מצפה אריה תנינא חלק א· רבי אריה ליב ברודא
יו"ד · סימן מד
להרב הגדול מוה' שמואל מאדלינגר בק' סאמבור:
מ"ש כ"ת על הגהות מלחמות ארי' בסוף ספר ברכת רצה ממו"ח ז"ל להעיר לדעת הרמב"ן ז"ל דגבי גר בדיעבד מהני טבילה ואח"כ מילה דמוכח מזה דבכה"ג שסופו לחתוך לא הוה חציצה דלפי מה שחידש הגאון בעל הפלאה בספרו שו"ת גבעת פנחס סי' נ"ו לחלק במה דאיתא בש"ע בכמה דוכתי דמב"מ אינו חוצץ דזהו דוקא היכא דהאחד אינו דומה לחבירו בדבר הלכה שאנו דנין עליו ומטעם ביטול קא אתי עלה ומשו"ה בש"ס דיבמות דשניהם האם והעובר צריכין טבילה ל"ש לומר דמב"מ אינו חוצץ אבל בהך דינא שכתב הרמב"ן ז"ל י"ל דאינו חוצץ כיון דהוה מב"מ לא אכחד דצפי מ"ש הגאון ז"ל דבריו צודקים אבל מה אעשה שחידושו של הגאון נפלא ממני דמה יעשה במתניתין מפורשת במקואות פ' ח' האוחז באדם וכן איתא בשו"ע יו"ד סי' רצ"ח דלא תאחוז אשה בידה דחברתה הא הוה מב"מ ואינו חוצץ ופשיטא דדוחק לאוקמי דמיירי ששניהם צריכים טבילה דוקא אבל באשה שאינה צריכה טבילה מותר לאחת דכגון דא הו"ל להש"ס ולהשו"ע למיתני ולא נשמע דבר זה משום פוסק וגם מעשה דשפחתו של רבי בקידושין דף כ"ה ע"א תוכיח שנמצא עצם בין שיניה והצריכה רבי טבילה אחרת ואמאי הא הוה מב"מ ואינו חוצץ דשינים הוה ג"כ עצמות ואפילו אם נימא דלא הוה מב"מ יקשה בסוגיא דשבת דף ס"ד ב' יוצאת אשה בחוטי שער בין משלה ובין של חברתה וכ' רש"י ז"ל חוטי שער שקולעת בהן שערה. וידוע שיטת הקדמונים דמפרשי כל פרק במה אשה דכל השקלא וטריא הוי משום דילמא איזדמין לה טבילה של מצוה ובגמרא איתא אהך מתניתין וצריכא דאי אשמועינין דידה משום דלא מאיס כו' ואי נימא דמב"מ אין חוצץ בלא"ה שפיר יוצאת דליכא חשש משום טבילה של מצוה אחרי שאינה צריכה להסירם כלל. אבל אף לפי חידושא של הגאון ז"ל לא ידעתי להצדיק דעת הרמ"א ז"ל דכיון שצריך לחתוך הצפורן הוה חציצה דאמאי לא נימא ג"כ דמב"מ אינו חוצץ דכיון דהחלק שיחתוך חשיב כחתוך וא"צ טבילה ושוב צ"ל דאינו:
חוצץ כמו שמדמה כ"ת עור הערלה דאינו חוצץ מהאי טעמא:
ובאמת לפענ"ד ל"ש כלל כל עיקר הענין דמב"מ אינו חוצץ לענין טבילה דהתורה אמרה ורחץ את כל בשרו במים ובעינן ביאת מים ומה מועיל דמב"מ אינו חוצץ הא מ"מ ליכא ביאת מים ועיין בספר ברכת רצה ממו"ח ז"ל סי' מ"ב שחידש לומר דבדבר דבעינן נגיעה ממש אפילו הפסק אויר חשיב הפסק ל"ש לומר הך דמב"מ אינו חוצץ דעכ"פ לא עדיף מאויר א"כ פשיטא דבטבילה דאפילו אלו משכחת לה שיהא הפסק אויר ג"כ לא עלתה לה טבילה ליכא למימר מב"מ אינו חוצץ דלא עדיף מהפסק אויר וזה לא כביר כתבתי לידידי הרה"ג דק"ק גאליגא על מה שהעיר בחולין ק"מ דבעי התם הש"ס שני סדרי ביצים זו על גב זו מהו שתחוץ והא מב"מ אינו חוצץ וכתבתי לו שעפ"י חידושו של מו"ח שפיר ניחא דהתם נמי אי שקלת לביצים העליונים יש אויר מפסיק ופטור משילוח וכמדומה לי שיש לעיין שם בסוגיא ולדבר עוד בזה אכן לא באו הדברים אצלי בכור הבחינה ע"כ אקצר:
ומ"ש עוד עפ"י דעת הריטב"א דבה"ס דבעינן ראוי לביאת מים דהוא רק מדרבנן וכפי מ"ש הב"י מה דצריך לחתוך נחשב בה"ס. וי"ל דבגר לא גזרו חז"ל כמו שכתב רש"י ז"ל ביבמות דף ע"ח זהו ת"ד לא ידעתי איך אפשר לחלק בין גר לנדה הא ברייתא ערוכה ביבמות מ"ז ע"ב כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בגר ובעבד משוחרר ובנדה וכן הוא ברמב"ם ובטור ובשו"ע באין נ"מ כלל והא דכתב רש"י דהכא לא גזרו היינו דוקא בגיורת מעוברת שנתגיירה דא"א בלא"ה אבל לא בשאר גרים דאפשר למול ואח"כ לטבול וזה מדוקדק בלשון רש"י דהכא לא גזרו ולא כתב דבגר לא גזרו וז"ב: