אור ברסלב
מצות כהונה סימן יא

מצות כהונה· רבי אברהם הכהן יצחקי

סימן יא

סימן י

שאלה באשה הנותנת מתנה ולא כ' בה שא"ל כתבוה בברא ובתוך השטר כ' מתנת פהרסיא ודר המקבל בבית שנתנה לו כמה שנים ואח"כ עירערה האשה הנותנת:

ראה ראינו כל מ"ש הרב הפוסק נר"ו שפיסל שטר המתנה. מפני שלא ידע הנותן שכן נוהגים לכתוב דבנ"ד אשה היא הנותנת וחיליה מתשו' הרשב"א שהביא מרן בב"י סי' ס"א והביא בידו תשו' מהרש"א בס' מש"דר סי' רמ"ב וכנ"ל עיקר לדינא באשה הנותנת כי האף אמנם שמהרש"א שם כתב אח"ז שלא נהגו ב"ד לחפש אח"ז אפילו במתנת אשה מ"מ הרי מהר"ש חייון ז"ל בתשו' ס"סי מ' אחר שהביא דברי הרשב"א הללו כ' וז"ל אע"פ שאין נראה כן מסתמיות דברי הפוס' מ"מ כיון שהרשב"א והביאו הר"ן כ' בהדיא דבמתנה האשה פסולה מי יוכל להוציא מיד המוחזק נגד ארשב"א והר"ן ע"ש אבל טעם הב' שכ' הרב הפוסק שכיון שלא כתב שא"ל כתבו בכל לשון של זכות וכו' הוי כאלו קבלו קנין לבד ולא א"ל כתבו שטר עכ"ד אין נ"ל לפסול מטעם זה עד שיתברר בעדים שלא א"ל הנותן כתבו שטר וכמ"ש מהר"ם בתשו' הביאו מרן בב"י סי' ר"ז מאו' מ' והכנ"הג בתשו' סי' ע"ו דדוקא אם נתברר ע"פ עדים שלא א"ל כתבו שטר איברא דיש לספק בנ"ד מי הוא הנק' מוחזק דאע"פ שכ' הפו' דהנותן נק' מוחזק מ"מ כה"ג דנ"ד דכבר החזיקה הזקנה בבית ודרה בבית כמה שנים י"ל כי היא הנק' מוחזקת וד"ז בפלוגת' דרבוותא בפ' חזקת דל"ב דאמרי' הילכתא כוותיה דרבא בארעא דהיכא דקימא ארעא תיקום וכ' התוס' בשם ר"ש משום דמס' לא מפקינן מיד מי שצידו עכשיו ולפירושו צ"ל דלא דמי לנכסי דבר שטיא דשא"ה דהוי ס' דדינא ודחו התוס' דבריו ע"ש וכ' הכנ"הג סי' פ"ה הגהב"י אות מ"ט בשם מהראר"ב דחוכך לומר בס' דדינא יכול מי שהוא עכשיו מחזיק בקרקע לומר קי"ל כמ"ד דבס' דדינא מי שהוא בתוך הקרקע נק' מוחזק ולבסוף כתב שאין זה ברור בעיניו עי"ש ובסי' ק"מ הגהות הטור אות י"ד כתב בשם מהר"ש יפה דמי שבידו הוא המוחזק ע"ש וה"נ בנ"ד כיון שהזקנה מוחזקת בה עכשיו י"ל דאין להוציא מידה נגד סתמיות דברי הפו' שלא חילקו בין איש לאשה ומ"מ כיון שמהר"א ד"ב כ' שאין זה ברור בעיניו ראוי לפשר ביניהם הרציתי פ' זה לפני מי שגדול ממני מוהשש בסיס נר"ו וא"ל שדעתו נוטה שאין להניח פשיטו' מהר"ש יפה מפני ספיקו של ה' מוהראד"ב והמתנה קיימת אח"ז ראיתי למהרש"ך ח"א סי' קע"ו שכתב דהא דאמרי' בריש פ' הכותב מסתברא מלתיה דר"י בעורר אבל בעומד לא ה"ט. משום דמספק"ל אי מגופה דשדה סילק נפשיה אי מר"וד וכך בעומד מס' מוקמי' ביד מי שבידו עכשיו הן אמת דמתשו' הרשב"א במיוחסות סי' ס"ו אין נראה כן אלא דטעמא דעומד כיון שראו עומד בשדה ולא מיחה גלי דעתיה דמגופה דשדה סילק נפשיה ע"ש מ"מ מדברי מהרש"ך למדנו דפשט"ל דבספיקא דדינא מוקמינן לה בחזקת מי שבידו עכשיו כדברי מהה"ש יפה ז"ל וכ"מ מדבריו להדיא בנוספות סי' א' וע"ש בתשו' הרשב"א תשו' הכרם שהביא ה' שם ע"ש ומהראנ"ח ח"א סי' ק"ך שכתב דבספיקא דדינא קרקע בחזקת בעליה עומדת אע"פ שנדונו שם דמיירי דדר בה מקבל המתנה ע"ש שא"ה דלא נתן לו הקרקע לגמרי אלא לדור בו לבד והר"ן בהלכות בפ' מי שאחזו גבי נתינה בע"כ כתב די"א דמספקא לן בנתינה בכ"כ אי הוי נתינה והלכך במטלטלין לא מפקי' מיניה אבל בקרקע בחזקת מריה קמא וכ"כ ה"ה בפ"ח מה"ג דין כ"א ע"ש הרי דבס' דדינא מוקמינן ארעא בחזקת מריה קמא ולא בחזקת מי שבידו עכשיו אע"פ שירד ברשותו וזה סותר מ"ש הרשב"א בתשו' הכרם והיא בח"ב סי' רכ"ט ומהרש"ח סי' מ"ו חילק דשאני בתשו' הכרם דס' אם היה תנאי כלל אבל הר"ן וה"ה מיירי בהיה תנאי אלא הס' אם נתקיים התנאי הוא ובפה"ג דודאי איכא תנאי מוקמי' בחזקת מריה קמא ע"ש בבבא המתחלת מעתה לא נשאר לי לבאר וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

מצות כהונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה