מצפה אריה· רבי אריה ליב ברודא
סימן יג
בגיטין דף כ"ה ע"א בהא דאמרינן התם ר' יוחנן אמר אף אחרון אינו פוסל ואזדא ר' יוחנן לטעמי' דאמר ר' יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל וצריכא דאי איתמר בהא בהא קאמר ר' יוחנן דאין ברירה משום דבעינן לה לשמה כו' ואי אשמועינן שדה משום דלחומרא אי נמי כתחילה כו' ע"ש ופירש"י ז"ל ד"ה דלחומרא דמחזירין חומרא הוא ואי נמי הוי מספקא לי' אזיל לחומר' ותמיה לי הא הכא הוי חומרא דאתי לידי קולא דביובל הראשון מחזירין זה לזה וחזרו ועשו חלוקה מחדש וכשיגיע יובל השני ג"כ מחזירין ומבטלין החלוקה ואם אמרינן דיש ברירה נמצא דהחלוקה הראשונה היא עיקר ונתברר דכל אחד הגיע לו חלקו בתורת ירושה ולא בתורת לוקח וכשהחזירו ביובל הראשון וחזרו ועשו חלוקה אחרת החלוקה הלזו יש לה תורת לוקח. ולפ"ז צריך להחזיר ביובל השני לבעלים הראשונים דהיינו כמו שהי' בחלוקה הראשונה ולא להחזיר זה לזה כמו שהיה קודם חלוקה ומעתה הא דמחזירין זה לזה לתפיסת הבית לא נתקיים בה תורת יובל והוי לקולא וע"ש בתוס' שהקשו דמצינו נמי לקולא בפרק בתרא דכתובות ותרצו שם דיש לומר צריכותא אחרת ע"ש. ויש לעיין הא בכאן נמי עצינו דהוי לקולא. ולדעתי נראה לי דלזה כיון רש"י ז"ל שכתב וז"ל וחוזר ביובל לתחילתו משום מצות יובל והדר שקלי' כדמעיקרא ועיין בפ"י שעמד על זה דלמה פירוש רש"י כן אבל לפי הנ"ל ניחא שפיר דהי' קשיא לרש"י הקושיא הנ"ל ולזה פי' דהדר שקלי' כדמעיקרא ולהכי גם בשאר יובל נמי יוצאין בחזירתו ידי מצות יובל אבל אי יעשו חלוקה חדשה אז אינו יוצאין כלל בחזירתן לתפיסת הבית דאדרבה יש לחוש דלמא יש ברירה וכמ"ש כן נראה לי ברור: