מצפה אריה תנינא חלק א· רבי אריה ליב ברודא
או"ח · סימן לא
לנכד דודי הבחור כהלכה הרב החריף ובקי כמר אלטר העללער נ"י בק' ווארשוי והנה עתה באתי לעומק של הלכה אשר באתי לעוררני ע"ד מה שכתבתי בספרי מצפה אריה סי' יו"ד להשיג על הספר גאון יעקב על עירובין שכ' על דברי רש"י שפירש ימעט ישפיל דאם יגביה הקרקע הוי תעשה ולא מן העשוי וע"ז כתבת דדברי הגאון יעקב המה נכונים לרש"י לשיטתיה דס"ל דסוכה דף ט' דלמעלה מכ' מקרי סכך פסול והבאת ג"כ שיטת רבינו ברוך המובא בהג"א סי' כ"ד דהעושה סוכה תחת התקרה ואח"כ סילק התקרה חשיב תעשה ולא מן העשוי. מה אעשה לך בני אשר לפענ"ד כל האריכות בזה הוא אך למותר ואין שום נדנוד ספק אצלי דכשמגביה הקרקע כשרה לכו"ע כאשר כתבתי בספרי הנ"ל מהא דאמרינן התם היתה גבוה מעשרים אמה ובא למעטה ומה שכתבת דלמא מיירי כשלא סיכך עדיין ז"א דהלשון היתה גבוה לשון נקבה בודאי מיירי שכבר היתה סוכה וכ"ז שלא סיככה לא נקראת סוכה
ומה שכתבת מדברי רבינו ברוך לדמות לסוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה לדעת רש"י ז"ל דחשיב סכך פסול. הנה לדעתי דגם לרש"י לא חשיב סכך פסול אלא לגבי החלל שלמטה מעשרים אבל לגבי החלל שבתוך עשרים סמוך להסכך לא מקרי סכך פסול ששם הוי הסכך כשר אלא שמחוסרת קרקע הגע עצמך הלא הלכה רווחת בש"ס ועוסקים דסוכה בלא דפנות כהלכתן פסולה ומ"מ פשיטא אם סיכך הסוכה בלא דפנות כהלכתן ואח"כ עשה דפנות כשרה עיין בהגה"ה סוף סימן תרל"ה דלא כט"ז שאוסר בדיעבד כי כן מוכח בהדיא מסוכה דף ז' דאמר רבא סיכך על גבי מבוי שיש בו לחי כשרה שהדופן הוא רק לשבת ועל כרחך הסוכה היתה מסוככת מע"ש. וכן מצינו מבואר באו"ח סי' תר"ל סעיף י"ב יכול לעשות מחבירו דופן לסוכה להכשירה אפי' ביו"ט אלמא בהדיא. דכשר כשסיכך ואח"כ עושה דפנות דהא התם נעשה הסכך קודם יו"ט דביו"ט לא מסכך לה והטעם בזה דעשיית הדפנות הוי גמר הסוכה והעשייה הלזו מקרי תעשה ועיין בסוכה דף י"א פליגי רב ושמואל בהעלה עליה את הגפן ואת הדלעת וכו' וקצצן דרב מכשיר שהקציצה היא עשייתה ואע"ג דאנן קי"ל כשמואל דפסולה שאני התם דקציצה לא הוי עשייה בהסוכה עצמה אבל כשעושה דפנות בודאי חשיב עשיה וכמו כן כשמגביה הקרקע דזה הוי גמר עשייתה וזה ברור. ולא עוד אלא שלדעתי גם מהגמרא שהבאתי יש להוכיח דבר זה שהרי איתא התם פעמים שהעליונה כשרה והתחתונה פסולה כגון שתרווייהו צילתה מרובה מחמתה וקיימא עליונה בתוך עשרים וכתב רש"י ז"ל וקיימא עליונה בתוך עשרים לגגה של התחתונה דהוי קרקעיתה דעליונה עכ"ל והנה כבר נודע דעת הר"ן ז"ל הובא בב"י סי' תרכ"ו דכשנעשה הסכך בהכשר ואח"כ הדלה עליה את הגפן וכו' כשרה וה"ה סוכה תחת סוכה שאם סיכך התחתונה ואח"כ סיכך העליונה דכשרה התחתונה דכיון שנעשה התחתונה בהכשר לא נפסלה מחמת שסיכך אח"כ את העליונה א"כ לפ"ז על כרחך מיירי הגמרא שמקודם סיכך לעליונה ואח"כ סיכך התחתונה ומקודם שסיכך התחתונה הלא לא היה קרקע לעליונה והיה מקרקע התחתונה עד הסכך שלמעלה יותר מעשרים אמה. ומ"מ כשסיכך התחתונה ונעשה קרקע לעליונה בתוך עשרים אמה נתכשרה העליונה הרי מוכח דכשמגביה הקרקע כשרה ומה שכתבת עוד להעיר על מה שעמדתי שם בדברי הבעל המאור שהביא ראיה דלא קי"ל כר"ש בן יוחאי דאמר גזול דומיא דפסח מהא דפריך הש"ס בפרק לולב הגזול וליקנינהו בשינוי השם ומההיא דההיא סבתא ולמה לא יביא ראיה מהך דיאוש ושינוי רשות וע"ז כתבת ליישב עפ"י מה שמביא המחבר באו"ח סי' תרמ"ט בשם יש מי שאומר דלאחרים לא אמרינן לחוש למהב"ט הנה לא דקדקת בזה דדבר זה לא אפשר למימר כלל והבעל המאור לא מצי סבר כדעת היש מי שאומר הנ"ל דא"כ קשה איך מייתי ראיה מהא דפריך הש"ס ולקנינהו בשינו השם הא התם הוי נמי לאחרים דאוונכרי לא גזלו ולא עשו בעצמם העבירה רק העכו"ם גזלו והאוונכרי קנו מן העכו"ם אלא דמ"מ יש מקום לומר לישב קצת באופן אחר דהבעל המאור יסבור דקודם יאוש גם לאחרים הוי מהב"ע משום דבאיסורא אתי לידיה ודלא כדעת הנ"ל ורק לאחר יאוש דבהיתירא אתי לידיה שוב לא חשיב מהב"ע ובזה אתי שפיר הא דלא מייתי מהך דיאוש ושינוי רשות ודו"ק