מצות כהונה· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן כה
ראיתי לרום כ"תר מה שיצא לידון בדבר חרש דבמידי דמצוה קפדי אפילו שותפין והריני דן לפניו בקרקע דאלו אין שותפו נוטל מצוה אחרת כנגדו היה מקום להסתפק בזה. אבל בנ"ד שכל אחד מהשותפין זכה במצוה א' שהיא תדירה אפילו ביו"ט אע"פ שעליית ששי הוא מקודש מ"מ תדיר ומקודש כ' הר"מ דתדיר עדיף ועוד שעליית ששי מקודשת מכל העליות ליודעי חן דוקא ואדרבה מנהג קדום בכל בתי כנסיות שמכבדין. לאדם גדול בעליית שלישי ואלו היורשים כולם המונים מראשם ועד סופם ועוד דנר' פשוט דאפילו רום כת"ר מצדד אצדודי דיש להסתפק בדבר ולא יחליט הדבר לודאי א"כ נחזי אנן בנ"ד היורשים הם המוחזקין וכמ"ש הרב עדות ביהוסף ח"א סי' מ"ט דצ"ב ע"ב באחין שירשו ד' בתים והחזיק א' מהם בבית הגדולה שני חזקה שהביא פלוג' דרבוותא בהחזיק בפלגא אי הוי חזקה וכתב וז"ל ולענין הדין נר' דאין חזקתו חזקה דכיון דבחלוקת הוא שנוי נוקי ארעא בחזקת האחין דהיינו מרא קמא גם הכנ"הג בס"סי ק"מ כ' בפלוגתא דרבוותא בשותפי' אי מחזקי בהעמדת בהמה או צריך עשיית מחיצה כתב בשם הראד"ב ומהרש"ח כיון דפלוג' דרבוותא יכול המוחזק לומר קי"ל כהרי"ף והר"מ דאין מחזיקי' אלא בעשיית מחיצה וא"כ כיון דהיורשים נק' מוחזקי' אין להוציא מידם מס' ועוד דבנ"ר שהם יורשים ואין טוענין בריא הרי לדעת התוס' בפ' חזקת לחד תי' והבאתי דבריהם בפ"ד ששלחו לו דכל כה"ג אין טוענין ליורש גם נזדמן לפני לפי שעה ס' אמת ליעקב למהר"י אלגאזי ז"ל וראיתי לו בדיני מצות ס"ת אות י"ב ביחידי שהחזיק שיקראו בס"ת שלו וערערו הצבור שרוצים שיקראו בס"ת שלהם וכ' דהדין עם הצבור שהרי כל הק"ק נק' שותפין ואין השותפין מחזיקים זע"ז ע"ש הרי דפשיט"ל דגם בדבר מצוה אין השותפין מחזיקין זע"ז ולתשובתו אני מצפה וללמוד אני צריך וש':
אני אבר"ך ס"ט