מקדש דוד חלק א· רבי דוד רפפורט
סימן א · א
מצות עשה לבנות בית לה' כו' ומצוה מן המובחר לחזקו ולהגביהו כו' שנאמר לרומם בית אלקנו כו' ואין בנין ביהמ"ק בלילה שנאמר ביום הקים את המשכן ביום מקימו בלילה אין מקימו כו' ואין בנין ביהמ"ק דוחה יו"ט [רמב"ם פ"א מהל' בית הבחירה]:
והנה זה דאין בנין ביהמ"ק בלילה ואין בנין ביהמ"ק דוחה יו"ט מקורו בשבועות ט"ו ע"ב והתו' שם הקשו מההיא דר"ה ל' ע"א דאמרינן התקין ריב"ז שיהא יום הנף כולו אסור מ"ט במהרה יבנה ביהמ"ק ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר המזרח השתא נמי ניכול ולא ידעי דאשתקד לא הוי עומר האיר מזרח מתיר השתא דאיכא עומר עומר מתיר ומקשינן התם דמיבני אימת כו' ומסקינן דאיבני בחמיסר א"נ דאיבני בלילה ואיך אפשר שיבנה בחמיסר או בליליא הא אין בנין ביהמ"ק דוחה יו"ט ואין בנין ביהמ"ק בלילה ע"ש וכן הקשה רש"י ז"ל בר"ה שם:
ונראה לענ"ד לתרץ לפי מה דאמרינן בירושלמי שבת פי"ט הלכה א' ובפסחים פ"ו ה"ג על ההיא דכלל אמר ר"ע כל מלאכה שאי אפשר לעשות מע"ש דוחה את השבת כו' התיבון הרי מזבח שנפל בשבת הרי אינו ראוי לבנותו מאתמול ומתרצינן מין מזבח ראוי לבנות מאתמול ע"ש היינו דמקשינן דמזבח שנפל בשבת יהא רשאי לר"ע לבנותו בשבת דהא הוי מכשירין שאי אפשר לעשותן מע"ש ואמרינן דאע"ג דעכשיו לא היה אפשר לבנותו מע"ש כיון דנפל בשבת מ"מ כיון דבעלמא מזבח אפשר לבנותו מע"ש מקרי מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש ואינו דוחה את השבת:
והנה מהירושלמי עכ"פ מוכח דבנין המזבח חשיב מכשירי קרבן והיה בדין שידחה את השבת ורק משום דחשיב אפשר לעשותן מע"ש בשביל הכי לא דחי שבת:
וכן במכילתא ר"פ ויקהל גרסינן ועשו לי מקדש שומע אני בין בחול בין בשבת כו' והדין נותן ומה עבודה שאינה באה אלא מכח מכשירין הרי היא דוחה שבת מכשירי עבודה שאין באה אלא מכוחן אינו דין שידחו את השבת כגון שניטל קרנו של מזבח או שנפגם הסכין שומע אני מתקן בשבת ת"ל ויקהל משה וגו' בחול ולא בשבת עכ"ל המכלתא שם ומוכח מזה ג"כ דהמזבח חשיב מכשירי קרבן ואינו דוחה את השבת רק מטעם דאין מכשירין דוחין את השבת וע"כ דחשיב ליה מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש וכהירושלמי:
והנה בעירובין ק"ב ע"ב בסוגיא דקושרין נימא במקדש אבל לא במדינה מייתינן פלוגתא דתנאי בבן לוי שנפסקה לו נימא בכינורו בשבת דתני חדא קושרה ותני חדא עונבה ואמרינן שם הא ר"א הא רבנן דלר"א דס"ל מכשירי קרבן דוחין את השבת קושרה דכלי שיר הם מכשירי קרבן ולרבנן דאין מכשירין דוחין את השבת עונבה ומקשינן אי ר"א אפילו בתחילה היינו אם נפסקה בחול ג"כ ידחה שבת ומסקינן הא ר"ש הא רבנן וכתב רש"י ז"ל שם ז"ל והא רבנן דפליגי עליה דר"ש ואמרי קושרה דס"ל כר"א בחדא דמכשירי מצוה דוחין את השבת וכגון שאי אפשר לעשות מאתמול כדקתני שנפסקה לו נימא בכינורו ופליגו עליה בשאפשר לעשות מבעוד יום עכ"ל ומדברי רש"י ז"ל נראה ג"כ דמאן דפליג עליה דר"א לגמרי ס"ל אף בנפסקה בשבת שלא היה אפשר לתקן מבעוד יום ג"כ אינו דוחה שבת והיינו כהירושלמי כמו מזבח שנפל בשבת אע"ג דאי אפשר מאתמול אינו דוחה שבת ומשום דמין מזבח ראוי לבנותו מאתמול וה"נ בכינור אע"ג דנפסקה בשבת כיון דמין כינור אפשר לעשותו מע"ש לא דחי ורק הני תנאי דעירובין דאמרי דאם נפסקה בשבת מותר לתקן בשבת ס"ל כר"א בחדא וס"ל דכל היכא שאי אפשר היה לתקן מע"ש כגון שנפסקה בשבת דוחה שבת ואף במלאכה דאורייתא דחי כמ"ש רש"י ז"ל שם והנה לפ"ז להנך תנאי מזבח שנפל בשבת ג"כ מותר לתקנו בשבת כיון דלא היה אפשר לתקנו מע"ש דמה בין מזבח שנפל בשבת לנימא שנפסקה בשבת:
ובעיקר לפי מה דחשבינן בנין ביהמ"ק מכשירי קרבן קשה ההיא דשבועות ט"ו דאמרינן שם דמקדשין את העזרה בשירי מנחה מ"ט דומיא דירושלים מה ירושלים בדבר הנאכל בה אף עזרה בדבר הנאכל בה ומקשינן אי מה התם חמץ אף כאן חמץ ומתרצינן ותסברא מנחת חמץ מי איכא ומקשינן הא אפשר דמקדש בשתי הלחם דעצרת ומסקינן שם משום דלא אפשר דבעינן קידוש בשעת בנין ואין בנין ביהמ"ק דוחה יו"ט ע"ש ואי חשיב בנין ביהמ"ק מכשירי קרבן אמאי לא יגמור הבנין ביו"ט ויקדש דהא הכא אי אפשר לעשותו מערב יו"ט כיון דבעינן חמץ לקדש וליכא אלא שתי הלחם בעצרת ובעינן קידוש בשעת בנין א"כ גמר הבנין אי אפשר לעשותו מערב יו"ט ואף לר"ע ע"פ הירושלמי דאמרינן מין מזבח אפשר לעשותו מע"ש ג"כ קשה דזה לא שייך הכא דגמר הבנין לעולם אי אפשר לעשותו מערב יו"ט:
אך באמת זה לא קשה כלל דכשהיו בונין המקדש בראשון לא שייך שידחה הבנין את היו"ט מדין מכשירי קרבן שהרי היתה שם במת נוב וגבעון שהיו קרבין שם כל קרבנות הציבור הקבוע להם זמן היינו כל אותן קרבנות שדוחין את השבת א"כ אין בנין ביהמ"ק מכשירי קרבנות ציבור דלידחי יו"ט וליכא רק מצות עשה דבנין בית הבחירה דאינו דוחה יו"ט ולר"ש דס"ל בזבחים קי"ח דשעירי הרגלים אין קרבין בבמת ציבור וא"כ לידחי בנין ביהמ"ק את היו"ט משום שעירי הרגלים שהם ק"צ צ"ל דלא נתחייבו לר"ש בשעירי הרגלים קודם בנין ביהמ"ק] וכן בבית שני אי ס"ל קדושה ראשונה לא קידשה לע"ל וצריך לקדש עוד הפעם ג"כ אין הבנין דוחה יו"ט בשביל הקידוש דכיון דלא קידשה לע"ל א"כ הותרו הבמות וכמ"ש תוס' חולין י"ז ע"א ד"ה כל וא"כ אין הבנין מכשירי קרבן ואף לפמ"ש תוס' זבחים ס"א ע"א דירושלים אין אחריה היתר במות אף למ"ד לא קידשה לע"ל מ"מ כיון דחזינן מבית ראשון שלא היה אפשר הקידוש להיות בעצרת א"כ ע"כ לא בעינן חמץ לקדש וא"כ ה"ה בשני אבל המזבח שנפל כיון דלא אפשר להקריב עד שיבנה חשיב בנינו מכשירי קרבן ואם מותר לבנותו בשבת תלוי רק בזה אי חשיב אפשר לעשותו מע"ש:
ובדין אין בנין ביהמ"ק בלילה דנפקא לן מביום הקים את המשכן ביום מקימו בלילה אין מקימו כתב המנחת חינוך מצוה צ"ה דרק לכתחילה אסור לבנות בלילה אבל אינו נפסל בשביל זה ע"ש והיינו דאין זה פסול רק איסור אך מהירושלמי יומא פ"א ה"א (דף ג' ע"ב] מוכח להפך דהוא פסול ולא איסור דאמרינן שם דהקמת המשכן היתה אף בלילה דהיו שם בז' ימי המלואים י"ד עמידות וי"ג פירוקים אחת ביום ואחת בלילה ואמרינן שם זאת אומרת דהקמת הלילה פסולה לעבודת היום ומש"ה היה צריך לחזור ולפרקו ולהעמידו ביום אחר שהעמידו בלילה ומוכח להדיא דהוי פסול ולא איסור [והנה מזה תקשה לרש"י ז"ל ולתוס' שתי' על קושיתם בההיא דר"ה ל' דאיבני בליליא הא אין בנין ביהמ"ק בלילה משום דבנין העתיד יהיה בידי שמים ע"ש הא כיון דזה דאין בנין ביהמ"ק בלילה אין זה איסור כ"א פסול דהקמת הלילה פסולה לעבודת היום א"כ מאי מהני דהוי בידי שמים]:
והנה לפ"ז הא דאמרינן דאין בנין ביהמ"ק בלילה הוא רק בבית ראשון או בבית שני למ"ד לא קידשה לע"ל דע"י הבנין צריך להתקדש המקום שיהא ראוי לעבודה ובזה שייך לומר דהקמת הלילה פסולה לעבודת היום דלגבי עבודת היום הוי כמו אין בית כלל אבל למ"ד קידשה לע"ל דקי"ל מקריבין אעפ"י שאין בית א"כ אין הבנין מועיל כלום להקרבה א"כ מה שייך לומר דהקמת הלילה פסולה לעבודת היום דלעבודה א"צ בית כלל וא"כ היה יכול לבנות הבית אף בלילה ורק להזאות הפנימיות דלא סגי בקדושת המקום ובעינן בית דוקא כדאמרינן בזבחים מ' ע"א דאם נפחתה תקרה של היכל לא היה מזה דכתיב אהל מועד ובעינן שיהיה שם אהל בזה י"ל כיון דהקמת הלילה לגבי עבודת היום לאו שמה הקמה חשוב כבית בעלמא ואין תורת אהל מועד עליו וא"י להזות [וזה שמצינו בעזרא שבנו רק מעלות השחר עד צאת הכוכבים לא תקשה למ"ד קידשה לע"ל שהרי מצינו שעזרא קידש המקום בשתי תודות ולמ"ד קידשה לע"ל אמרינן בשבועות שעשה זכר לדבר היינו שעשה כאילו צריך לקדש המקום מחדש א"כ לא היה יכול לבנות בלילה ועוד כדי להכשיר הבנין להזאות הפנימיות היה צריך לבנות רק ביום]:
וכן לבנות המזבח בלילה למ"ד קידשה לע"ל או שנפל המזבח נראה דשרי אע"ג דלא אפשר בלא מזבח מ"מ כיון דקידשה לע"ל וקי"ל דמקריבין אעפ"י שאין בית והטעם דכיון דאיכא קדושת המקום חשיב כמו בית וליכא חסרון בהקמה דחשיב כמו הבית בנוי א"כ ה"נ במזבח כיון דאיכא קדושת מקומו ליכא חסרון מצד הקמת הבית שהמזבח הוא חלק מהבית ולענין הקמת הבית הוי כמו שיש גם מזבח כמו דחשבינן כאילו יש היכל וק"ק כיון דאיכא קדושת מקומם ורק צריך לבנות המזבח כדי להזות עליו ולהקטיר וזה הוי כמו עשיית שאר כלים ויכול לעשות אף בלילה ואינו שייך להפסל משום הקמת הלילה:
והנה בההיא דר"ה דאמרינן במהרה יבנה ביהמ"ק ויהיה עומר מתיר ולא האיר המזרח ואמרינן עלה דאיבניא אימת כו' ומסקינן דאיבני בליליא א"נ דאיבני בחמיסר אי ס"ל דקדושה ראשונה קידשה לע"ל ע"כ האי דאיבני אימת הכוונה רק על בנין המזבח דעל בנין שאר הבית לא איכפת לן כלל כיון דמקריבין אעפ"י שאין בית ויכול להקריב העומר אף בלא בית ועל בנין המזבח לענ"ד לא שייך לומר מ"ש רש"י ז"ל ותוס' דבנין העתיד יהיה בידי שמים דעל המזבח לא אפשר לומר כן דנראה דאם המזבח יבנה בידי שמים יהיה פסול דבעינן בנין לשם מזבח דבזבחים ק"ח ע"א פליגי תנאי בבמת יחיד אי צריך מזבח או יכול להעלות אף על הסלע או על האבן ובגמרא אמרינן שם לקמן דאף למ"ד דצריך מזבח מ"מ קרן וכבש ויסוד וריבוע אין מעכבין בבמה קטנה ויכול לעשות מזבח בכל אופן שירצה ומ"מ סלע או אבן אי אפשר ליחשב מזבח וצריך דוקא לעשות מזבח משום דצריך בנין לשם מזבח וכמ"ש רש"י ז"ל במתני' שם שיעלה לראש המזבח שיבנה מזבח לשם כך עכ"ל א"כ מזבח אם יבנה בידי שמים הוי כסלע וכאבן דלאו שמיה מזבח] ואי ס"ל קדושה ראשונה קידשה לע"ל הרי יכול לבנות המזבח אף בלילה כמ"ש ולהקריב עליו העומר וזה אם יכול לבנות המזבח ביו"ט תלוי באפשר לעשותו מערב יו"ט והנה זה דאמרינן שם דאיבני בליליא א"נ דאיבני בחמיסר ע"כ הכוונה שיהא אי אפשר להגמר קודם דודאי לא יתעצלו בבנין דבנין המזבח צריך להיות עפ"י נביא שיעיד על מקום המזבח כדאמרינן בזבחים ס"ב דג' נביאים עלו מן הגולה אחד העיד על מקום המזבח כו' והביאה הרמב"ם ז"ל פ"ב מהל' בית הבחירה ולעתיד יהיה זה ע"י אליהו ז"ל ואי אפשר יהיה להתחיל בבנין קודם שיתגלה וגם קודם שיפקע השעבוד] וכיון דאי אפשר יהיה לבנותו מערב יו"ט א"כ לכל הנך תנאי דעירובין דקושרין נימא במקדש כו' דקי"ל הלכתא כוותייהו ולא אמרינן מין מזבח או מין נימא אפשר לעשותו מערב יו"ט יהיה מותר לגמור הבנין בחמיסר וא"כ אי ס"ל לריב"ז קדושה ראשונה קידשה לע"ל ניחא שפיר ההיא דר"ה ל' דאמרינן דאיבניא בליליא א"נ דאיבני בחמיסר:
ובעיקר אי ס"ל לריב"ז קדושה ראשונה קידשה לע"ל נראה לענ"ד להביא ראיה מאבות דר' נתן פ"ד דאמרינן שם מעשה בריב"ז שהיה יוצא מירושלים והיה ר"י בן חנניה הולך אחריו וראה ביהמ"ק חרב כו' א"ל ריב"ז בני אל ירע בעיניך מצינו כפרה אחרת שהוא כזו ואיזו זו גמ"ח שכן מצינו בדניאל כו' אם תאמר עולות וזבחים הקריב דניאל בבבל והלא כבר נאמר השמר לך פן תעלה עולותיך כו' כ"א אל המקום אשר יבחר כו' ע"ש והלא דניאל לאחר חורבן הבית היה ואי ס"ל לא קידשה לע"ל א"כ הותרו הבמות כמ"ש תוס' בחולין ואמאי לא היה יכול דניאל להקריב עולות וזבחים בבבל ואף לשיטת תוס' בזבחים דירושלים אין אחריה היתר במות אף אי לא קידשה לע"ל מ"מ לאו דהשמר לך פן תעלה ליכא כדאמרינן בזבחים ק"ז ע"ב המעלה בזה"ז כו'] ומוכח דס"ל לריב"ז דקידשה לע"ל א"כ שפיר אמרינן בר"ה דאיבניא בליליא א"נ דאיבניא בחמיסר:
מיהו אכתי יש לעיין לפי מה דאמרינן בר"ה שם לבתר הכי דאיבני בחמיסר סמוך לשקעה"ח כו' הא כיון דאיבני סמוך לשקעה"ח א"כ אי אפשר תו להקריב תמיד של שחר ואמרינן במנחות נ' דאין מחנכין את המזבח אלא בתמיד של שחר א"כ לא אפשר להקריב על המזבח עד למחר א"כ איך הבנין דוחה יו"ט אף אם בנין המזבח הוא מכשירי קרבן דזה דמכשירי קרבן דוחין יו"ט הוא רק מכשירי קרבן של יו"ט אך כיון דאי אפשר להקריב עליו עד למחר איך דוחה יו"ט אך התוס' סוכה מ"א ע"א הביאו דלא גרסינן התם כלל דאיבני בחמיסר סמוך לשקעה"ח אלא לפי מה דמסקינן דאיבני סמוך לשקעה"ח לא מיירי בחמיסר אלא בערב יו"ט ע"ש ולפ"ז לא קשה כלל אך גם לפי הגרסא דאיבני בחמיסר סמוך לשקעה"ח ג"כ נראה דאפשר להקריב על המזבח ביו"ט מקרבנות המוספין ואע"ג דאמרינן במנחות דאין מחנכין המזבח אלא בתמיד של שחר דמשמע שם דלא בא למעט רק תמיד של בין הערבים דאין מחנכין בו דהא התם מייתינן קרא דאין מחנכין המזבח בתמיד של בין הערבים דכתיב ואת הכבש השני תעשה בין הערבים שני בין הערבים ולא ראשון בין הערבים ואי אין מחנכין בשום קרבן רק בתמיד של שחר א"כ ל"ל קרא למעט תמיד של בין הערבים (וכן במזבח הזהב אמרינן בזבחים מ' ע"ב מקרא דמזבח קטרת סמים דאם לא נתחנך המזבח בקטורת לא היה מזה ע"ש וקשה ל"ל קרא להכי הא במנחות שם אמרינן דאין מחנכין מזבח הזהב אלא בקטורת של שחר דילפינן ממזבח העולה מה התם בתמיד של שחר אף מזבח הזהב בקטורת של שחר וצ"ל ג"כ דמזה ממעטינן רק קטורת של בין הערבים דאין מחנכין בו אבל לא שאר דברים ומש"ה אצטריך קרא דאין מזין אם לא נתחנך בקטורת וכן למ"ד במנחות שם דאין מחנכין אלא בקטורת של בין הערבים ונפקא לה מקרא דבבוקר בבוקר בהטיבו את הנרות יקטירנה כו' צ"ל ג"כ דלא אתי למעט אלא קטורת של שחר אבל לא הזאות] ועוד אפשר דעל שאר קרבנות לא אצטריך קרא דאין מחנכין בהם משום דאי אפשר להקריב שום קרבן קודם תמיד של שחר מיהו תמיד של בין הערבים אפשר להקריב אף אם לא הקריבו תמיד של שחר כדאמרינן במנחות שם דאם כבר נתחנך המזבח אם לא הקריבו כבש בבוקר מקריבין בין הערבים וא"כ אפשר היה לחנך המזבח בתמיד של בין הערבים רק דמיעט הכתוב דשני בין הערבים ולא ראשון בין הערבים אך זה דאין להקריב שום קרבן קודם תמיד של שחר הוא דוקא היכא דאפשר היה להקריב תמיד של שחר אבל היכא דלא אפשר היה מותר להקריב שאר קרבנות דאמרינן בעירוכין י"א ע"ב דהקריבו בשעת החורבן עולת נדבה ומקשינן התם הא בי"ז בתמוז בטל התמיד מפני שלא היו להם כבשים ומתרצינן דבן בקר בעלמא אתרמיא להו והקריבוהו עולת נדבה ומוכח אע"ג דלא קרב התמיד שלא היה להם כבשים היה מותר להקריב עולת נדבה [וכן מוכח ממנחות מ"ט דהיכא דאי אפשר להקריב התמיד משום חסרון כבשים מותר להקריב המוסף] א"כ אם יבנה המזבח סמוך לשקעה"ח כיון דאי אפשר היה להקריב התמיד יהיה מותר להקריב מן המוספין:
ובתוס' סוכה מ"א ע"א ד"ה דאשתקד כתבו דזה דבזמן שאין ביהמ"ק קים האיר המזרח מתיר הוא גם למ"ד קידשה לע"ל וז"ל שם ואפילו לר"י דאמר שמעתי שמקריבין אעפ"י שאין בית ה"מ כשיש מזבח בנוי אבל בלא מזבח לא כדמוכח בזבחים דמזבח שנפגם כל הקדשים שנשחטו שם פסולים ואין אוכלים בגינו שירי מנחה ולא ק"ק ולא קדשים קלים עכ"ל והנה קשה לפמ"ש תוס' זבחים נ"ט ע"ב על הא דאמרינן דהמעלה בזה"ז למ"ד קדושה ראשונה קידשה לע"ל חייב אע"ג דמיירי במנחה שקמצה בכ"ש בפנים דרק לזבחים בעינן מזבח אבל קמצים יכול להקטיר במקום המזבח ע"ש וא"כ מנחת העומר יכול להקטיר אף אי ליכא מזבח א"כ הדרה קושית התוס' בסוכה לדוכתה אמאי כשחרב ביהמ"ק האיר המזרח מתיר דהא אפשר להקריב העומר אף לאחר החורבן וגם קשה על הא דאמרינן שם דאיבני בחמיסר א"נ בליליא הא א"צ לבנין כלל ויכול להקריב את העומר אע"ג דליכא לא בית ולא מזבח וליכא למימר דמש"ה אי אפשר להקריב העומר בלא מזבח כיון דהשירים לא יהיו נאכלים דמזבח שנפגם אין אוכלים בגינו שירי מנחה וא"כ אי אפשר ג"כ להקטיר הקומץ דהוי כמו נאבדו שיריה דאין מקטירין הקומץ לאו מילתא היא לא מבעי לשיטת התוס' ב"מ נ"ג ע"ב ד"ה לא דאין דיחוי באכילה ואם יבנה אח"כ המזבח מותר באכילה א"כ כיון דאין השירים נפסלים רק דאין נאכלים א"כ ודאי מקטיר קומץ עליהם דאף בנטמאו השירים אי ציץ מרצה על אכילות מקטירים הקומץ כדאמרינן בפסחים ע"ז ואע"ג דאין השירים נאכלים אלא אפילו לשיטת התוס' זבחים ס"א ע"ב דאף אם נתקן אח"כ המזבח אין השירים נאכלים דנפסלים משום דיחוי בשעת פגימת המזבח מ"מ הכא דבשעת קמיצה ליכא מזבח הו"ל דיחוי מעיקרא ולא הוי דיחוי א"כ אין השירים נפסלים ויכול להקטיר קומץ עליהם (והנה ע"כ מוכח דהתוס' סוכה שכתבו דצריך מזבח להקרבת העומר פליגי על תוס' זבחים שכתבו דלהקטרת קמצים לא בעינן מזבח אך לתוס' זבחים תשאר קושית התוס' בסוכה אמאי לאחר החורבן האיר המזרח מתיר ונראה לענ"ד לתרץ דמש"ה לא אפשר להקריב העומר קודם בנין המזבח משום דמנחת העומר טעונה הגשה והגשה בקרן דרומית מערבית של מזבח כנגד חודה של קרן א"כ אי אפשר לעשות הגשה בלא מזבח ואע"ג דהגשה לא מעכבא מ"מ אין להקריב לכתחילה בלא הגשה אך התוס' בזבחים אתי שפיר כיון דהגשה לא מעכבא א"כ אם קמץ בפנים והקטיר בחוץ חייב דחשיב ראוי לפתח אהל מועד כיון דכשר אם הקריב בדיעבד עוד אפשר דאף דהגשה לא מעכבא מ"מ בעינן ראוי להגשה ואי ליכא מזבח ואינו ראוי להגשה הגשה מעכבת והנה התוס' מנחות מ"ז ע"א ד"ה שיהא נסתפקו אי בעינן שיהא ראוי לתנופה וצדדו דאע"ג דתנופה לא מעכבא מ"מ בעינן ראוי לתנופה ע"ש א"כ ה"נ בעינן שיהא ראוי להגשה וזה דחייב בקמץ והקטיר בחוץ בזה"ז אע"ג דאינו כשר בפנים משום דאינו ראוי להגשה הוא משום דאף בפנים אם עלה לא ירד משום חסרון הגשה דאיכא מנחות שאין טעונות הגשה וא"כ אי"ל הכשירא במקום אחר ואם עלה לא ירד ומש"ה חייבין עליו בחוץ: