מצפה אריה· רבי אריה ליב ברודא
סימן ז
הנה ראיתי בתשו' הרשב"א ז"ל חלק ה' סי' א' וז"ל האמת כי יום שבת מן הראוי להיות בו הרצון יותר מבשאר הימים לפי שבו נגמרה כל מלאכת בראשית והוא חמדת ימים כמו שכתב ויכל אלהים הוא מלשון והכל דוד כתרגום ירושלמי ויכל וחמיד והוא אמרינו חמדת הימים אותו קראת כו' ע"ש אבל קשה לי מהא דאמרינן במגילה דף ט' גבי מעשה דתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים כו' ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם כו' וכתבו ויכל אלהים ביום הששי וישבות ביום השביעי ופי' רש"י ז"ל שלא יאמר א"כ עשה מלאכה בשבת דהא כתיב ויכל ביום השביעי ע"ש ולדברי הרשב"א דויכל הוא מלשון וחמיד למה הי' להם לשנות ואף אם נימא דחשו דלמא לא יקבל מהם פירוש זה מ"מ קשה הי' להם לכתוב בפירוש וחמד אלקים ביום השביעי דהא מוכח התם שהי' מקפידים דלא יהי' שקר כ"כ שהי' ביכלתם כמו שכתבו וישלח את זאטוטי בני ישראל והקשה שם בתוס' אמאי לא כתבו אצילי ותירצו שלא רצו לשקר ולכך כתבו לו זאטוטי במקום נערי ובמקום אצילי דמשמע לשון גדולה כו' ומשמע נמי לשון השפלה ע"ש א"כ כמו כן הי' להם יותר טוב לכתוב וחמד אלקים ביום השביעי וצ"ע: