מצפה אריה תנינא חלק א· רבי אריה ליב ברודא
או"ח · סימן נו
הנה ראיתי להט"ז באו"ח הלכות ת"ב סי' תקנ"ד ס"ק ד' על מ"ש המחבר חיה כל שלשים יום וכן חולה שהוא צריך לאכול אין צריך אומד אלא מאכילין אותו מיד דבמקום חולי לא גזרו רבנן וכתב הט"ז פי' אע"ג דביה"כ לאחר ז' היא כשאר כל אדם כמ"ש בסי' תרי"ז מ"מ כאן למנין ט"ב לא גזרו עליה וע"ז הביא בשם רש"ל דמיירי באמרה צריכה אני והוא ז"ל נתקשה בפרושו מה שכתב המחבר אין צריך אומד. והנה כל לשון המחבר הביא הטור בשם הרמב"ן ז"ל והט"ז כתב דמה שהביא הרב"י בשם הג"מ שר"ת התיר ליולדת לאכול בצ"ג אפילו לאחר שבעה וצ"ג מדברי קבלה ודברי קבלה כדברי תורה אפ"ה מותר כיון דרצו אין מתענין כו' א"כ רשות הוא כו' משמע דבת"ב אסורה לאכול שלא כדברי הרמב"ן דהא בת"ב לא תליא ברצו כו' ע"ש: והנה מה דפשיטא לי' להט"ז דבת"ב לא תליא ברצו לא ראה מ"ש הרשב"א ז"ל במגילה בחידושיו דף ה' וכבר הבאתי דבריו למעלה בסי' מ"ה שכתב ליישב מה דר' רצה לעקור ת"ב והקשו בתוס' הא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו ח"ל אלא מסתברא דאין זה מבטל דברי ב"ד חבירו דאלו תקנה ראשונה בתנאי היתה כו' ובזמן שאין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין ואפילו תשעה באב דהא בכולהו כתיב שמחה והא דמחמירינן בת"ב הנהגת הדורות היתה הואיל והוכפלו בי' צרות כו' ע"ש. וחידושי הרשב"א שבע שיטות לא היה נתפשט עדיין בימי הט"ז ואין חידוש מה שהי' נעלם ממנו ונראה ברור שגם הרמב"ן ס"ל כהרשב"א וזה לך האות מהלשון שכתב דבמקום חולי לא גזרו רבנן ואלו הי' ס"ל דת"ב דברי קבלה לא הי' כותב לשון רבנן ועוד דהרשב"א הי' תלמידו ומסתמא כך דעת רבו הרמב"ן ז"ל ומ"ש אין צריך אומד לפע"ד יש לפרש דאין הפירוש אי יש בו סכנה אלא על שיעור אכילה דאין לדקדק לאכול פחות פחות מכשיעור כמו ביוה"כ ובאמת לא נמצא דין זה לא ברמב"ם ולא בטור ולא בשו"ע שיהי' צריך לדקדק בזה אלא במקום חולי לא גזרו בי' רבנן ואלו הי' ת"ב דברי קבלה וכדברי תורה דמי למה שבקו כל הפוסקים לברר הלכה זו וכן המנהג לאכול כל הצורך ומטעם דלא גזרו כלל רבנן במקום חולי וכן הוא בחיה כל ל' יום ואמינא דאלו הי' בימיהם הרשב"א למס' מגילה לא הי' מחמירים בזה דוגמא לזה כתב הכנה"ג בכללי דרכי ההוראה דאף דקי"ל הלכה כבתראי זה אינו אלא שדברי הראשון נודע ומפורסם שבודאי ראה האחרון את דברי וסברת הראשון ולא סמך עליו אבל היכא שדברי הראשון אינו מפורסם שאפשר לומר שלא ראה האחרון סברת הראשון ואלו ראה את דבריו לא היה פליג עליו לא אמרינן הלכה כבתראי עוד כתב בשם ספר משפט צדק שהמהריב"ל לא ראה תשובת הרמב"ן המיוחסות ע"ש: