מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט
סימן טז · א
קדשים פסולים כגון פיגול נותר וטמא והיוצא אסור לאוכלן ואסור להקריבן ואיסור אכילה שלהם מפורשת בלאו דלא יאכל כי קודש הם כל שבקודש פסול בא הכתוב ליתן ל"ת על אכילתו [ויש לחקור אם זה הלאו הוא רק בפסולו בגופו או אף בפסולים של הדם ובעלים] ובטמא יש לאו מיוחד והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל וביוצא איכא לאו דובשר בשדה טרפה לא תאכלו:
אך אלו הלאוין הם רק על אכילת פסולים אבל באיסור הקרבת פסולים לגבי מזבח לא מצינו אזהרתן מפורש ויש לעיין מהו איסור הקרבתן והנה במנחות כ"ג ע"א במתני' בקומץ שנתערב במנחה שלא נקמצה לא יקטיר כתב רש"י ז"ל הטעם דלא יקטיר וז"ל לא יקטיר אפילו כל המעורבת דאין הקטרה מצוה אלא בקומץ עכ"ל ומדברי רש"י ז"ל נראה דכל דבר שאין הקטרתה מצוה אסור להקטיר דמה איסור יש בהקטרת מנחה שלא נקמצה אלא דליכא מצוה וכמ"ש רש"י ואמרינן דלא יקטיר וא"כ י"ל דכל איסור הקטרת פסולים הוא רק משום שאין הקטרתו מצוה ומש"ה אסור להקטירן אך מזבחים כ"ו מההיא דהיא בפנים ורגליה בחוץ דקיבל ואח"כ חתך פסולה ומקשינן ש"מ דם המובלע באברים דם הוא ואמרינן דלמא משום שמנונית נראה דאיכא איסור בהקרבת פסולים לבד ממה שהוא דבר שאין מצוה להקריבו דהא הכא השמנונית בלא הפסול ג"כ אין מצוה להקריבו דבשר הוא ולא שייך בו זריקה ומ"מ אם נפסל ביוצא אסור לזורקו ומוכח דיש איסור מיוחד על פסולים ומזה שמעינן עוד חידוש דאף בדבר שאינו בר הקרבה כלל כמו בשר לזריקה ג"כ איכא איסור בפסולים:
וראיתי בהתוספתא זבחים פ"ט ז"ל הפגול והנותר והטמא שנתנן ע"ג האשים חייבים עליהם משום פגול נותר וטמא ע"ש ומזה נראה דאותו האיסור עצמו שיש לאכילת קדשים פסולים יש ג"כ להקרבתן ומלשון חייבים עליהם משום פגול נותר וטמא לכאורה משמע דאיכא ג"כ כרת בהקרבתן כמו אוכל פגול ונותר ודבר תימה הוא זה וצ"ע:
והנה בסוגיא דפ' כל הזבחים בנתערב בדם התמצית מוכח דיש איסור בהקרבת דם התמצית למזבח ורק לשם מים שרי] ויש לעיין מה איסורו והנה לפמ"ש רש"י ז"ל שהבאתי לעיל דכ"ד דליכא מצוה להקריבו איכא איסור אתי שפיר עוד אפשר דבדם התמצית איכא פסול דממשקה ישראל דדם התמצית באזהרה וכשהותר דם לגבי מזבח רק דם הנפש הותר אבל דם התמצית במילתיה קאי ומש"ה אסור לזורקו ובזה אתי שפיר ג"כ הא דאמרינן בפ"ד דתמיד גבי ניתוח אבר עולה דקורע הלב ומוציא את דמו ע"ש וי"ל דהטעם דצריך לקורעו ולהוציא את דמו הוא משום דדם הלב חייבין עליו כרת כדאמרינן בכריתות כ"ב דדם הנפש הוא וכשהותר דם הנפש למזבח רק לזריקה הותר אבל לא להקטרה ובהקטרה אסור משום דלא הוי ממשקה ישראל והוי כמו ג"ה דחולצו לתפוח וה"נ צריך להוציא את דמו: