב"ד מתנה ודוקא בק"צ ודוקא אם יש שם זבח זבוח באותה שעה וכאן משמע דלרבנן לעולם יכול לשנותן לזבח אחר ע"ש:

ונראה לענ"ד דזה דאמרינן שמן שהופרש לשם מנחה זו פסולה למנחה אחרת היינו לחיוב מנחה אחרת דאם היה חייב מנחה והפריש שמן לשם מנחה זו א"י לשנותו למנחה אחרת אבל לאותו החיוב עצמו יכול השמן להקבע עם סלת אחרת דאם היה חייב מנחה והפריש סלת ושמן ואבד הסלת יכול השמן להקבע עם סלת אחרת דלא שמעינן בשום מקום דאם אבד הסלת אבד שמן ורק לשם מנחה אחרת א"י לשנותו וכן בזבח ונסכים דאם היה חייב קרבן והפריש נסכים א"י לשנותם לקרבן אחר ובזה לא פליגי ר"מ וחכמים ובזה אפילו רבנן מודו אבל בזה החיוב עצמו אם הוא חייב קרבן והפריש בהמה ונסכים ונפסלה הבהמה לאחר שחיטה או שהוא רוצה להתכפר בבהמה אחרת בזה פליגי ר"מ ורבנן דרבנן סברי דיכול לשנותן לבהמה אחרת דלא הוקבעו עם בהמה זו דאם אבדה הבהמה אבדו הנסכים ור"ע סבר הוקבעו בשחיטה כלחמי תודה דשחיטה עושה זיקה ואם אבדה הבהמה אבד הלחם [בפ' התכלת מ"ו ע"א בעינן למימר ג"כ דאם אבד הלחם אבדה התודה ורק משום דרחמנא קרייה שלמים וחוזרת להיות שלמים אבל אם אבדה הבהמה ודאי אבד הלחם] והנה בפסחים י"ג אמרינן זו תודה וזו לחמה אם אבדה התודה א"י לשנות הלחם לתודה אחרת היינו אף אם אבדה התודה קודם שחיטה וקשה הא אמרינן הכא דהוקבעו בשחיטה כלחמי תודה אלמא דאף בתודה קודם שחיטה אינן נקבעין ומוכח מזה ג"כ דזה דאמרינן הוקבעו בשחיטה כלחמי תודה היינו שנקבעין עם בהמה זו ע"י שחיטה אבל עם זה החיוב אף קודם שחיטה נקבעין ומש"ה באומר זו תודה וזו לחמה כיון דאמר הרי זו ואבדה התודה פטור מאחריותה וליכא עליו עוד חיוב תודה ואם ישנה הלחם לתודה אחרת א"כ ע"כ הוא לחיוב אחר ולזה נקבעין אף קודם שחיטה אבל באומר הרי עלי תודה והפריש בהמה ולחם ואבדה הבהמה דצריך להביא בהמה אחרת יכול להביא עמה זה הלחם דרק בשחיטה נקבעין עם זו הבהמה וכן משמע בפ' התודה ע"ט ע"ב דהמפריש תודתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות לפניו איזה מהן שרוצה יקריב ולחמה עמה כו' ומשמע דאותו הלחם שהפריש לבהמה הראשונה יכול להביא עם השניה כיון דהוא אותו חיוב עצמו וכן הא דרב חסדא דשמן שהופרש לשם מנחה זו פסולה לשם מנחה אחרת היינו לחיוב אחר ובזה ליכא פלוגתא וכן הא דזעירי בנסכים דא"י לשנותן לזבח אחר היינו לחיוב אחר וכדמוכח מהא דמקשינן התם מההיא דאם נמצא הזבח פסול אם יש שם זבח אחר יקרב עמו והתם ע"כ מיירי עם זבח של חיוב אחר לגמרי כדאמרינן שם דמיירי בשיש זבח זבוח באותה שעה והיינו כשנפסל זה כבר היה הזבח אחר זבוח וא"כ ע"כ אותו הזבח של חיוב אחר הוא ופלוגתא דר"מ ורבנן הוא רק אם נקבעין הבהמה והנסכים בשחיטה דאם אבדה הבהמה יאבדו הנסכים וא"י לשנותן לבהמה אחרת כלחמי תודה דרבנן ס"ל דאין הנסכים נקבעין עם הבהמה ולא הוי כלחמי תודה ומש"ה אין הזבח מפגל הנסכים דאין נעשים גוף אחד דיכול לשנותן לבהמה אחרת ור"מ סבר דהוקבעו בשחיטה כלחמי תודה ומש"ה הזבח מפגל הנסכים:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה