מצפה אריה תנינא חלק ב· רבי אריה ליב ברודא
חו"מ · סימן כו
ראיתי להש"ך חו"מ סי' ר"ח שכתב לדחות קושיית בעל שלטי הגבורים דאה"נ מדאורייתא הוי מכירה ומדרבנן לא הוי מכירה ולהכי חייב בתשלומי ד' וה' מדאורייתא דפשיטא דמשום תקנתא דרבנן לא פטרינן לי' מד' וה' כדמוכח כל הסוגיא דמרובה דלמאן דפוטר מד' וה' בשחיטה שאי"ר היינו דוקא בשאי"ר מה"ת אבל באי"ר מדרבנן וכגון מעשה שבת חייב בד' וה' עיי"ש. לפענ"ד אין הדמיון יפה דהתם בשחיטה אינו רק דבעינן שיהי' ראוי לאכילה ולא בעינן שאכל ולהכי כשראוי מה"ת חשוב ראוי ועיין ברש"ל שם ועיין פסחים דף מ"ח ע"א ואי אמרת מוקצה דאורייתא מה לי איסור גופא מה לי איסור דבר אחר מוכח דאי מוקצה דרבנן ניחא וכבר הארכתי בזה במ"א אבל המכירה עצמה שנתבטל מדרבנן איך אפשר לחייבו ד' וה' דכמו שאמרו חכמים שאין מכירתו מכירה לענין גוף המקח הלא ממילא כמו כן פטור מהאי טעמא מד' וה' ומאיזה טעם נוכל לומר דחייב בתשלומי ד' וה' כיון שהמכירה בטל ולא די לי בצער הזה אלא שיש לי עוד תמוה בדברי הנתיבות שכתב ג"כ לדחות דברי הש"ך ולא הרגיש בזה אלא שכתב תמיה לי דהא שם בעקוץ תאנה בשבת מיירי דהוא איסור:
דאורייתא וגם הא דאי עביד לא מהני ודאי מדאורייתא הוא כדמוכח בתמורה שם עכ"ל ודבריו אלו אצלי פליאה נשגבה דנהי דעקיצת התאנה הוי חילול שבת מה"ת מ"מ הא בזה לא שייך אי עביד לא מהני דאטו אם לא יקנה זה הגניבה יתוקן החילול שבת אלא אנו דנין על איסור מקח וממכר בשבת ואיסור מקח וממכר בשבת ודאי לא הוי אלא מדרבנן:
שוב התבוננתי דמצינו כעין זה בב"מ דף מ"ח ע"א דאיתא התם מתניתא דתנן (כך היא גירסת הרש"ל שהיא מתניתין בפ' ה' דמעילה) נתנה לבלן מעל ואמר רב דוקא בלן כו' אבל מידי אחריתי דמחסרי משיכה לא מעל עד דמשיך ומזה סייעתא לר"ל ובשטמ"ק הקשה כיון דתקינו רבנן משיכה קונה ואמרו מעות אינן קונות מאי קשיא לר"י כו' ותירץ דלענין מעילה דאורייתא לא תקינו ע"ש וה"ה י"ל דלענין ד' וה' דאורייתא לא תקינו אך יש לחלק דלא דמי איסורא לממונא אבל בספר פ"י הקשה ג"כ קושי' זו ותירץ באופן אחר דאע"פ דמעות אינן קונות מדרבנן מ"מ כל כמה דלא חזרו בה הוה קנין והמוכר מותר להשתמש במעות ומשו"ה מעל ע"ש. ולפי דבריו לא שייך לומר דלענין ד' וה' אזלינן בתר דאורייתא אולם לפע"ד בב"מ בפשיטות לא קשיא דמתניתין דפרק ה' דמעילה קאי גם בזמן שבהמ"ק הי' קיים ולענין הבאת קרבן מעילה כמו בכל הפרק הנ"ל דהכונה מעל ממש ולא מצינו דתקנת חז"ל דמעות אינן קונות אלא משיכה הי' בזמן הבית ואפשר שנעשה התקנה בזמן התנאים האחרונים ואל תשיבני ממעשה דר"ג וזקנים שהיו בספינה במתניתין דמע"ש פרק ה' ואיתא בב"מ דף יו"ד ומקומו מושכר לו דכתב רש"י דבעינן משיכה או קנין חצר ע"ש א"כ נראה דגם בזמן רבן גמליאל וזקנים הי' התקנה דמעות אינן קונות רק משיכה דמזה אין ראיה דבמתנות כהונה ליכא קנין כסף דהוה מתנה ולא מכירה ובמתנה מה"ת משיכה קונה כמ"ש התוס' בע"ז דף ע"א ד"ה פרדשני ע"ש: