מצות כהונה· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן מב
ראיתי לבאר במבער אש תחת הקדרה לבשל אי חייב ב' משום מבער ומשום מבשל א"ד כיון דהבערה גופה קלקול היא וא"ח עליה אלא משום דמתקן הוא אצל בשול וכיון דאחייב משום מבשל ל"מ משום הבערה:
ונ"ל דחייב שנים משום מבער ומשום מבשל מדתניא בפ' א"ע דמ"ז המבשל ג"ה בחלב ביו"ט ואכלו לוקה ה' וקחשיב א' משום הבערה וא' משום בישול וכ"נ מדברי רש"י והרע"ב ז"ל בפ' כלל גדול שפי' עלה דמתני' דט"ל מלאכות דחשיב מבעיר דהיינו מבעיר אש תחת הדוד של הסממני' אע"ג דחשיב שם האופה דהוא מבשל מוכח דמבעיר תחת הדוד חייב משום מבעיר וראיתי להלח"מ בפ"ט מה' שבת ממ"ש הר"מ א' הביא את האור וכו' חייב משום מבשל שהק' אמאי לא חשיב נמי משום מבער ותי' לחד תי' כיון דמבעיר א"ח אלא בצריך לאפרו וכאן א"צ לאפר אלא לבישול וכבר נתחייב משום מבשל לכך א"ח משום מבעיר ע"ש וי"ל מברייתא דפ' א"ע שכתבתי ואפ"ל דברייתא דפ' א"ע אתיא כר"ש דמחיים מקלקל בהבערה בלי שום תיקון כדאיתא בגמ' במס' שבת דק"ו ע"ש ואע"ג דתנא דברייתא הלזו ס"ל יש בגידין בנ"ט ור"ש ס"ל אין בגידין בנ"ט כדאיתא בפ' כ"ש דכ"ב ע"ש י"ל דהאי תנא ס"ל כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא:
ועפ"ה ניח"ל מה שהקשה בס' בשמים ראש סי' ובס' צ"לח בפ' א"ע שם למאי דאוקמה בגמרא כשבישלו בעצי הקדש אמאי לא חשיב הבערה דהא הכא ל"ל הואיל וחזי לצורכו דהא הקדש הוא ע"ש ועפ"ה לק"מ דלמסקנא דאיירי בעצי הקדש ולא חשיב ששה לאוין ע"כ כר"י ס"ל דפטר מקלקל בהבערה ולא מתקן אלא לגבי בישול וכיון דאחייב משום בישול תו ל"מ משום מבער וכמ"ש הלח"מ מיהו אכתי קש' למ"ש התוס' בשבת. דק"ו דלר"י אפי' לר"ש בעי צריך לאפרו ע"ש דא"כ לפ"ד הלח"מ לא מתוקמא ברייתא דחשיב מבעיר בהדי בישול לא כר"י ולא כר"ש ובפ"ק דביצה דף י"ב קאמר ר"י גופיה אהאי ברייתא גופה הא מני ב"ש דל"א מתוך וכו' והשתא לפ"ד הלח"מ אפי' כב"ש לא מתקמא דהא סתם מבשל א"צ לאפרו אלא לבישול וכבר אחייב משום מבשל איך שיהיה נקטי' דמדברי רש"י והר"עב והתוס' נראה דבכ"הג חייב ב' משום מבער ומשום מבשל דלא כמ"ש הלח"מ לחד תי'. שו"ר דלפ"ד התוס' דלר"י בעי צ"ל אפי' לר"ש ברייתא הלזו דפ' א"ע ע"כ בצריך לאפרו איירי דתיקון דבישול לאו תיקון הוא כיון דאסור משום בב"ח וג"ח וכמו שמתבאר מגמרא במס' שבת דק"ה ע"ב דמוקי להקורע בחמתו דתיקן משום נ"ר ליצרו ופריך וכה"ג מי שרי ע"ש משמע דכל היכא דאסור לא מיקרי תיקון ול"ד למ"ש התוס' בביצה דף י"ב רע"ב גבי צורך היום קצת ע"ש ומ"מ ל"ק מה שהק' הבר' והצל"ח די"ל דגמרא דפ' א"ע אליבא דר"י דבעי לר"ש תיקון קצת ולר"י בעי תיקון גמור ולמסקנא דגמ' אתיא ברייתא כר"י ולכך לא תני. הבערה ואפשר דגם לר' אבהו בעי תיקון גמור אליבא דר"י ול"פ אלא אליבא דר"ש וא"ש גמ' דא"ע גם לר' אבהו והר"מ בפ"י מה"ש פרק הקורע בחמתו חייב משום נ"ר ליצרו דלא כמסקנא דגמ' וכ' ה"ה בפ"ח דס"ל דלא פריך הגמרא אלא אברייתא הול"ל כה"ג בחול אסור ומ"מ הוי תיקון אע"ג דאסור ע"ש וקשה דא"כ אמאי לא מוקי ר"י שם דקו' ההיא דגדיש וחובל בעושה בחמתו ומשום נ"ר ליצרו דתיקון גמור ואמאי דחיק לאוקמה בתיקון קצת בצ"ל ולכלבו וליישב דברי הר"מ נ"ל דס"ל לר"א דלא בעי תיקון כלל לר"ש אז לר"י סגי דתיקון קצת ולר' יוחנן בעי תיקון גמור אליבא דר"י ופליגי בתרתי ועושה נ"ר ליצרו כיון דאסור לא הוי אלא תיקון קצת והגמ' דפריך כה"ג מי שרי אליבא דר' יוחנן פריך דבעי תיקון גמור לר"י אבל הר"מ פ' כר"א דתיקון קצת סגי ולכך פ' שפיר דמטעם עושה נ"ר ליצרו שפיר מחייב דתיקון קצת מיהא הוי:
והנה דעת רש"י שם במס' שבת דק"ו דלמ"ד ך מלאכה שאצ"ל חייב עליה מקלקל בהבערה פטור ולמ"ד מלאכה שאצ"ל פטור מקלקל בהבערה חייב ע"ש וק"ל דלפ"ד ר"א ס"ל מקלקל בהבערה פטור שהרי ר"א ס"ל מלאכה שאצ"ל חייב עליה כדאיתא בפ' המצניע דצ"ד ע"ב במתני' דהנוטל צפרניו ע"ש בתוס' וקשה דבפ' ספק אכל די"ט פריך אשמואל דאמר מתעסק בשבת פטור ממתני' דמי שהיו לו ב' תינוקות דפליגי. ר"א ור"י אע"ג דמתעסק הוא ואפילו ר"י לא פטר וכו' ומשני הנח לתינוקות הואיל ומקלקל בחבורה חייב וכו' משמע דר"א ס"ל מקלקל. בחבורה פטור דאל"ה אכתי קשה מדברי ר"א ובמתעסק ל"פ ר"י ור"א ונ"ל במה די"ל בדברי רש"י ז"ל שם בהאי דאמרי' ור"א האי בה מאי עביד ליה מבע"ל פרט למתעסק דשבת הקשה רש"י ז"ל ת"ל ממלאכת מחשבת ומתרץ דר"א ל"ל דר"ן ע"ש וקש' דא"כ מאי פריך אר"ן מדברי ר"א גבי תינוקות הא כיון דל"ל לר"א מלאכת מחשבת ולא נ"ל מתעסק אלא מאשר חטא בה לא ממעטי' אלא מתעסק בדבר א' ובא לידו דבר אחר כגון דנתכוון לחתוך תלוש זה וחתך מחובר אחר אכל בנתכוון לזה וסבר תלוש הוא ונמצא מחובר כההיא דתינוקות ל"מ ועכ"ל כן דאלת"ה אמאי פריך הגמ' אר"ן מההיא דתינוקות וטפי הו"ל למירמא דר"א דמתני' דקתני א"כ למה נאמר אשר חטא בה פרט למתעסק אר"א דתינוקות אע"כ כדכתי' ולא פריך אלא אר"ן דמפיק ליה ממלאכת מחשבת דלפי טעם זה בכל מתעסק פטור וא"כ לפ"ד רש"י דר"א ל"ל מלאכת מחשבת מאי פריך לר"ן מההיא דתינוקות וצ"ל דלא פריך אר"ן אלא מר' יהושע ועפי"ז ניחא מה שהק' התוס' במס' שבת דצ"ה בד"ה המכבד אמאי דמחייב ר"א חטאת בדבר שא"מ דביומא אמרי' דגבי שבת לא אסיר דבר שא"מ אפילו לר"י אלא מדרבנן דמלאכת מחשבת אסרה תורה ע"ש ועפי"ד רש"י הללו ניחא שפיר דר"א ל"ל מ"ח ולכך ס"ל דשא"מ אסור מדאורייתא ועדיפא מדר"י וג' מחלוקות בדבר ולא פריך הגמ' בכריתות אר"ן אלא מדברי ר"י וכאמור ועפי"ז ניחא מה שהקשי' דהגמ' לא משני הנח לתיטקו' וכו' אלא לר"י אבל לר"א אה"נ דס"ל מקלקל בחבורה פטור כיון דס"ל מלאכה שאצ"ל חייב עליה.
והנה איתא ביבמות דל"ג אהא דזר ששמש בשבת חייב ב' במאי אי בשחי' כשרה בזר ואי הבערה האר"י הבערה ללאו יצתה ומוקי לה בשחי' פרו וכמ"ד בזר פסולה ע"ש ולפ"ד רש"י דהא בהא תליא הומ"ל אי בהבערה הא מקלקל הוא דבעי' צריך לאפרו והכא אפרו אסור ואיכא למ"ד דר"י ס"ל מלאכה שאצ"ל חייב עליה כדאיתא בפ' ב"מ דל"א ע"ש אלא דבעי למפרך לכ"ע והנה הר"מ בפ"ט מה' ב"מק פ' זר ששמש חייב ב' ופ' בשחיטת פרו בזר כשרה ע"ש ובפ"ח מה"ש פ' מקלקל בהבערה פטור והוא תימה דהיכי מ"ל זר ששמש שחייב ב' וכן ראיתי מקשי' ונ"ל דמ"ל בהקטרה וכיון ששרף האימורין ואבדן מן העולם תיקון מקרי דקי"ל אי איתנהו מעכבי כפרה ולא משתרי בשר באכילה וכי ליתנהו כגון נאבדו וכיוצא הותר הבשר ובעלים מתכפרין כדאי' בפ' תמיד נשחט דנ"ט וניחא שפיר דלא פריך הגמ' אלא והאר"י הבערה ללאו יצתה:
ועוד נ"ל פסקי הר"מ דהנה יש להבין בגמ' דיבמות הלזו דפריך והאר"י הבערה ללאו יצתה דנר' דבהקטרה ליכא אלא איסור הבערה והא איכא משום מכבה וכמו בישרא אגומרי דאיכא חיובא דמכבה ולא שרי ביו"ט אלא משום א"נ וכמ"ש בגמ' בפ"ב דביצה דכ"ב וכ"ג ע"ש ואפי' לר"י דס"ל הבערה ללאו יצתה מודה במכבה דאב מלאכה דמה"ט הוא דאקדמיה תנא בפ' כ"ג מכבה קודם להבערה כמ"ש התי"ט שם וכן מתבאר להדיא מגמ' דס"פ ס' אכל ע"ש ופסיק רישיה נמי הוי כדמשמע בגמ' דביצה שם ומדברי הר"מ בפ"ד מה' יו"ט דכ' המעשן חייב משום מכבה אע"ג דקי"ל דבר שא"מ מותר וע"כ דפ"ר וא"כ מאי פריך והאר"י הבערה ללאו וכו' וצ"ל דהגמ' דיבמות לא שמיע ליה הא דמודה ר"ש בפ"ר וכה"ג כ' מהרי"ק הביא דברי מרן בכ"מ בפי"ו מה' מע"סק דין י"ד דפ' יין לספלים דלא כשמואל במנחות דצ"א אע"ג דהגמ' מוקי ליה כר"ש דקי"ל כוותיה משום דמודה ר"ש בפ"ר והגמ' שם במנחות. לא שמיע ליה הא ע"ש ומעתה ניחא מ"ש הר"מ זר ששמש חייב ב' משום דמכבה הוא וכמו בשרא אגומרי דהוי מתקן וכמו יין דאינו מזלפו ע"ג האישים משום מכבה ועפי"ז ניחא מה שהק' ה' שאגת אריה בה' יו"הכ לשי' ריב"א שכ' התוס' בפ"ק דפסחים ד"ה דלמ"ד הבערה ללאו יצתה שרי ביו"ט מגמ' דס"פ אלו קשרים דאמרי' לכשתמ"ל לדברי ר"יש נ"ון קריבין בי"ט וכי אצט' קרא ליו"הכ דמנ"ל הא נימא דר"יש ס"ל נ"ון א"ק ביו"ט אלא דס"ל דהבערה ללאו יצתה ושרי ביו"ט ולא אצט' קרא להקטרה ביו"ט ע"ש ועפי"ה ניחא דהא מ"מ איכא משום מכבה ועוי"ל דכיון דבחלב איכא במליחה משום עיבוד אע"ג דקי"ל אין עיבוד באוכלין כמ"ש הר"ן בפ"ב דביצה אהא דתניא אין מולחין את החלבים ע"ש וא"כ א"א דנ"ון א"ק ביו"ט הוה אצט' קרא ליו"ט למישרי מליחה דהוי עיבוד דבהקטרת חלבים כמו מליחה מיהו תי' זה לא יתכן לפמ"ש השע"ה בהיו"ט ד"ן ע"ב שהק' מגמ' דיבמות הלזו אמאי לא מוקי לה במליחה דלוקה עליה הזר כמ"ש הר"מ בפי"ו מה' ב"מק ואית בהו משום עיבוד ותי' דכיון דא"צ למליחה אלא משום מצוה הוי מלאכה שאצ"ל ור"י ס"ל פטור עליה ע"ש ומ"ש בפשי' דר"י ס"ל מלאכה שאצ"ל פטור עליה כבר כתבתי דפלוגתא דא דאמוראי היא אליבא ך דר"י בפ' ב"מ ע"ש:
ודע דמש"ל ליישב מ"ש הר"מ זר ששמש חייב ב' דהוא משום מכבה עתה ראיתי להתוס' בפ' ב"מ דל"א בד"ה סותר שנר' מדבריהם דמכבה מקלקל הוא ול"מ אלא ע"מ להבעיר ע"ש ולפי"ז בבישרא אגומרי מחייב משום מכבה משום דתחילתו מכבה וסופו מבעיר והו"ל מכבה ע"מ להבעיר ודוקא התם דמבעיר מתקן הוא דאפרו שרי וגם מתקן הוא אצל בישול אבל בההיא דזר ששמש דמקלקל הוא בהבערה א"כ ל"מ גם משום מכבה ואפילו למ"ד מקלקל בהבערה חייב מ"מ מכבה מקלקל הוא ול"מ משום מכבה דדוקא בהבערה הוא דגלי קרא דמקלקל בהבערה חייב וההיא דמזלפו ע"ג האישים דמחייב משום מכבה התם שאני בכיבוי דעצי המערכה דחייב אפילו מקלקל דדוקא גבי שבת הוא דפטור מקלקל וכן מלאכה שאצ"ל דוקא גבי שבת וכמ"ש התוס' שם במנחות באופן דבהקטרה בשבת ליכא משום מכבה וכמו שנר' מפשטא דשמעתא דיבמות ועיין להפר"ח בס' מ"ח בפ' כלל גדול ולהתוס' בס"פ ס' אכל: