אור ברסלב
מצפה אריה תנינא חלק א יו"ד › סימן יח

מצפה אריה תנינא חלק א· רבי אריה ליב ברודא

יו"ד · סימן יח

סימן טז

כבוד ידידי הרב המאוה"ג המופלג המפורסם כש"ת מו"ה ישראל נ"י אבד"ק הערלוי:

ע"ד שאלתו אודות המקוה אשר דרש הלכה למעשה הנני מסכים לאשר כתב מכ"ת כי טוב יותר לנשים שיטבלו בהמקוה של שלג ויש בה סדקים והמים שלמעלה מהשיעור יוצאין דרך שם כיון שעכ"פ יש במקוה ארבעים סאה עד מקום הסדק וגם אין הזחילה ניכרת דבכה"ג לא חשיב זוחלין כמו שכתבו הפוסקים א"כ בודאי אין חשש כלל מה שאין כן המקוה שהוא בחוץ מהמרחץ והמים המה קרים ועמוקים מאוד ואי אפשר לעמוד בתחתיתה וקרקעיתה רק הנשים הטובלות עומדות על השליבות שאינם רחבים ד' ומתפחדים שלא יפלו לעומק המים ולית דין צריך בושש שטוב יותר לטבול בהמקוה הראשונה. וכאשר עיינתי קצת בהך דינא במקוה שיש בה סדק עלה על לבי בהשקפה ראשונה שמקוה כזו שנעשה משלג גם לדעת היש מחמירין שהביא הרמ"א ז"ל בש"ע יו"ד סי' ר"א ס"כ כשרה אע"פ שיש בה סדק ואפרש את שיחתי:

הנה מלשון הטור שם שכתב מקוה שנסדק אחד מכותליו והמים יוצאין דרך הסדק יש פוסלין אפילו שיש כמה סאין במקוה בענין שישארו מ' סאה אחר שיצאו דרך הסדק לפי שכיון שמים העליונים ננערו לצאת חשוב כלו זוחלין ע"ש והוא דעת היש מחמירין שהביא הרמ"א ז"ל ומלשון זה נשמע דחשב כל המים שבמקוה כזוחלין מחמת שדין אחד לכל המים שבמקוה. ונראה מזה אפילו אם הטבילה היה רק במים התחתונים שעד מקום הסדק ולא הגיע אפילו מעט מגופה למעלה במקום הסדק ג"כ אין טבילתה כשרה כיון דחשיב כולו כזוחלין אבל מלשון הב"י לא משמע הכי וז"ל נוטפין שעשאן זוחלין כגון מקוה שנפרץ על שפתו ומימיו יוצאין וזוחלין אסור לטבול בה דכיון שמי המקוה ננערו לצאת הרי הוא כמקוה זוחל ואפילו אם נשאר במקוה מ' סאה אחר שיצאו הזוחלין מכל מקום השתא מיהת הוא טובל גם בונים העליונים שהם זוחלין עכ"ל וא"כ משמע דדוקא בכה"ג שהוא טובל גם במים העליונים שהמה זוחלין אבל באם אינה טובלת במים העליונים רק כל גופה הוא במים התחתונים שעד מקום הסדק כשר וזה דלא כמשמעות לשון הטור דכולו חשיב כזוחלין. ולפענ"ד נראה דיש לקיים דברי שניהם דשני אופנים איכא בנוטפין אופן א' שהמי גשמים יורדים לתוך המקוה מלמטה בשעת הטבילה עצמה שאז המים הבאים מלמטה דוחקים את המים שלמעלה שיגבהו ויבואו למעלה עד מקום הסדק ומשם אוחזים את דרכם לצאת דרך הסדק לחוץ דבכה"ג כל הונים שבמקוה ננערו מחמת המי גשמים שבאים בכל פעם להמקוה. אבל אם בשעת הטבילה אין הנוטפים נוזלים לתוך המקוה והמים התחתונים שבמקוה המה נחים ויש בהם מ"ס לא איכפת לן מה שלמעלה במקום הסדק המים זוחלין ולדעת המרדכי שהוא היש מחמירין שהביא הרמ"א אין לטבול באלו המים אבל באם יש באפשריות לטבול במים התחתונים לחוד גם הוא מודה דשפיר טובלין בהם:

ולכאורה יש להשיב ע"ז ממה שהביא הב"י תשו' המהרי"ק שכתב לחלק בין היכי שנעשה המקוה ע"י מי גשמים ובין היכי שהיא באה ממעיין ואפילו שנפסק המעיין דכשר ממתניתין דפ"ג דמקואות ג' מקואות בזה כ' סאה ובזה כ' סאה ובזה כ' סאה וירדו שלשה וטבלו ונתערבו המקואות טהורים והטובלים טהורים אא"ב דמודו במי מעיין אפילו כשנפסק המעיין נוכל לומר דמיירי כשבא מן המעיין ע"ש ואם נימא כמו שהעליתי דאי המים נחים למטה שפיר מותר לטבול בהם אין ראיה כלל דהא יש לומר דמיירי בכה"ג שהמים נחים למטה והמה טובלים בהמים ההם עד מקום הסדק. אולם באמת שפיר ניחא דהא התם מיירי שאין בכל השלשה מקוואות בס"ה רק מ"ס וא"כ ע"כ אתה צריך לצרף כל המים מה שעלה למעלה על שפת המקוה לשיעור ארבעים סאה להכי שפיר מוכח דמיירי שבא ממעיין ויש למים דין מעיין שמטהר בזוחלין אבל היכי דיש במקוה מ"ס למטה במקום שהוא טובל לבד המים העליונים שפיר כשר משום דאמרינן סלק המים העליונים כמו שאינם והוא טובל במים שלמטה ובזה כו"ע מודי דכשר ולפ"ז במקוה של מעכ"ת שנעשית משלג ויש למטה שיעור מקוה והמים נחים ושקטים בשעת הטבילה בודאי כשר לכ"ע:

תוכן העניינים

מצפה אריה תנינא חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה