אור ברסלב
מצפה אריה תנינא חלק ב חו"מ › סימן מב

מצפה אריה תנינא חלק ב· רבי אריה ליב ברודא

חו"מ · סימן מב

סימן מא

עוד בענין הנ"ל:

מה שרצה כ"ת לומר בישוב הדבר למה לא הביא הרמב"ם ז"ל הך הלכה טמאי מתים ונעשו זבים דהטעם משום שהרמב"ם ז"ל פסק בפ"ג מה' ב"מ דביאה במקצת לא שמי' ביאה ולהכי לא סבירא לי' דאמרינן הואיל והותרה הותרה יש לדחות דהא הרמב"ם בפ' ד' הל' ט"ו מהל' ב"מ פסק דטומאה דחויה היא א"כ אפילו אי לא סבירא לי' כעולא גבי מצורע דהיתרא דנימא הואיל ואישתרי אישתרי מ"מ לגבי טומאה דדחוי' הא ס"ל לרבא התם דאמרינן הואיל ואידחי אידחי וע"כ נלע"ד בישוב מה שהשמיט הרמב"ם ז"ל הלכה זו דהנה שם בזבחים בתוס' ד"ה א"ל מטונך כתבו וא"ת ואי מטעם הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו למה לי יבוא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת בלאו הכי נמי וי"ל דעל מחנה לויה שנכנס ט"י שבבעל קרי הוצרך לומר עשה דפסח דבכרת דחי עשה כו' דט"י אינו נכנס אי מה"ת ט"י דזב כזב דמי אי מדרבנן מגזירה דיהושפט שהרי בשמיני קאי ואינו אלא מחוסר כפורים דלא נאסר מעולם במחנה לויה כו' אבל על מחנה שכינה כו' קאמר מתוך שהותר מחוסר כפורים של מצורע כו' הותר נמי לט"י דקרי' ע"ש ואנכי בעת למודי עמדתי ע"ז דלפ"ז איך אמרינן הואיל והותרה לטומאתן הותרה לזיבתן הא טמא מת מותר לכנוס למחנה לויה היינו הר הבית וזבים משתלחין חוץ לשתי מחנות דהיינו חוץ להר הבית ול"ש לומר אכניסת הר הבית הואיל וצ"ל דמותר מ"מ לכנוס להר הבית מטעם דאתי עשה דפסח שיש בו כרת ודחי עשה שאין בו כרת:

אולם אכתי קשה לפי מה שכתבו התוס' שם ד"ה ור' יוחנן להקשות על רש"י ז"ל שכתב דר' יוחנן פליג אברייתא דתנא דברייתא סבר דט"י דזב כזב דמי איך דחי פסח לעשה הא איכא לאו דלא יטמאו את מחניהם ואין עשה דוחה עשה ול"ת ע"כ כתבו דהא דאמרינן ט"י דזב כזב דמי לאו לענין ביאת מקדש מיירי אלא לענין פסח הבא בטומאה ע"ש א"כ יקשה הא בזב גמור ודאי איכא עשה ול"ת וגם ר' יוחנן לא פליג אלא על טבול יום אבל לא על זב ואיך אמרינן הואיל והותר לטומאתן הותר לזיבתן הא במחנה לויה טמא מת לא נאסר כלל ול"ש לומר הואיל לדעת התוס' הנ"ל:

ועלה בדעתי לומר דהש"ס דקאמר הואיל והותר' לטומאתן הותרה לזיבתן זהו רק לענין אכילת קרבן פסח אבל לא לכניסתן להר הבית אלא משלחין קרבנותיהן ושוחטין וזורקין עליהם כיון דראוי' לאכול בערב וכמו דשוחטין וזורקין על ט"י ומחוסר כפורים כמבואר בפסחים דף צ' ע"א במתניתין משום דיכולים לאכול בערב אבל בלשון הש"ס משמע דהותר לגמרי אפילו לכנוס לעזרה ובזה קשה איך רשאין לכנוס להר הבית:

ומה שאני אחזה בזה בישוב קושית התוס' על רש"י ז"ל עפ"י מה דאיתא בפסחים דף צ"ה ע"ב בעי רב יוסף דחקו ט"מ ונכנסו להיכל מהו מדאישתרי טומאת עזרה אישתרי נמי טומאת היכל או דלמא מאי דאישתרי אישתרי מאי דלא אישתרי לא אישתרי אמר רבא וישלחו מן המחנה אפילו מקצת מחנה איכא דאמרי אמר רבא כו' כל היכא דקרינן אל מחוץ למחנה תשלחום קרינן בי' וישלחו מן המחנה וכתבו בתוס' ד"ה כל וא"ת כיון דאין חילוק בין היכל לעזרה למאי הילכתא איכתוב מן המחנה דמשמע מקצת מחנה וי"ל דעשה מיהא איכא בהיכל טפי מעזרה דלא אישתרי מהקישא אלא כרת עכ"ל משמע מדבריהם דהאיכא דאמרי לא פליג אשינוי' קמא אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא דלישנא קמא אמר רבא דאיכא עשה בהיכל ואיכא:

דאמרי אשמועינן רבא דליכא כרת בהיכל ולפ"ז שפיר ניחא קושית התוס' דאף דבכל ימות השנה טבול יום של זב כזב דמי ואיכא עשה ול"ת מ"מ במצורע מחוסר כפורים דהתירה התורה להכניס ידיו לבהונות למאן דס"ל דביאה במקצת שמה ביאה ואמרינן כיון דאישתרי אישתרי נמי לקרי' ותו לא קרינן וישלחו מן המחכה שהרי אינו משתלח ממחנה שכינה פטור מהל"ת דלא יטמאו את מחניהם כשנכנס למחנה לויה וליכא אלא עשה וישלחו מן המחנה אפילו מקצת מחנה וכיון דליכא אלא עשה שפיר אמרינן דיבוא עשה דפסח שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת ושרי לכנוס להר הבית שהוא מחנה לויה וכמו כן שפיר ניחא הא דאמרינן הואיל והותרו לטומאתן הותרו לזיבתן לענין כניסה לעזרה וממילא ליכא בכניסה להר הבית אלא עשה לחודא וע"ז אתי עשה דפסח ודחי לעשה דוישלחו ודו"ק:

והנה הרמב"ם ז"ל בפ' ד' מהל' ביאת מקדש הלכה י"ג כתב ופסח שבא בטומאה ודחקו טמאי מתים ונכנסו להיכל אע"פ שלא הותרו אלא לעזרה הואיל שאין אני קורא בהם אל מחוץ למחנה תשלחום הרי אלו פטורים וכתב הכ"מ שם בעיא ואיפשטא בתרי לישנא חד לחומרא וחד לקולא ופסק לקולא משום דמספיקא לית לן לחייב וע"ש במ"ל ומוכח מהכ"מ דהני תרי לישני פליגי אהדדי ולא כתוס' דמפרשי דלא פליגי כלל אלא מקרא דוישלחו אפילו מקצת מחנה מרבינן דאיכא עשה ומקרא דחוץ למחנה תשלחום ממעטינן דליכא כרת וכיון דלהרמב"ם נשאר הדבר בספק להכי שפיר ניחא מה שהשמיט הרמב"ם ז"ל הך מימרא דרב יוסף דאפילו אם נימא דזבין ומצורעים שנעשו טמאי מתים או טמאי מתים ונעשו זבים ומצורעים מותרים לכנוס בעזרה או מטעם כיון דאישתרי אישתרי כאביי אי מטעם דרבא מה לי חד דיחויא מה לי שתי דחיות מ"מ אסורין לכנוס במחנה לויה דטמאי מתים לא אישתרי כקושית התוס' וממילא אי אפשר שיכנסו בעזרה ואין להקשות דמ"מ לענין אכילה נימא הואיל ואישתרי אישתרי או מה לי חד דיחויא כו' ויהי' מותרין לשלח קרבנותיהם די"ל דלאכילה לחודא לא אמרינן הואיל ואישתרי אישתרי או מה לי חד דיחויא מה לי שתי דחיות ודו"ק:

תוכן העניינים

מצפה אריה תנינא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה