אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן ה › ה

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן ה · ה

ד

המקטיר שאור ודבש לגבי מזבח וכן כל שהוא ממנו לאישים ה"ה בל"ת ושיעורו תלוי בשיעור הקטרה דאם אין הקטרה פחותה מכזית אינו חייב אלא על כזית ואי יש הקטרה פחותה מכזית חייב בכ"ש וכן עירובי שאור ודבש כלו איסור וחייבין אף אם יש רק בכולן כזית והמעלה משאור ודבש לגבי הכבש חייב ובכל שהוא ממנו לאישים אם חייב על הכבש פליגי ר"י ור"א במנחות נ"ז ע"ב:

והנה הרמב"ם ז"ל כתב בפ"ה מהל' איסורי מזבח ה"ב דאם נפל משאור ודבש כ"ש בקטורת נפסלה ואם הקטיר ממנה בהיכל לוקה עכ"ל וכתב הכ"מ שם דזה שכתב הרמב"ם והוא שהקטירו בהיכל אתי למעוטי אם הקטיר שלא במקום המיוחד לקטורת ע"ש והיינו על מזבח החיצון [והקרן אורה תמה על הכ"מ טובא ע"ש] ולענ"ד נראה דזה שכתב הרמב"ם ז"ל אם הקטיר בהיכל אתי לאפוקי קטורת דלפני ולפנים דיוה"כ דאם הקטיר שם בתערובת שאור ודבש דפטור והטעם נראה דהנה התוס' מנחות נ"ז ע"ב ד"ה כבש הקשו על הא דאמרינן דהמעלה משאור ודבש על הכבש חייב הא לר"י דאמר דרצפת העזרה נתקדשה כמזבח הו"ל למנקט קרקע העזרה כו' ותי' דאפילו לר"י הא דקדיש שלמה רצפה לכשרין קידש ולא לפסולין עכ"ל ומזה נראה דאע"ג דהרצפה מקום הקטרה היא לכל הקרבנות מ"מ לענין איסור הקרבת שאור ודבש בעינן שיהא חשיב מזבח אף לדין הקרבת שאור ודבש וכיון דשלמה קידש רק לכשרין נמצא לגבי שאור ודבש אין זה מזבח א"כ כ"ש בקטורת דלפני ולפנים ביוה"כ שמקטיר על רצפת בית קה"ק דאין זו מקום הקטרה לשום קרבן רק לענין קטורת דלפני ולפנים לבד א"כ כ"ש דלענין שאור ודבש לא חשיב מזבח אלא רצפה בעלמא דליכא שם חיובא דהעלאת שאור ודבש כן נראה לענ"ד בדברי הרמב"ם ז"ל:

ובעיקר מ"ש התוס' דברצפה ליכא איסור דהקרבת כל שממנו לאישים משום דשלמה קידש את הרצפה לכשרים אבל לא לפסולים יש לעיין ע"ז דא"כ הא דאמרינן ביבמות ק' דכהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה דמנחתם נקמצת ואינה נאכלת ופרכינן היכא ליעבד ליקרב קומץ ברישא ואח"כ השירים דלמא לאו כהן הוא והו"ל כל שממנו לאישים כו' ומסקינן דהקומץ קרב והשירים מתפזרין על בית הדשן והנה לפ"ז מתקן רק הצד שמא לאו כהן הוא דכיון דקרב הקומץ קרבה המנחה כמצותה אבל אם כהן הוא אינו מתקן כלום כיון דאינו מקטיר את כולה ובמנחת כהנים אם אינו מקטיר את כולה לא עשה ולא כלום ואמאי לא נימא דיקריב השירים אחר הקומץ על הרצפה דממ"נ אם כהן הוא א"כ על הרצפה הוי הקטרה מעלייתא דרצפה מקדשת ואם לאו כהן הוא על הרצפה ליכא איסור הקטרת שיריים דלפסולים לא קדיש רצפה וא"כ יעלה הקרבן ממ"נ וכן בההיא דיומא מ"ז ע"ב בבין הבינים וכן בההיא דפ' בתרא דמנחות באומר פירשתי וא"י כמה פירשתי דמקשינן כמו כן וכן בסוטה כ"ג בכל הנשואות לכהנים וכן בההיא דפ' התערובות ע"ז באיברי עולה שנתערבו באיברי חטאת דאמרינן דאין להם תקנה משום דעל איברי חטאת איכא לאו דכל שהוא ממנו לאישים כו' ואמאי לא יקטירם על הרצפה וכן שם באיברי תמימים שנתערבו באיברי בע"מ דאמרינן תעובר צורתם כו' ודוחק לומר דכל הנהו מתנייתי אתיין דלא כר"י דאמר רצפה מקדשת וצ"ע מיהו באיברי תמימים שנתערבו באיברי בע"מ י"ל אפילו אי נימא דרצפה לא נתקדשה לפסולים מ"מ אי"ל תקנה להקטירם על הרצפה דהא אפילו במקריב בע"מ בבמת יחיד אמרינן בתמורה ז' דלוקה ואיכא למ"ד דבבמת יחיד א"צ מזבח כלל אלא אף במעלה ע"ג הסלע ועל האבן חשיב הקטרה אלמא דלאיסור הקטרת בע"מ א"צ דוקא מזבח רק מקום הכשר להקרבת קרבנות א"כ במקטיר בע"מ על הרצפה לא גרע מהקטיר על הסלע בבמת יחיד בשעת היתר הבמות כיון דהרצפה מקום כשר להקרבת הקרבנות הכשרים איכא איסור הקטרת בע"מ ולא בעינן דוקא מזבח]:

ובהא מה דחשבינן במנחות נ"ז בכלל כל שממנו לאישים גם שתי הלחם עמדו המפרשים ז"ל דל"ל משום כל שממנו תיפוק ליה שהם חמץ ואיכא משום מעלה שאור והקרן אורה שם כתב דליכא למימר לאשמעינן דחייב שתים הא אין אחע"א ומצאתי להמנחת חינוך שתי' דאצטריך קרא היכא דמקריב לשם עצים לרבנן דס"ל בפ' התערובת ע"ז דרק שאור ודבש הותרו לשם עצים אבל כל שממנו לאישים לא א"כ חייב על שתי הלחם רק משום לאו דכל שממנו לאישים ע"ש:

וראיתי בירושלמי שבת פ"ז ה"ב שהקשה להפך דל"ל קרא לשתי הלחם דחייב משום שאור דכתיב קרבן ראשית תקריבו והוא שתי הלחם וכתיב ולמזבח לא יעלו] תי"ל דכל שהוא ממנו לאישים ואמרינן שם שתי הלחם למאי יצא ואמר ר"י דיצא ללמד לכבש היינו למעט שאר דברים שממנו לאישים דכבש לאו כמזבח ומקרא דאותם ואמרינן שם דאי לאו דקרא יצא למעט שאר כל שממנו לאשים מכבש היינו אומרים שיצא לחייב על שתי הלחם שתים אחת משום שאור ואחת משום כל שממנו לאישים זהו לפי פי' הק"ע שם]:

ובמקטיר שתי הלחם הבאות בפ"ע אי חייב משום כל שממנו לאשים נראה לענ"ד דתלוי בפלוגתא דר"א ור"ע שם אי בעינן כל שממנו לאישים או כל ששמו קרבן דשתי הלחם הבאות בפ"ע אין ממנו לאישים ויש לעיין אמאי חשבינן בגמרא שם נפקותא בין ר"א לר"ע רק חטאת העוף ולוג שמן של מצורע ואמאי לא חשבינן נמי שתי הלחם הבאות בפ"ע דהא ר"ע ס"ל בפ' התכלת מ"ה ע"ב דקרבו לחם בלא כבשים והנה לחמי תודה ורקיקי נזיר ודאי הן בכלל כל שממנו לאישים דהוו כמו שתי הלחם דחשיבי כל שממנו לאישים משום דהכבשים מתירים אותם וזה דלוג שמן של מצורע לא חשבינן לכל שממנו לאישים ואע"ג דדם האשם מתירן לבהונות צ"ל דמיירי בלוג הבא בפ"ע א"נ לרבנן דס"ל במנחות ט"ו ע"ב דלא חשיב האשם מתיר של הלוג אך נראה לענ"ד לומר דאף לר"מ שם דאמר דהאשם והלוג הוקבעו בשחיטה כלחמי תודה והאשם חשיב מתיר של הלוג מ"מ לוג שמן של מצורע לא חשיב כל שממנו לאישים כו' ולר"א דבעי דוקא כל שממנו לאישים ולא סגי ליה בשמו קרבן לא יתחייב על הלוג דרק לחמי תודה חשוב כל שממנו לאישים ומשום דלא רק זריקת הדם מתיר הלחם דאף הקטרת חלביו מתיר הלחם דכ"כ דלא הוקטרו חלבי התודה אין הלחם מותר באכילה וכמו הבשר של התודה עצמה דאינה מותרת באכילה עד לאחר הקטרת אימורים וא"כ נמצא דאף המתן אישים של התודה ג"כ שייך אל הלחם שהוא המתירן ומש"ה חשיב ממנו לאשים ואע"ג דאין מגופו לאישים מ"מ ממנו לאישים מקרי וכן בשתי הלחם וכבשים אבל בלוג שמן של מצורע אע"ג דדם האשם מתירו לבהונות מ"מ בהקטרת חלביו של האשם אין הלוג תלוי כלל וא"כ אינו שייך הלוג כלל למתן האישים של האשם ומש"ה אינו מקרי כל שממנו לאישים:

והנה בכזית מן העולין שצמק ונפחת משיעוריה וחזר ותפח נראה לענ"ד דלא חזי להקרבה דבמנחות נ"ד ע"ב אמרינן בכזית פגול ונותר כו' שצמק וחזר ותפח דחייבין עליהם משום דאין דיחוי באיסורים א"כ לפ"ז להקרבה דיש דיחוי אינו ראוי להקרבה אחר שתפח משום דיחוי ולענין לזרוק עליו את הדם לפמ"ש למעלה דלזרוק את הדם אינו תלוי בשיעור הקטרה דהא אף לר"י דס"ל דפחות מאבר שלם אינו ראוי להקטרה ומ"מ לענין לזרוק עליו את הדם סגי בנשתייר כזית דלזרוק את הדם בעינן רק שיעור כזית דומיא דאכילת אדם א"כ כזית שצמק וחזר ותפח כיון דלכל מילי חשיב כזית ורק להקטרה אינו חוזר ונראה משום דיחוי ואף לאחר שתפח חשיב פחות משיעור הקטרה כמו קודם שתפח מ"מ כיון דאיכא כזית זורק עליו את הדם דהוי כמו פחות מאבר שלם לר"י ולענין איסור שאור ודבש נראה פשוט דחייב בכה"ג דאין דיחוי באיסורים וכן בכל שממנו לאישים:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה