אור ברסלב
מקדש דוד חלק א סימן ג › ו

מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט

סימן ג · ו

ה

עוד איכא פלוגתא בהש"ס בכ"ש אי מקדשין שלא מדעת והנה המל"מ בפ"ב מהל' מעה"ק כתב דלא נתברר למ"ד כ"ש מקדשין שלא מדעת אם הוא דאורייתא או דרבנן ולענ"ד אי אפשר לומר דלא הוי רק מדרבנן כדמוכח מסוטה י"ד ע"ב בסדר מנחות כיצד כו' דנותנה לכ"ש ומקדשה בכ"ש ומקשינן התם ש"מ כ"ש אין מקדשין אלא מדעת כו' ואי למ"ד כ"ש מקדשין שלא מדעת הוא רק מדרבנן א"כ מאי קושיא הא הכא צריך לקדש המנחה שתהא קדושה מדאורייתא ליקרב וצ"ע:

ובגוף הדין דכ"ש אין מקדשין אלא מדעת נ"ל לומר דבר חדש דלא בעינן שיהיה כוונתו דוקא לקדש רק בעינן שיהא כוונתו לעשות בכ"ש מה שצריך לעשות בהן ורק באותן כלים שכל נתינתן לתוכן הוא רק כדי לקדש צריך שיהא כוונתו לקדש דזהו מלאכתן אבל אותן כלים שהן למלאכתן וצריך לתת לתוכן בשביל איזה מלאכה אם נתכוין לזו המלאכה חשיב לדעת שהרי דעתו היתה לעשות בכלי מה שציותה תורה לעשותן בהן וממילא מתקדש ובזה יתורצו קושיות הרבה מה שהקשה הש"מ מנחות נ"א על הא דאמרינן על מחבת מלמד שטעונה כלי ואי אפי לה מאתמול איפסיל ליה בלינה והקשה יאפה מאתמול ולא יכוין לקדש כיון דכ"ש אין מקדשין שלא מדעת ולפמ"ש כיון שציותה התורה שיאפה במחבת כ"ש וכיון שאופה בה ומתכוין לכך א"כ מתכוין למה שציותה תורה לעשות בהכ"ש וזה חשיב מדעת אע"ג דאין דעתו לקדש המנחה וכן מה שהקשיתי לעיל עמ"ש התוס' מנחות נ"א ד"ה אפי בההיא דדוד דאשכחינהו דאפי בחול וא"ל דאיפסיל בלינה ואע"ג דהוי שלא בזמנו וכתבו התוס' משום דלאחר אפיה היו נותנין אותן לקערות של זהב שהיו כ"ש והיו שם בלילה ולמ"ד תנור אינו מקדש גם הקערות לא נתקדשו ע"ש והקשיתי אמאי מיפסלי בלינה למ"ד כ"ש אין מקדשין אלא מדעת הא ע"כ כיון דאפו בחול הי' סבורים דהתנור אינו מקדש א"כ גם הקערות לא נתקדשו א"כ לא היה כוונתם לקדש ואמאי איפסלו בלינה ולפ"ז ניחא כיון דהנתינה בתנור הוא לאפיה וגם מה שנותן להקערות הוא ג"כ כדי שלא יתקלקלו כדאמרינן בפ' שתי הלחם וכיון דלכך נתכוונו סגי וניחא ג"כ מה ששמעתי מקשים ל"ל קרא למתעסק בקדשים שהוא פסול דנפקא לן מדכתיב ושחט את בן הבקר כו' תיפוק ליה דכ"ש אין מקדשין אלא מדעת וכיון דקסבור שהוא חולין א"כ אין כוונתו לקדש ולפ"ז כיון דהסכין הוא לשחיטה ומתקדש כיון דהיה כוונתו לשחיטה וזה דאמרינן בפ' התודה ע"ח ע"ב גבי שחט את התודה על שמונים חלות אי כ"ש מקדשין שלא מדעת קדוש הלחם ואם לאו לא קדוש הלחם ע"ש ואע"ג דנתכוין לשחיטה לחם שאני שאין הסכין עושה שום מלאכה בלחם ורק שמקדש אותו א"כ צריך שיהא כוונתו לקדש הלחם וכמו בכל כ"ש שאינן אלא לקדש דצריך כוונה לקדש [מיהו מדברי התוס' יומא מ"ו ע"ב ד"ה כי שכתבו בחד תי' דמש"ה לא קדשי הגחלים שחותה במחתה של כסף דאין כ"ש מקדשין שלא מדעת נראה דלא ס"ל הכי דהתם נמי המחתה למלאכה לחתייה והרי מתכוין לחתות]:

תוכן העניינים

מקדש דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה