מצפה אריה· רבי אריה ליב ברודא
סימן לה
שבת דף ל"ד ע"א במתני' שלשה דברים צריך אדם לומר ערב שבת עם חשיכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר וכתב רש"י ז"ל והני תרי שייך בהו לשון שאלה אבל בנר לא שייך לומר הדלקתם דדבר הנראה לעין הוא ע"כ ולולא פירש"י ז"ל הי' אפשר לומר דבדקרוק קתני במתני' לשון עשרתם ערבתם דהא בגמ' פריך שם הא גופא קשיא עם חשיכה אין ספק חשיכה ספק אין חשיכה לא והדר תני ספק חשיכה ספק אין חשיכה כו' אבל מערבין וטומנין את החמין ומשני הגמרא הא בעירובי תחומין והא בערובי חצרות דעירובי תחומין חמיר ועירובי חצרות קל עיין ברש"י ובתוס' שם ולכאורה יש לתמוה הא שפיר מצי מיירי כולי מתני' בעירובי תחומין וגם עירובי תחומין מצי לערב בספק חשיכה אבל מ"מ צריך הוא לומר מקודם ולהזכיר סמוך לחשיכה דהא כל זמן בה"ש הוא שיעור ג' רביעי מיל דהיינו אלף ות"ק אמה כמ"ש בשו"ע א"ח סי' רס"א ושיעור שיכול לערב הוא עד שני אלפים אמה ולפי"ז כל זמן של בה"ש לא יספיק לילך עד סוף התחום ולהניח שם העירוב ומשו"ה צריך להזכיר קודם לחשיכה שיהא פנאי לילך ולערב וזה תמיה עצומה לכאורה ולא מצאתי מי שיעורר בזה וצ"ל דהגמרא הכי דייק דמדקתני גבי נר הדליקו ולא קתני נמי עשרו ועירבו אלא עשרתם ערבתם דמוכח מזה דגם עם חשיכה אין פנאי לזה לעשר ולערב אם שכחו עד כה וע"כ דמשחשיכה אינו יכול לערב עירובי תחומין ולהכי גם עם חשיכה שוב אין פנאי לילך ולערב דבין כך ובין כך יהי' ספק חשיכה ומשו"ה קתני ערבתם והא דקתני עשרתם י"ל נמי דמשום עירוב קתני הכי דהא אין מערבין מן הטבל כדאיתא במתני' בפרק בכל מערבין דף ל"ד ואם לא עשרו וערבו מן הטבל לא הוי עירוב כלל ומשו"ה צ"ל עשרתם ערבתם ובזה ניחא מאי דפריך הגמרא הא גופא קשיא ודו"ק: