אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן ה › ד

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן ה · ד

ג

ובשיעור הקטרה פליגי אמוראי איכא למ"ד דאין הקטרה פחותה מכזית ואיכא למ"ד דאף פחותה מכזית ולדידיה אין שיעור כלל להקטרה ובאותן דברים האסורין להקטרה כמו שאור ודבש וכל שממנו לאשים אם הקטיר מהם פחות מכזית אם יש בהם איסור ח"ש אסור מה"ת כתב המנחת חינוך דתלוי בזה אם בח"ש בעינן חזי לאצטרופי דהכא לא חזי לאצטרופי דאם יקטיר ב' חצאי זיתים בזא"ז לא יצטרפו דבעינן כזית בב"א ע"ש:

והנה ביומא מ"ז ע"ב אמר ר"י בעי יהושע בן עוזאה בין הבינים של מלא קומצו מהו אם הוא בכלל קומץ או בכלל שירים אמר ר' יוחנן הדר פשטה יהושע בן עוזאה דבין הבינים ספיקא הוי ואמרינן היכא עביד דאם יקטיר בין הבינים ברישא ואח"כ הקומץ דלמא שיריים הם והו"ל שיריים שאסרו בין קמיצה להקטרה ואם יקטיר קומץ ברישא דלמא שיריים הם והו"ל כל שממנו לאישים ה"ה בבל תקטירו ומסקינן דקמצי שמיני והנה הרמב"ם ז"ל השמיט כל דין של בין הבינים ודקמצי שמיני וכבר תמהו המפרשים על הרמב"ם ז"ל ונראה לענ"ד ליישב דהא בין הבינים אף אם הוי שיריים מ"מ הרי הן פחות מכזית ואי נימא דבהקטרה אינו שייך ח"ש אסור מה"ת א"כ על פחות מכזית ליכא כלל איסור דכל שהוא ממנו לאישים אך דברי הש"ס ביומא אזלי שם לר"י ור"י לטעמיה דס"ל במנחות כ"ו ע"ב דהקטיר קומצה פעמים כשרה ואפילו פעמי פעמים דס"ל יש הקטרה פחות מכזית א"כ אליבא דידיה שפיר שקלינן וטרינן איך יעשה בבין הבינים ומסקינן דקמצי שמיני אבל הרמב"ם ז"ל כיון דפסק כריב"ל שם דפעמים ולא פעמי פעמים דאין הקטרה פחות מכזית א"כ יכול להקטיר הקומץ כמו שהוא יחד עם אותן של בין הבינים [ואע"ג דאפילו אי לא חזי לאצטרופי וליכא ח"ש אסור מה"ת מ"מ איסורא דרבנן איכא אף בח"ש מ"מ לגבי האיסור דרבנן הו"ל ספיקא דרבנן דהא אמרינן דבין הבינים ספיקא הוא א"כ יכול שפיר להקטיר]:

ובזבחים ק"ח בעי רבא המעלה ראש בן יונה שאין בו כזית ומלח משלימו לכזית מהו אי חיבורי עולין כעולין והיינו אם חייבין ע"ז משום מעלה בחוץ והנה יש לחקור בפנים כה"ג אי חשיב הקטרה היכא שהמלח משלים לכזית ומדאיבעי לן לענין העלאה בחוץ מכלל דבפנים כה"ג חשיב הקטרה דאם לא איך יתחייב בחוץ הא אינו מתקבל בפנים ואי נימא דהאיבעיא היא בין בפנים בין בחוץ למה נקט הש"ס האיבעיא לענין העלאה בחוץ ועוד יש לדקדק מ"ש ראש בן יונה דנקט ואמאי לא לימא סתם המעלה פחות מכזית ומלח משלימו לכזית מהו ונראה לענ"ד לומר דבמעלה ראש בן יונה בפנים אע"ג דאף עם המלח אין בו כזית ג"כ חשיב הקטרה ואע"ג דאין הקטרה פחותה מכזית ראש בן יונה שאני דכמו באכילת אדם אע"ג דאין אכילה פחותה מכזית ומ"מ בגיד הנשה אם אכלו ואין בו כזית חייב משום דחשיב בריה וזה דגיד חשיב בריה כתבו התוס' והרא"ש ז"ל בחולין דכיון דאמרה תורה לא תאכל גיד משמע כל שהוא בין גדול בין קטן וא"כ ה"נ בהקטרה אע"ג דאין הקטרה פחותה מכזית דמפקינן מהאכל יאכל מה אכילת אדם בכזית אף אכילת מזבח בכזית מ"מ בעולת העוף כיון דכתיב והקטיר המזבחה ודרשינן בזבחים ס"ה ע"א דבהקטרת הראש הכתוב מדבר א"כ כיון דאיכא קרא מיוחד על הקטרת הראש חשיב בריה דהתורה ציותה להקטיר הראש משמע כל שהוא בין גדול ובין קטן וא"כ המקטיר ראש בן יונה בפנים ודאי חשיב הקטרה ואפילו אין בו כזית מיהו לענין העלאה בחוץ לא חשיב ראש בן יונה בריה דהא ליכא קרא על הראש לענין העלאה בחוץ והוי כמו עוף טמא דבחייה בכ"ש דחשיב בריה ובמיתתה בכזית דלענין איסור נבלה אינה חשובה בריה כדאמרינן בחולין ומשום דעל איסור נבלה לא כתיב קרא ולא חשיב בריה וכמ"ש הרא"ש ז"ל שם ואע"ג דראש בן יונה שאין בו כזית חשיב הקטרה בפנים מ"מ בחוץ בעינן דוקא כזית ולא מהני מה שראוי בפנים דאף אי בפנים יש הקטרה פחותה מכזית ומ"מ בחוץ בעינן דוקא כזית וכמ"ש התוס' ומשום דכתיב אותו על השלם הוא חייב כו' דבעינן דוקא כזית תוס' זבחים ק"ח ע"ב ד"ה לא ומנחות נ"ח ע"ב ד"ה אביי] ומש"ה איבעי לן דוקא לענין העלאה בחוץ אי המלח משלימו לכזית:

ולענין הקטרה בפנים נראה לענ"ד דפשיטא במקטיר בשר פחות מכזית ומלח משלימו לכזית דלא חשיב הקטרה בכה"ג וכמ"ש לעיל דחיבורי עולין כעולין שייך רק היכא דעל העולין בפ"ע יש דין הקטרה אז גם על החיבור יש דין הקטרה אבל היכא דעל העולין בפ"ע ליכא דין הקטרה וכגון הכא דאין בו כזית לא שייך חיבורי עולין כעולין ורק במעלה ראש בן יונה בחוץ ומלח משלימו לכזית כיון דבפנים חשיב הקטרה בלא המלח וכמ"ש א"כ גם על המלח יש בפנים דין חיבורי עולין ואי חיבורי עולין כעולין דמי יש אף להמלח דין עולין בפנים ומש"ה חייב כי מקטירן בחוץ וכן במעלה בשר שאין בו כזית ועצם משלימו לכזית אמרינן שם ר"י אמר חייב דחיבורי עולין כעולין והקשו בתוס' שם הא ר"י ס"ל דיש הקטרה פחותה מכזית ותירצו דמ"מ בחוץ צריך כזית דאותו כתיב על השלם הוא חייב כו' ונראה דהיא הנותנת דאי אין הקטרה פחותה מכזית לא היה חשיב העצם שמשלימו לכזית חיבורי עולין כלל כיון דבלא העצם ליכא עולין רק כיון דס"ל לר"י יש הקטרה פחותה מכזית ואיכא דין הקטרה בלא העצם א"כ חשיב העצם חיבורי עולין ומש"ה לענין חוץ דצריך כזית יכול העצם להשלימו אי חיבורי עולין כעולין ומזה דאמרינן דאי לא נשתייר כזית בשר או כזית אימורים אינו זורק את הדם ואע"ג דיחד עם המלח איכא כזית אין להביא ראיה דבפנים אין המלח משלים לשיעור הקטרה דשאני גבי זריקת הדם דצריך שיהיה בהבשר עצמו שהזריקה מועלת עליו שיעור הקטרה [ויש לחקור למ"ד בעצמות אפילו אם פירשו יעלו בנשאר כזית מן העצמות אם זורק עליהם את הדם כיון דדינם כבשר להקטרה או דלמא כיון דמ"מ לאו קרבן גמור הם דהא אימעטו מאהדורי פוקעין אינו זורק עליהם את הדם]:

והנה בפ' השוחט והמעלה ק"ח ע"ב אמרינן לר' יוסי דמוקטרי פנים שחסרו והעלן בחוץ פטור היינו אבר שחסר משום דס"ל דבפנים לאו הקטרה הוא ואמרינן כמאן מהדרינן פוקעין לגבי מזבח דלא כר"י דס"ל לר"י דרק אבר שלם בר הקטרה הוא ולא אבר חסר והאי אבר דהכא היינו נתח דכל דופן הבהמה קרוי אבר אחד דהאי אבר הוא הנתחים שמנתחין את העולה כמבואר במס' תמיד דמנתחין את כל הבהמה לששה אברים וטעמו של ר"י נראה משום דכתיב וניתח אותה לנתחיה ודרשינן אותה לנתחיה ולא נתחיה לנתחים א"כ כל נתח חשיב שיעור הקטרה אחת [ולפ"ז נראה בפסולה דאם עלתה לא תרד דאמרינן בפ' המזבח מקדש דאינה טעונה הפשט וניתוח דוניתח אותה לנתחיה אותה כשרה ולא פסולה לר"י כל הבהמה חשיבא הקטרה אחת] ויש לחקור לר"י בעולה אם נשתייר כזית בשר אם זורק את הדם כיון דס"ל דאבר שלם הוא שיעור הקטרה ולא פחות ואבר חסר לאו בר הקטרה הוא כלל א"כ אינו זורק עליו את הדם או אפשר דאינו תלוי בשיעור הקטרה כלל וכמו למ"ד יש הקטרה פחותה מכזית ומ"מ בעינן שישתייר כזית לזרוק את הדם משום דבעינן דומיא דאכילת אדם שהוא בכזית ה"נ לר"י כזית אע"ג דהוא פחות מכדי הקטרה מ"מ לענין זריקת הדם סגיא בכזית דומיא דאכילת אדם וצ"ע בזה:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה