אור ברסלב
מצות כהונה סימן מה

מצות כהונה· רבי אברהם הכהן יצחקי

סימן מה

סימן מד

סומא בא לכתוב גט לאשתו ולהוליכו בידו למוסרו לאשתו במדינה אחרת:

הנה שליח סומא פסול להבאת הגט לפי שאין יכול לו' בפ"נ ובפ"נ כדאי' בפ"ב דגיטין אבל בעל המביא גט מדינא דגמ' א"צ שיאמר בפ"נ ובפ"נ אך הא"ח ופ' מוד"ם בהגה בסי' קמ"ב דין ד' כ' דגם הבעל צריך שיאמר בפ"נ ובפ"נ ע"ש טעמו ועיין בב"ש ברם סמיה בידן לכתוב הרשאה מקויימת ביד הבעל וכיון דיש עדים על השליחות א"צ שיאמר בפ"נ ובפ"נ כמ"ש בש"ע שם די"ב ע"ש אך לפי"ז באנו לסלע המחלוקת דדעת הרשב"א והמרדכי דל"א בעי קיום בגט עצמו אלא דהרשאה נמי חשיב קיום. אבל דעת הריב"ש צריך קיים בגט עצמו והביא דבריהם מור"ם בהגה שם בדין א' וכ' דנוהגין כהריב"ש ע"ש ואף די"ל דאפילו הריב"ש מודה בבעל כיון דמדינא. דגמ' א"צ שיאמר בפ"נ ובפ"נ מ"מ הלא תראה למרן בב"י סימן קמ"א שהביא דברי הא"ח בשורשן ומשם באר'ה דאפילו בהרשאה מקויימת הצריך לבעל לו' בפ"נ ובפ"נ הרי דס"ל כדעת הריב"ש גם בבעל וא"כ אין תקנה להוליכו הבעל סומא אם באנו לצאת ידי כל הסברות ואין תקנה אלא לשולחו לה ע"י שליח אחר:

איברא דיש להסתפק גם בזה דכיון דאיהו ל"מ עביד ל"מ משוי שליח כדאי' בפ"ק דנזיר די"ב ע"ש הסוגיא וראיתי למהרימ"ט חח"מ. סי' כ"ג שכ' דדוקא בסתם אמרי' אין דעתו ע"ז אבל בממנה שליח בפי' ע"ד דאיהו ל"מ עביד מהני ועפי"ז תי' קו' התוס' שם מחלה ע"ש ודבריו תמוהים דא"כ מאי פריך הגמ' שם מאפטרופוס ע"ש וכבר עמד ע"ז המש"ל בפ"ט מה' אישות ודחה דברי מהרימ"ט ע"ש ונראה דבנ"ד לא שייכא הא מילתא דכל דלא מצי עביד ל"מ משוי שליח דהנה התוס' שם בנזיר כ' דחלה שאני דבידו לקנות עיסה מגולגלת ולהפריש על הקמח ולא חשיב ליה מחוסר מעשה כי ההיא דכתוב גט וכו' ע"ש וע"כ היינו משום דמחוסר הבאה לאו כמחוסר מעשה דמי וחשיב בידו וה"נ כיון דבידו להביא עידי הגט למקום הנתינה וליתנו לה בפניהם דאז א"צ שיאמר בפ"כ ובפ"נ משוי שליח ועוד יש לדמות ד"ז למ"ש התוס' בפי"א דיבמות אמתני' דכהנת שנתערב ולדה וכו' כיין דאם יבא אליהו וכו' מצי משוי שליח ע"ש וה"נ דכוותא אם יבא אליהו ויאמר שהם עידי הגט ואינו מזוייף מצי משוי שליח ועוד בנ"ד כיון דמאי דצריך הבעל שיאמר בפ"נ ובפ"נ אינו אלא חומרא מצי עביד מקרי וכה"ג ממש כ' ה' משאת משה ח"ב חיו"ד סי' י"א ע"ש וגדולה מזו כ' המח"א בה' שלוחין סי' ט' דמאי דאמרי' כ"מ דל"מ עביד ל"מ משוי שליח ה"ד אי ל"מ עביד ואי עביד ל"מ אבל אי עביד מהני משוי שליח דלא כהדאנ"ח ע"ש גם המש"ל בפ"ו מה' ביאת מקדש צדד דדוקא בדאורייתא אבל מילתא דל"מ עביד מדרבנן מצי משוי שליח ע"ש תורה יוצאה דסומא משוי שליח לגרש:

והנה בפ"ק דקדושין דכ"ג אמרי' דעבד יכול לעשות שליח לקבל גיטו מיד רבו אע"ג דאיהו ל"מ לקבל גיטו לרשב"א ופריך מ"ש מדאמרי' הני כהני שלוחי דרחמנא דמי איכא מידי וכו' ומשני התם ישראל ליתנהו בתורת קרבנות הכא עבד איתיה בתורת שחרור ע"ש המתבאר מסו' הלזו דבמילתא דשייך בה אפילו דל"מ עביד מצי משוי שליח ותימה דמסוגיא דנזיר שכתבתי נר' להפך והיה נ"ל דשאני ההיא דנזיר דל"מ עביד לא הוא ולא השליח דדבר שלב"ל הוא ובכה"ג הגם דאיתיה בתורת קדושין ובתורת הפרה ל"מ משוי שליח ושוב ראיתי שכ"כ המח"א בה' גירושין די"א ע"ג ע"ש אך קשה ממ"ש התוס' בקדושין דנ"ו ע"א בד"ה מתקיף ע"ש ועיין לה' מהרימ"ט בסי' הנז"ל מה שהקש' ע"פ דרכו מההיא דכהני שלוחי דרחמנא ע"ש וע"פ סוגיא דקדושין הלזו לק"מ ועיין להרב קול אליהו חא"הע סי' ט"ז ע"ש ולפ"ז בסומא מצי משוי שליח כיון דאיתיה בתורת גירושין והשליח מצי עביד דדוקא במילתא דליתיה או במילתא דהמעשה א"י ליעשות ע"י שליח הוא דאמרי' דכל מילתא דל"מ עביד ל"מ משוי שליח וכן עשינו מעשה:

וראיתי בס' גור אריה חח"מ סי' ק"ד שנשאל בא שקיבל עליו שבת מבע"י ונכנס צבי לתוך חצירו וננעלה חצירו ואח"כ בא אדם אחר שלא קיבל עליו שבת ותפס הצבי אי קנה ליה קמא או בתרא והשיב דבתרא קני ליה שהרי קמא ל"ק לו חצירו דכיון דאיהו ל"מ למקני דהו"ל צידה ולדידיה אסור כיון שקיבל שבת גם חצירו ל"ק כדאמרי' מרי' דק"ב דכיון דאסור לזכות בביצים כ"ז שהאם רובצת עליהן ל"ק חצירו דכל היכא דאיהו ל"מ למקני ל"ק חצירו עכ"ד ולע"ד לא דמיא דסתם ל"מ למקני לא הוא ולא שלוחו אבל היכא דמצי למקני ולזכות בו ע"י שלוחו הוי שלוחו כמותו וקניא ליה חצירו והכא בקיבל עליו שבת אע"ג דאיהו אסור לעשות מלאכה מצי משוי שליח לעשות לו מלאכה וכמ"ש מרן בש"ע א"ח סי' רס"ג ע"ש ואין לו' כל היכא דאיהו ל"מ עביד ל"מ משוי שליח ואע"ג דמותר לו' לו לעשות מלאכה מ"מ לא. אמרי' בכה"ג שלוחו ש"א כמותו הא ליתא דכבר נת' דבכה"ג דהשליח יכול לעשות ל"א כ"מ דאיהו ל"מ עביד וכו' ובההיא דמציעא א"י לעשות אפילו ע"י גוי דאמירה לגוי שבות גם בשאר איסורין היא לדעת קצת מן הראשונים ואפילו להסו' דשרי מ"מ כיון דאין שליחות לגוי לא הוי כאלו עשאו הוא בעצמו ואיהו ל"מ למקני מקרי וכיון דאיהו ל"מ גם חצירו ל"ק והרא"ש בפ"ק דגיטין כ' בשם הרמב"ן דמעמד ג' ליתיה ע"י שליח דאם שלח הנותן שלוחו והמחה הנפקד אצל המקבל ל"מ והוכיח ד"ז מעובדא דאיסור גיורא בפ' מ"ש דאמרי' במאי ליקני ר"מ אי במעמד ג' אי שלח לי לא אזילנא ואי ע"י שליח מהני הא יכול להקנותם במע"ג ע"י שליח ע"ש וקשה מאי הוכחה היא זו הא התם איסור גיורא חולה וא"י לעשות וכל דלא מ"ע ל"מ משוי שליח וע"פ מה שנתבאר ניחא שפיר:

ודע דבמאי דקי"ל דהסרסור א"י לקנות לעצמו ואפילו בשומא שא"ל בעל החפץ למוכרו דאין כאן הוצאה מרשות לרשות כ' המח"א בה' שלוחין סימן כ' בשם חד מרבוותא דיכול לו' לאדם אחר לזכות לו והביא ראיה מדאמרי' בספ"ב דגיטין דאמ"ל הוי שליח להולכה עד דמטית למקום פ' וכי מטית להתם שוי שליח לקבלה ע"ש והרב קול אליהו חח"מ סי' י"ט תמה ע"ז דהרי. אמרי' בפ"ק דנזיר כ"מ דאיהו ל"מ עביד ל"מ משוי שליח ותמה גם ע"ד הגמ' דגיטין ונתעצם הרבה בתמיה זו ע"ש וע"פ מ"ש לק"מ דדוקא במילתא דל"מ עביד לא הוא ולא שלוחו הוא דאמרי' כ"מ דל"מ עביד ל"מ משוי שליח:

אחד חכם שלח לי במכתב בא' שיש לו בן לפדות ובתוך ל"י נחפז ללכת למ"א אי משוי שליח שיפדנו בזמנו כיון דאיהו מצי ליתן הכסף לכהן שיהיה פדוי אחר ל"י ואע"ג דמפסיד הברכות כמ"ש הת"הד מ"מ מצי עביד מקרי א"ד כיון דל"מ לפדותו עכשיו דלא חל הפדיון אלא אחר ל"י ל"מ משוי שליח והשבתי לו דודאי מצי משוי שליח וממקומו הוא מוכרע מגמ' דנזיר בפ"ק דלר"א דס"ל יכול לומר לאשתו כל נדרים שתדורי עד שאבוא מופרין דמהני יכול לעשות שליח אע"ג דלא חל ההפרה אלא לאחר זמן ואין לו' דשאני דלר"א לא חלין כלל דבנדרים בעי הגמ' לר"א לא חלין כלל או חלין ומופרין וקאמר דנ"מ למתפיס בה ולא קאמר דנ"מ אי משוי שליח משמע דאפילו אי חלין ומופרין מצי משוי שליח:

תוכן העניינים

מצות כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה