מצות כהונה· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן מח
הראני ש"דר א' חכם מ"ש הרדב"ז ח"א סי' ר' אהא דקי"ל בפוגם שטרו וע"א מעיד שהוא פרוע אדם מוריש לבניו ונשבעין שבו' היורשין ונוטלין וז"ל אלא דק"ל בשלמא פוגם שטרו הוי דרבנן אבל ע"א מעיד שהוא פרוע הוי מחוייב שבועה דאורייתא ואין היורשין יכולין לישבע שבועתו ואמאי נוטלין אפילו מלוה וכ"ש מיורשין לוה ע"ש ותמ'ה יקרא דבפ' הכותב דפ"ז אמתני' דהפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה סבר רמ"ח למי' שבועה דאורייתא אמ"ל רבא ב' תשובות בדבר חדא דכל הנשבעין נשבעין ולא משלמין ועוד דאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות וכן אמרי התם כה"ג אעד א' מעידה שהיא פרועה הרי דפוגמת וע"א מדרבנן היא ואיך כ' הרדב"ז דפוגמת מדרבנן וע"א מדאורייתא והשבתי לו דמשכחת לה במחל על השעבוד או שאין לו קרקע וכה"ג. כתבו התוס' בפ"ק דמציעא בשמעתא דהילך דבכה"ג לא הוי כפירת שעבוד קרקעות ואפילו נשבע ונוטל כה"ג דאורייתא משום דאיכא שטרא ושטר העומד ליגבות כגבוי דמי ואע"ג דקי"ל כב"ה דלאו כגבוי כבר כתבו התוס' בסוטה בפ' ארוסה דכ"ה ע"ב בד"ה וב"ה דדוקא בכתובה דספק היא הוא שאמרו לאו כגבוי אבל בשט"ח דשעבוד ודאי הוא כגבוי דמי ע"ש וא"כ י"ל דלא אמ"ר בפ' הכותב חדא דכל הנשבעין וכו' אלא גבר כתובה דס' הוא ולאו כגבוי אבל בשט"ח כגבוי דמי ולא מקרי נשבע ונוטל וכה"ג כ' התוס' בפ' חזקת דל"א ע"ב דאע"ג דמגו להוציא ל"א היכא דאיכא שטרא אמרי' מגו דלא הוי להוציא אלא לאוקומי כיון דכגבוי דמי ואע"ג דמחל שעבוד הקרקע הוי שטרא כיון דמשתעבדין בו המטלטלי דמדאורייתא מטלטלי משתעבדי לב"ח כיון דשעבודא דאורייתא כמ"ש הרשב"א וא"כ משכחת לה ע"א מעיד שהוא פרוע מחוייב לישבע מן התורה היכא דאיכא שטר ומחל שעבוד הקרקע ומ"מ בפוגם שטרו אפילו כה"ג ל"א כגבוי דמי כיון דאיכא ריעותא בשטר דהיכא דאיכא ריעותא בשטר גבי מגו ל"א מגו להוציא כמ"ש הכנ"הג בסי' פ"ב בכללי מגו אות נ"ו ע"ש:
מיהו אי קשיא הא ק' מ"ש הרדב"ז ח"א סי' קפ"ב
בנאמנות סתם וע"א. מעיד שפרעו כ' דנאמנות סתם לא מהני נגד ע"א ומחוייב לישבע ש"ד נגד העד ואת"ל שהדבר שקול אי נאמנות סתם מהני נגד ע"א דפלוגתא דרבוותא היא כמ"ש הרא"ש בפ' הכותב) לא מפקי' ממונא אלא ע"י שבועה מן התורה והאומר בכי האי דאוקומי ממונא הוא כיון שהשטר קיים וכו' אין שומעין לו דקי"ל שטר העומד ליגבות לאו כגבוי דמי ע"ש הרי דכ' דגם בשט"ח לאו כגבוי וחייב שבועה מ"הת והוא תימא דנשבע ונוטל מדרבנן הוא וכדפריך הגמ' שם וצ"ע ועמ"ש בחי' שם בפרק הכותב ע"ש: