מצות כהונה· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן סה
מתנת בריא שכתוב בה נתתי חצי החצר ליורשי פ' והחצי הנשאר הנחתיו לשאר יורשי לבדם ויש על המוריש חובות:
הנה לשון הנחתי ל"מ אלא בש"מ ולא בבריא וא"כ ץ החובות נפרעין מהחצי של הירושה ולא ממתנה אך יש לספק דכיון דכתב לא' בלשון מתנה ולא' בלשון ירושה בחר שיטרא בלא הפסק בע"א בנתיים מהני ל' מתנה ל"ל ירושה וכדתנן בפ' י"נ כ' בין בתחי' באמצע בין בסוף ל' מתנה מהני ומתבאר בגמ' שם דאפילו ב' שדות לב' ב"א מהני לשון מתנה דחד ללשון ירושה דאידך אם הוא תכ"ד וכ"פ כל הפו' ואפילו בל' הנחה דעת רוב האחרונים דמהני כה"ג זולת מהרי"ל ויחיד הוא בסברא זו וכמ"ש הכנ"הג סי' רנ"ג הגהב"י אות ח' ע"ש א"ד דוקא בש"מ הוא דמהני לשון מתנה דחד לאידך אבל כבריא ל"מ ונר' להוכיח מתשו' הרא"ש סוף כלל פ"ד שכתב דמה שקנה מהני דאע"ג דכ' לשון ירושה כיון דכתב אח"ז ותחזיק וכו' מהני וכדתנן וכו' ואפילו למה שקנה אח"ז מהני ע"ש וע"כ דמאי דמהני למה שקנה אח"כ הוא משום דל' מתנה דחד מהני לדאידך אע"ג דדמי לב' שדות דהיינו מה שקנה ומה שיקנה דאל"ה קש' הא מ"ש ותחזיק ביאר להדיא מה שיש לו בעולם וכ"כ הגד"ת דקצ"ד ע"ג ע"ש הרי דס"ל דאפילו בבריא מהני לשון מתנה דחד ל"ל ירושה דחד וכ"נ להדיא מתשו' מהרשד"ם סי' שי"ג שכ' דאפי' לדברי מהרי"ק דמתנת בריא היא מהני בב' שדות וב' ב"א ע"ש וכ"מ מהגמ' בפ' י"נ דקל"א ע"א במאי דאיתא התם הו"ל זה בירושה וזה במתנה לפירשב"ם והתוס' שם ע"ש אבל בש"מ שם כתב דמסתברא דבבריא ל"מ לשון מתנה דחד ל"ל ירושה דחד ובגמ' שם משום תנאי ב"ד הוא דמהני וכ"כ הרמ"ה בחי' שם ע"ש נקטי' דפלוגתא דרבוותא היא וא"כ הנכסים בחזקת ירושה דמקבל מתנה מקרי מוציא כנודע מפי ספרים וסופרים החובות נפרעין מהחצי הב' שהניח לשאר היורשין וכ"ש דבנ"ד כ' בשטר אח"ז ומעו"מ ילך בעל המתנה ויחזיק וכו' דכיון שלא סיים דבריו אלא בחד ל"מ לישנא דחד לאידך דדמי למ"ש הגד"ת שם ע"ש בדין שחידש מסברתו: