אור ברסלב

מצפה אריה תנינא חלק א· רבי אריה ליב ברודא

יו"ד · סימן נ

סימן מט

לכבוד הרב החריף ובקי מופלג בתורה מו"ה יחיאל לעהרער נ"י מק' באבוב יצ"ו:

הנה ע"ד מי שהיה לו פרה מבכרת ומכר לנכרי את הפרה בלי שום קנין רק שנתן לו שטר ע"ז וכתב כ"ת כי עפ"י ד"ת אין כאן שום קנין דשטר לא מהני במטלטלין אך רצה לצדד להיתר מחמת דינא דמלכותא דלפי דברי האחרונים הכנסת יחזקאל וחת"ס יו"ד סי' שי"ד מהני בבכור א"כ הכא נמי מהני מטעם דינא דמלכותא:

הנה בגוף דבר זה לא אכניס עצמי כעת אי מהני דינא דמלכותא בבכור כי כדאי הונה הגאונים הנ"ל לסמוך עליהם ובפרט בענין בכור בזה"ז אמנם לפענ"ד יש לפקפק בנ"ד דדינא דמלכותא לא מהני יותר מקנין סטימתא ודכירנא שהנה"נ בסי' ר"א בשם הר"ן כתב דמה שאמרו חז"ל בפירוש דלא מהני מצד הדין לא מהני קנין סטימתא בזה כגון המוכר שט"ח דבעינן כתיבה ומסירה לא מהני קנין הסוחרים שנהגו לקנות עפ"י קנין אחר וה"ה מטבע הכא נמי כיון דחז"ל אמרו בפירוש דשטר לא מהני במטלטלין רק בקרקעות צריך להיות דלא מהני סטימתא בזה אולם מהנתיבות שם משמע דדינא דמלכותא עדיף ע"ש. ועוד:

מסתמא לא נכתב בהשטר מכירה סימני' של הפרה שיהי' ניכר מתוך השטר איזה פרה הוא מוכר להקונה ואולי לא הראה כלל להנכרי הפרה רק מסר לו השטר לבד ובכה"ג אין יכול להוציא מאתו פרה זו דוקא דשמא יכול הישראל לסלק להקונה בפרה אחרת כיון שמכר לו פרה מעוברת סתם דוגמא דאמרינן בע"ז דף ס"ג ע"א הא דאמר התבעלי לי בטלה זה הא דאמר לה התבעלי לי בטלה סתם ולפי השערה הפשוטה גם בערכאות דינא הכי דבכה"ג יכול המוכר לדחותו לאיזה פרה שהוא רוצה ודמי א"כ לבהמת ארנונא דכיון דמצי הישראל לסלוקי בזוזי חייבת בבכור' כמו דאיתא בהדיא בפסחים דף ו' ע"א:

ולכאורה עלה על לבי לחלק בין מצי לסלוקי ליה בזוזי לבין היכי דלא מצי לסלוקי לי' בזוזי רק בפרה אחרת ויש לי קצת סעד לזה מגמרא דב"מ דף ע' ע"ב דאיתא התם דמקבל צאן בתל מן הנכרי ולדות פטורות מן הבכור' ואמר רבא גבי בכורות היינו טעמא כו' כיון דאי לא יהיב לי' זוזי אתא עכו"ם תפס לה לבהמה ואי לא משכח לה לבהמ' תפס לי' לולדות והו"ל יד עכו"ם באמצע וכל יד עכו"ם באמצע פטור' מן הבכור' והקשו בתוס' מהך דבהמת ארנונא ותירצו דהתם הית' הבהמ' של ישראל אלא דמשועבד לארנונא וכו' אבל הכא מתחלה הבהמ' של עכו"ם כו' ע"ש ולכאור' יש להעיר תינח הבהמ' אבל הולדות לא הי' מעולם של העכו"ם ומהגמרא משמע דבעינן הטעם דאי לא משכח לה לבהמ' שקיל לי' לולדות (וכבר דברתי בזה בתשובה) אלא מוכח כיון דעכ"פ יש לו זכות בולדות אע"פ שאינו מבורר איזה הוא חשיב יד עכו"ם באמצע לענין לפטרו מן הבכור' והכא נמי בנידן דידן אם נימא דמהני דינא דמלכותא שיש לו קנין בבהמה אע"פ שאינו מבורר שזו היא עכ"פ אי לא משכח אחרת יקח זו חשיב קצת יד עכו"ם באמצע. אמנם עכ"ז אין לסמוך ע"ז למעשה וגם כבר כתבתי דלא ידעתי אי דינא דמלכותא מהני בכה"ג ע"כ קשה מאוד למיחשב אפילו ספק בכור. והנה בספק בכור כבר התירו האחרונים הטלת מום ע"י נכרי כמו שהביא כ"ת בשם הנו"ב מהד"ת יו"ד סי' קצ"ב וגם אנכי ראיתי בספר אחד שהביא בשם ספר יהושע שהתיר והסכימו על ידו הגאון מהר"ש אבד"ק פוזנא והגאון מהר"ם מרגליות האבד"ק סטנאב ז"ל אכן בנידון דידן קשה למיחשב אפילו ספק בכור כאשר בארתי קצת:

תוכן העניינים

מצפה אריה תנינא חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה