מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט
סימן טו · א
בזבחים רפ"ב חשבינן כלהו פסולים דמחלי עבודה והם זר אונן טבול יום מח"כ מחוסר בגדים שלא ריחוץ ידים ערל טמא יושב עומד ע"ג כלים וכן שמאל ע"ש והנה יש לחקור בזה דפסולים מחלי עבודה אי הטעם משום דחשיב כאילו לא נעשית העבודה כלל דאין עבודה כשרה בהם וא"כ הפסול הוא רק משום חסרון העבודה או דעבודת פסולים פוסלת הקרבן עצמו ונ"מ בעבודה שאפשר לתקונה כגון אם מלח זר דאמרינן במנחות כ' דפסול אי אמרינן דרק דלא הוי עבודה יכול הכהן לחזור ולמלוח ואם עבודת פסולים פוסלת גוף הקרבן אי אפשר לתקונה עוד איכא נפקותא אי טעון עיבוד צורה דאי עבודת פסולים פוסלת גוף הקרבן הו"ל פסולו בגופו וישרף מיד ואי רק משום דמחוסר עבודה טעון עיבוד צורה עוד איכא נפקותא אי אכיל מיניה אי עבודת פסולים פוסלת גוף הקרבן לוקה משום כל שבקודש פסול בא הכתוב ליתן ל"ת על אכילתו ואי רק מחוסר עבודה כיון דפסול לא הוי ליכא ל"ת:
והנה בזבחים ט"ו ע"א גבי הולכה בזר אי אפשר לתקונה כתב רש"י ז"ל אפשר לתקונה להולכת פסול ולא דמיא לשאר עבודות דאילו שחיטה קבלה וזריקה מאחר שנעשו בפסול אי אפשר לחזור ולעשותן בהכשר וא"ת קבלה נמי יש לתקן כגון שלא קבל הפסול כל הדם ויכול כשר לחזור ולקבל ההיא ודאי כשרה דתנן אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל עכ"ל ופליגי שם אמוראי בגמרא הולכה בזר אי אפשר לתקונה והנה למ"ד הולכת זר אפשר לתקונא לכאורה מוכח דעבודת פסולים אינה פוסלת גוף הקרבן דהא אפשר לתקונה אך למ"ד לא אפשר לתקונה אין להוכיח דהטעם משום דס"ל דעבודת פסולים פוסלת גוף הקרבן והטעם דאי אפשר לתקונה הוא רק משום דהולכה הראשונה אי אפשר לבטלה דאם יחזור ויוליכו כהן אין זו תיקון הולכת הזר רק שהיא הולכה רבתי ומקצת הולכה נעשית ע"י זר ובעינן שכל ההולכה תיעשה ע"י כהן וכן משמע לשון הגמרא שם דטעם דאי אפשר לתקונה משום דאזיל בתר הולכה קמייתא אך לפ"ז אף למ"ד דאפשר לתקונה ג"כ אין להוכיח דס"ל דעבודת פסולים אינה פוסלת גוף הקרבן והטעם דכשר הוא משום דאזיל בתר הולכה בתרייתא כדאמרינן שם בהוליכו כהן והחזירו וחזר והוליכו זר דלדברי המכשיר פוסל כיון דאזיל בתר הולכה בתרייתא א"כ בהוליכו זר והחזירו וחזר והוליכו כהן הטעם דכשר הוא משום דהולכה קמייתא לאו הולכה היא כלל כיון דהחזירו ומש"ה אינו פוסל א"כ אין להוכיח משם כלל:
ונראה דתלי בב' תירוצי התוס' מנחות י"ח ע"ב ד"ה ור"ש בבלילת זר דפסול לר"ש והקשו הא אין בילה מעכבת וכתבו שם בחד תי' דס"ל לר"ש בילה מעכבת ועוד תי' שם דבלל זר גרע מלא בלל כלל דמיחל עבודה ע"ש וא"כ לתי' ראשון הוי עבודת זר כאילו לא נעשית כלל וכיון דבילה אינה מעכבת א"כ אף בלל זר כשר ולתי' השני עבודת זר גרע מלא נעשית עבודה כלל דפוסל גוף הקרבן:
ונראה להביא ראיה מה דאמרינן ביומא כ"ז בזר שסידר את המערכה שפורקה וחוזר כהן וסודרה (וכן בסידור ב' גיזרי עצים אמרינן שם דא"צ לומר הגיע זמן סידור ב' גיזרי עצים משום דאפשר לתקונה] ומוכח דאין העצים נפסלים בסידור זר ואפשר לתקונה מיהו אפשר לומר דעצים שאני דכמו דאינן נפסלים בטומאה מדאורייתא כמ"ש תוס' מנחות כ"א ע"א ד"ה יצאו דרק קדושת דמים להם מדאורייתא ה"נ אין נפסלים בעבודת פסול [מיהו התוס' זבחים נ"ו ד"ה מנין כתבו דעצים נפסלים בלינה מדאורייתא: