אור ברסלב
מצפה אריה תנינא חלק א או"ח › סימן טו

מצפה אריה תנינא חלק א· רבי אריה ליב ברודא

או"ח · סימן טו

סימן יד

בשבת דך כ"ד ע"א אמר אביי לרב יוסף הא דרב הונא ורב ורב יהודה דרב היא דאמר רב גידל אמר רב ר"ח שחל להיות בשבת המפטיר בנביא בשבת אינו צריך להזכיר של ר"ח שאלמלא שבת אין נביא בר"ח. מי דמי התם נביא בדר"ח ליכא כלל הכא איתא בערבית שחרית ומנחה אלא להא דמיא דאמר רב אחדבויי אמר רב מתנה אמר רב יו"ט שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה בשבת אינו צריך להזכיר של יו"ט שאלמלא שבת אין נביא במנחה ביו"ט ולית הלכתא ככל הני שמעתתא וכתב רש"י ז"ל רב הונא ורב יהודה ורב גידל ורב אחדבויי וע"ז כתבו בתוס' ד"ה ולית הלכתא ואומר ר"י דלא הוה צריך למנות דרב גידל בהדייהו. דאפי' ריב"ל מודה דאין צריך להזכיר של ר"ח דנביא בר"ח ליכא כלל עכ"ל ועוד כתבו בתוס' ד"ה אלא להא דמיא תימא תרתי מילתא דרב למה לי לאשמועינן יו"ט שחל להיות בשבת כ"ש ר"ח דליכא נביא כלל. וכן אנו נוהגין שלא להזכיר. ע"ש:

ולפענ"ד נראה די"ל דס"ל לרש"י ז"ל דהא דאמרינן ר"ח שחל להיות בשבת כשמפטיר בנביא א"צ להזכיר של ר"ח לא הוה פירושא בברכת ההפטורה שלא לומר את יום השבת הזה ויום ר"ח הזה ולסיים מקדש השבת ור"ח. אלא הוה פירושא שאין מזכירין במפטיר בנביא פסוקים השייכים לר"ח אלא מפטירין הנביא השייך לאותו סדרא כמו בכל שנה שאינו חל בשבת ופליג על הא דאמר רב הונא אמר רב במגילה דף ל"א דר"ח שחל להיות בשבת מפטירין והיה מדי חודש בחדשו אלא מפטירין בנביא השייך לסדרא שלו וזה הוא הכונה כשמפטירין בנביא בשבת ולכאורה תיבת שבת מיותר דהא כבר אור ר"ח שחל להיות בשבת והיה צריך לומר כשמפטיר בנביא בלבד ולמה חוזר ואומר בשבת אלא הכונה כשמפטיר בנביא בשבת לכן הוה פירושא שהנביא הוא של שבת השייך לשבת זו כמו בכל השנה א"כ שפיר ניחא הא דצריך רב גידל אמר רב לאשמועינן משום דרב הונא משמיה דרב פליג עלי' במגילה וס"ל דצריך להזכיר של ר"ח ולהפטיר מדי חודש בחדשו. וג"כ שפיר כתב דלית הלכתא כרב גידל דאנן קי"ל כרב הונא במגילה דמפטירין מדי חודש בחדשו: ונ"ל עוד להביא ראי' דלדעת הגהת מיימוני שהביא הב"י באו"ח הלכות יוה"כ סי' תרכ"ב דבמפטיר במנחה אין אומרים ברכת על התורה רק מסיים בברכת מגן דוד וכן אנו נוהגין כמבואר בשו"ע שם והטעם שכבר כלה העבודה משחרית ועיין במג"א שכתב ג"כ דאין עבודה במנחה א"כ פשיטא דבזמן הש"ס שהי' מפטירין במנחה בשבת ג"כ לא הי' אומרים כלל על התורה כו' רק הי' חותמין מגן דוד א"כ גם שבת לא הי' מזכירין כלל בברכת ההפטורה, ואיך אמרינן אין מזכיר של יו"ט כשחל בשבת וע"כ לדידיה הוי פירושא דאין מזכירין היינו בהפטורה עצמה ולא בברכת ההפטורה ועיין רש"י שכתב בהך דאמרינן שם בשבת יוה"כ שחל בשבת המתפלל נעילה צריך להזכיר של שבת ח"ל לומר ותתן לנו את יום המנוח ואת יוה"כ הזה וחותם מקדש השבת ויוה"כ ולמה לא כתב גבי מפטיר נמי שצריך להזכיר את יום השבת ואת יו"ט אבל לפי הנ"ל שפיר ניחא ודו"ק ועוד לפי גרסת הבעל המאור שגרס יוה"כ שחל להיות בשבת המפטיר בנביא אינו מזכיר של שבת שאלמלא יוה"כ ליכא נביא בשבת בודאי קשה לפי המנהג שביוה"כ במנחה אינו אומר על התורה כלל משום דכבר נשלם העבודה אבל לפי הנ"ל דקאי על פסוקי שבת שפיר ניחא:

תוכן העניינים

מצפה אריה תנינא חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה