מצות כהונה· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן סד
אם האשה נוטלת כתובתה מדמי הנהרג שלקחו מן הגוי ההורג כיין דאפילו מלוה מקרי ראוי לגבי כתובת אשה:
כתב הר"מ בפי"א מה' נ"מ הכופר של אשה ליורשיה ואין לבעל חלק בו משום דאינו משתלם אלא לאח"מ והוי ראוי אף דלדעתו הבעל יורש מלוות אשתו וה"נ דכוותא כיון דאין נוטלין דמי הנהרג אלא לאח"מ והתוס' בפ' ד' וה' רמ"ו כ' דכופר הוה דס' דלא הוי ראוי כיון דהתחיל מחיים ואשמועי' קרא דבכה"ג נמי ראוי הוא וה"נ דכוותא וראיתי למהרימ"ט חא"ה סי' ד' שכתב כיון דהסברא מבחוץ כיון דהתחיל מחיים לא הוי ראוי דוקא בכופר הוא דגלי ולא ילפי' מיניה בעלמא ע"ש ותמהני דא"כ מאי פריך הגמ' אכופר מברייתא דהבעל יורש את אשתו נימא דבכופר דוקא גלי קרא דהא למסקנא נמי שני לן בין כופר לדעלמא ומ"ש עוד דדוקא לר"עק דס"ל דמי מזיק והמזיק אינו חייב מיתה אלא עד שימות הנהרג ולכך הוי אין משתלם אלא לאח"מ אבל למ"ד דמי ניזק משעה שאמדוהו למיתה נתחייב אפילו עדין לא. מת וחל שעבודו מחיים ע"ש תמהני דבגמ' בפ' השולח מוקי להברייתא דקתני נותן חצי כופר ליורשיו בשעשאו טריפה ומאי יורשיו נפשיה ופריך הא אין כופר משתלם אלא לאח"מ ומאי פריך נוקמא לברייתא כמ"ד דמי ניזק דאז משתלם מחיים ואע"ג דמוקמי' בפ' ד' וה' דמ"א דכ"ע כופרא כפרה אלא דפליגי אי שמינן בדניזק היינו להנך תנאי אבל איכא תנא דס"ל כופרא ממונא וכמ"ש הריטב"א בחי' ריש מכות דתנא דמתני' דלא חשיב אין משלמין את הכופר משום דקסבר כופרא ממונא ע"ש ולמ"ד ממונא ע"כ דמי ניזק ס"ל כדמוכח שם וע"ש בחי' הריטב"א והשת' לפ"ד מהרימ"ט נוקמא לברייתא דפ' השולח דס"ל כופרא ממונא כתנא דריש מכות דס"ל דמי ניזק וחל מחיים ומ"מ גם מהרימ"ט מסיק שם דבנ"ד אין האשה נוטלת ע"ש: