מצפה אריה תנינא חלק א· רבי אריה ליב ברודא
או"ח · סימן לד
בשו"ע הא"ח סי' תקנ"ב סעי' ב' במג"א ס"ק ב' ד"ה ודגים הביא המג"א כתב בנץ שט"ס הוא וצ"ל וגדיים ודוחק לומר שנפל טעות אחד בכל ספרי הרב"י והשו"ע והג"א ועוד דהא כתבו הג"א דמדינא שרי ואי ס"ד דמיירי בגדיים למה יהא מותר עיי"ש והנה בב"י שיש ת"י דפוס ווינעציא אשר נדפס בחיי הב"י איתא בהדי' וגדי וגם תמיהתו על הג"א דלמה יהא מותר בשר גדי מדינא הא בשר גמור הוא לא קשה כ"כ דמ"מ כיון שבזמנינו אין דרכם לאכול בשר גדי ואוכלים הרבה יותר עופות מבשר גדי לא חשיב שמחה שהרי עיקר תליא בדרך אכילה לפי זמן מהזמנים שהרי הביא הטור בשם הסמ"ק שעתה שרוב מאכל שלנו בשר לאחר שעברו עליו שני ימים נראה שאסור ע"ש א"כ ה"ה להיפוך שעתה שאין דרך אכילה בבשר גדי י"ל דמדינא שרי רק אסור מצד החומרא
עוד כראה לי דמ"ש המחבר ודגים ויין מגיתו הוה פירושו דגים שנתבשלו עם יין מגיתו שכן ראיתי במהרי"ל הלכות ט"ב וז"ל מהרי"ל סג"ל הנהיג בביתו שלא לבשל דגים עם יין בשבוע של טו"ב אבל עם חומץ מותר שאין זה הנאת יין וכן הוא באגודה מסכת תענית ע"ש ולהכי יש לומר דמחבר אוסר עכ"פ בסעודה המפסקת לאכול דגים מבושלים ביין