מצפה אריה תנינא חלק א· רבי אריה ליב ברודא
או"ח · סימן ב
הנה ראיתי בביאור הגר"א באו"ח הל' ציצית סי' ח' סעיף ו' שהרבה להביא ראיה דמותר לילך בגילוי הראש מקידושין ח' ומברכות ס' ע"ב עיי"ש ולפענ"ד יש לדחות עפ"י מ"ש רש"י ז"ל בקידושין דף ל' ע"א גבי הא דאמרינן ר"ח אשכחי' לר"י בן לוי דשדי דיסנא ארישא וז"ל סדין שאינו ראוי לעטיפת הראש אלא כיסוי בעלמא שם על ראשו שלא לילך בגילוי הראש ולא הספיק להתעטף בסודרא עיי"ש אלמא דסודרא הי' מלבוש חשוב וזה הי' לת"ח אבל שאר העם היו נושאים דיסנא על ראשיהם ומעתה אין ראי' מקידושין. וגם בברכות שפיר ניחא שהי' מברך על הסודר עוטר ישראל בתפארה דמלבושים חשובים המה תפארת כדכתיב ועשית מצנפת כו' לכבוד ולתפארת וכן אין ראי' מהא דקדושין כ"ט דחזיא לר"ה דלא הוי לי' סודרא ודו"ק. ועיין מג"א סי' רפ"ב ס"ק ח' שכתב שמוכח מתוס' יומא דף כ"ה ד"ה והא בעינן דלעמוד ולישב שרי בגילוי הראש ולפי הנ"ל יש לומר דהתם שדי דיסנא ארישא ועי' פסחים דף קי"א ע"ב סודרא דמר כצורבא דרבנן ורש"י גורס דומה כי צורבא דרבנן מוכח דצורבא מרבנן הי' נושאין סודרין מיוחדים ובשבת דף ק"כ ע"א במתניתין קא חשיב י"ח בגדים ובתוכם מעפורת וכובע שבראשו וסודר שבצוארו וכתב רש"י לפרש מעפורת לעטף ראשו הרי הי' נושאין על הראש שני בגדים מעפורת וכובע אבל סודר הי' נושאין בזמנם על הצואר ובערוך הביא בשם המדרש ויקרא רבה על:
הפסוק ואדוני זקן מכל מעפראות שיש לך אי אתה מצוה אותי אלא על זו אמר לה שאותה לבשתי ביום שנתמניתי זקן. וי"א סודר שמעטף ראשו ע"ש ולפירושו הא' לא הי' על ראשן רק מלבוש אחד וזהו נקרא בזמניהם כובע. ובאמת יש נ"מ לדינא אם מותר לשאת בשבת דהא איתא בשבת דף נ"ט ע"ב תרי המייני קאמרת וכתב רש"י הא ודאי משאוי הוא והביא ראיה ממה דלא חשיב שם במתניתין רק חד חגורה. דאי שני חגורות שרי נמני התם תרי וע"ש בתו' ד"ה תרי ועי' בשו"ע או"ח סי' ש"א סעיף ל"ו בהגה"ה ומותר לשאת שני כובעים זה על זה א"ז ע"ש. ולפי הנ"ל תליא בשני הפירושים הנ"ל של מעפורת ודו"ק: