מצות כהונה· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן י
במותב תלתא כחדא הוינא העתיק מעשה ב"ד בקבלו עדות נחנא ב"ד דח"ל כד אתא קדמנא ה' ח"ר יהודה הלוי הי"ו והעיד בפנינו בתע"ג אחר האיום והגיזום ע"ן וע"י וכה היתה עדותו וכה אמר לנו מעשה שהיה כך היה שבחדש אדר של שנה שעברה התרט"ו ליצירה בא אצלינו ליפו ת"ו אחד יהודי מע"הק טבריא ת"ו שמו ח' שלמה אבואלעאפיא הי"ו והביא עמו כלה א' לבן הר' חיים ברוך הי"ו תושב יפו ואחר כמה ימים רצה לחזור לעירו וביום ה' נסע דרך ים בספינה קטנה עם יהודי אשכנזי וכרמי בני אדם ש גוים וערלים והלכו לדרכם בספינה הנז' ללכת לחיפ"ה ת"ו וכיום ש"ק באה השמועה ליפו ת"ו שהספינה הנז' נטבעה בים סמוך לכפר אם כאל"יד רחוק מיפו ת"ו ו' שעות ותכף ליל מש"ק הלכתי אני עם כמה בנ"א לכפר הנז' לראות אם פלט הים לב' היהודים הנז' כדי להתעסק בהם לקוברם כראוי והלכנו לשם ולא מצאנו כלום ברם בהיותינו בכפר הנז' הגידו הגוים בני הכפר הנז' שביום ה' לעת ערב המה ראו בעיניהם איך נאבדה הספינה הנז' ונטבעה במצולות ים עם כל הבני ארם שהיו בתוכה וביום ששי בבקר פלט הים לספינה הנז' וכל בנ"א שהיו בתוכה והשליכם לחוץ ע"ש הים ובליל מש"ק היה רוח סערה חזק מאד והחזיר לכל בנ"א שהיו מושלכים ע"ש הים כלם הוחזרו לתוך הים ולא נראו עוד כלל ואח"כ נכנסנו לבית מבתי הכפר הנז' ומצאנו שם באותו בית כמה גוים שהיו מדברים ביניהם זע"ז ע"ע הספינה. הנז' ואמר גוי א' לחבירו שגוי א' שהיה בתוך הספינה הנז' שנטבעה בים ראה אותו מת ומושלך ע"ש הים ביום ו' בבקר והכירו היטב שהוא הגוי הידוע להם וראה ג"כ לב' יהודים מתים שהיו מושלכים ע"ש הים אחד מהם היה סמוך לאותו הגוי שראהו מת מלמטה ממנו וא' מהם היה רחוק מהם לצד האבנים בנקיקי הסלעים וכשמעי את דברי הגוי הנזכר אשר דבר עם חבירו הנזכר אזי שאלתי אותו מהיכן אתה יודע שהם יהודים ולא גוים השיב לי הגוי הנזכר מצד הפיאות שהיו להם הכרתים שהם יהודים דוקא ואני נותן לך בהם סימנים שהיהודי שהיה סמוך לגוי שלמטה ממנו היו פניו ארוכות וזקנו ארוכה ושחורה ויש לו בה כמה שערות לבנות ושיניו הם פרודות זה מזה ואחד מאצבעות ידיו היה עקום וכפוף לצד פנים והיהודי הב' שהיה מושלך בנקיקי הסלעים היה קצר וזקנו עגולה וקצרה ואדומה הדבר הזה היתה תשובת הגוי אלי פה אל פה ואח"כ חזרנו ליפו ת"ו בידים ריקניות ואני מעיד בעע"ג שהגוי בעל הספינה הנז' שנטבעה בים כמי הלכו הגוים לבקשו ביום ש"ק ומצאוהו מת ומושלך ע"ש הים וקברוהו הגוים וברור הדבר לי ולכל תושבי יפו ת"ו שלא נסעו היהודים הנזכרים שהם ח' שלמה אבואלעאפיא הנז' והאשכנזי הנז' זולתי עם הגוי הנז' בעל הספינה הנז' שמצאהו מת ע"ש הים ובספינתו דוקא ולא נסעו בספינה של אדם אחר כ"ז העיד לפנינו הרב ח"ר יהודה הלוי הי"ו בתע"ג ע"ן וע"י אחר האיום והגיזום כדבעי וקיבלנו עדותו כראוי עוד העיד לפנינו הרב חדי"ל הנז' הי"ו שהספינה הנז' שטבעה בים יצאה מיפו ת"ו מלאה מפור"תקאין ובהליכתו לכפר הנז' לבקש על היהודים הנז' מצא מפורת קאין מושלכים בדרך ע"ש הים ואכל מהם עוד העיד הרב הנז' בתע"ג שבאותו זמן שיצאה הספינה הנז' מיפו ת"ו לא יצאה שום ספינה אחרת משם כלל לא קודם ולא אח"כ ואדרבה כל יושבי הנמ"ל של יושבי יפו ת"ו צעקו על בעל הספינה הנז' שלא ילך באותו זמן ולא שמע אליהם והלך לו כ"ז העיד לפנינו בתע"ג וקיבלנו עדותו כראוי ולראית אמת וצדק ח"ש פה ע"הק יפו ת"ו בע"א לחדש אייר תרי"ו:
הצעיר יעקב הלוי הצעיר שלום משה חי ס"ט
גאגין ס"ט הצעיר
יעקב פינצו ס"ט
ולהיות כי ב' סניפים אלו לא נתבארו יפה בקבלת עדות של העיגונא הנני מפרטם דהיינו שידוע ומפורסם שכל הפור"קאן שיוצא באותם המקומות בספינות בים הוא דוקא מיפו ת"ו שהיא מושפעת באלו הפירות פור תקאן וכיוצא לא כן בשאר מקומות אין בהם כרי שביעה אפילו לעצמם וגם מודעת זאת שביפו ובעכו ובחיפה ת"ו אם תחסר איזה ספינה מהעיר קטנה או גדולה תכף ישמע בעיר שספינה של איש פ' נטבעה בים יען אותם המדינות הם קטנות והכל שומעים מה שיארע דבר קטון או גדול ובאותם הימים לא נשמע כלל שנאבדה שום ספינה מהם כלל ועיקר גם זאת להודיע שספינות קטנות כאלו לא יבואו ממקום רחוק לאלו המקומות כי אם הם מהלכים מעיר לעיר הסמוכים דוקא גם הנני מבאר שהגם שבפירות ובצידון ובצור יבואו ספינות קטנות מהם ליפו ליקה פורת"קאן כידוע ולא נודע אם נשברה איזה ספינה מהם באותם הימים ברם כל קבל דנא אם ב"מ איזה יהודי יפרש בים באותם המדינות ולא יחזור או לא יגיע למחוז חפצו תכף יהיה נשמע הדבר ובאותם הימים ברור הדבר שלא נחסר שום יהודי קטון וגדול מכל אלו המדינות:
תשובה יש לספק בנדון זה ד' ספיקות ס' א' דמהא ידעי' שהספינה שנטבעה היא ספינה זו שיצאה מיפו דילמא ספינה אחרת ממ"א דמה שבאת השמועה ליפו שנטבעה לא נתבאר אם הוא קול הברה או בירור גמור וכיון דאי' למי' קול הברה בעלמ' הוא א"כ י"ל דגם מ"ש הגוים שראו בעיניהם שהספינה הנז' נטבעה בדדמי הוא שאמרו כיון ששמעו הקול שיצא ביפו. הס' הב' שאפי' נאמר שברור הוא שהספינה שיצאה מיפו היא שנטבעה מ"מ לא אמרו הגוים שראו שנטבעה ששהו עליהם עד כדי שתצא נפשם. ס' ג' דלא כת' שראו אותם בשעה שפלטם הים וחיישי' שמא אשתנו כדאמרי' בגמ' דבעי' דחזו ליה בשעתי' וא"כ י"ל דגם ע"י סי' מובהק חיישי' ובכלל זה יש לספק אם הסי' הנז' הוו סי' מובהקין או לא. ס' ד' דלא אמרו קברתיו דלדעת הר"מ צריך שיאמרו קברתיו והנה לס' הא' נראה דכיון שאמרו הגוים שהמה ראו שהספינה הנז' נטבעה ע"כ שידעו בבירור שהיא הספינה שיצאה מיפו מדאמרו תיבת הנז' ואין לספק דמשום הקול שיצא הוא דאמרו כן וכ"נ ממ"ש בקבלת העדות שהלכו הגוים לבקש את הגוי בעל הספי' ומצאוהו מת וקברוהו וכיוצא לזה ממש כתב מהרח"ש בתשו' סי' נ"ו ע"ע ספינה שיצאה מויניציא ללכת לרגוזא ובתוכה ג' יהודים ובאת השמועה שנטבעה ושלחו היהודים יהודי א' לראות אם עלו היהודים ע"ש הים כדי לקבור אותם ואח"כ העידו גוים סוחרים שהספי' שיצאה מויניציא בזה הזמן נטבעה ואח"כ הציידין הוציאו מן הים ג' יהודים ומצאום כרוכים בוילון הספינה ודן ה' ז"ל שכיון שבכלל דבריהם הם אמרו שהספינה שיצאה מויניציא נטבעה ודאי שנתאמת להם בבירור שהספינה זו היא עצמה שיצאה מויניציא דע"פ הקול לא יגזרו אומר שהיא הספי' שיצאה מויניציא דמנ"ל זה אם לא שנתברר להם ע"ש וכ"ש בנ"ד שמצאו הגוי בעל הספינה מת וקברוהו וברור לן שהב' יהודים הללו לא יצאו אלא עם זה הגוי ועוד אומדנא דמוכח מהפור"תקן שנמצא ע"ש הים וברור לן שהיה בתוך הספינה הנז' דכיוצא בזה כ' המרדכי בסוף יבמות שהתיר עיגונא באומדנא זו שהכלים אשר היו בתוך הספינה נמצאו ע"ש הים ואע"פ שמרן בתשו' בדיני מים שאל"ס סי' ב' כ' שאין לסמוך ע"ז דמה ראיה היא זו וכי לא הי"ל להמלט על נפשו אם לא יוליך סכלים ע"ש מ"מ מינה למדנו שהיא ראיה שהספינה המ' היא שנטבעה ואין לספק בספי' אחרת ולס' הב' דלא העירו בפי' ששהו עליהם עד כדי שתצא נפשם לצאת מאיסו' דאורייתא ד"ז פלוגתא דרבוותא הוא דהרשב"א במיוחסות סימן קכ"ח כתב דלצאת מאיסו' דאורייתא צריך שיעידו ששהו עליהם עד כדי שתצא נפשם וכ"כ ה"ה בפ"ג מה"ג ושכ"ד הר"מ וע"ש בכ"מ אבל הריב"ש סימן שע"ט נראה מדבריו דלדעת הר"מ א"צ שיעידו כך וכ"כ מהר"א ששון סי' א' ובתשו' ר"ב סי' ר"א הוכיח מדברי הר"מ בפי' המשנה בפ"ג דגיטין ור"ח דפי' להא דתנן ספי' שאבדה בים נותנים עליו חומרי חיים וכו' בנשתברו כלים המנהיגים אותה וכולה קיימת מש' אם העידו שנטבעה הספינה יצאה מאיסו' דאורייתא ואם נשאת לא תצא אע"פ שלא שהו עליהם כדי שתצא נפשם ואפילו לדעת הרשב"א אם מעיד שהאנשים אשר בתוכה מתו רחוק הוא שהוא ניצול ע"ש ובתשו' בני משה שלטון סימן כ"ז הוכיח מדברי התוס' מפ"ג דבכורות גבי חלב פוטר א"ב דס"ל דלא בעי' עד שתצא נפשם ומהרימ"ט חא"ה סי' ל"א כתב דלא כתב הרשב"א דבעי' שהה אלא במעיד שנטבעה הספינה לבד אבל במעיד שטבע פ' לא בעי' שהה ע"ש ובנ"ד שהעידו שנטבעה עם כל בנ"א אשר בתוכה הוי כמעיד שטבע פ' ועוד כיון שבנ"ד עד מפי עד הוא תלי' שהראשון אמר ששהה וכה"ג כתב מהריב"ל בח"א בראשו וכ"כ בתשו' מהר"א כן שנזי ז"ל הובאה בס' בני משה שלטון סימן ס"ד דבכה"ג היא מוצאת מאיסורא דאורייתא לכ"ע ועוד ט"א דמהר"ם ב"ח בתשו' הובאה בס' גו"ר כלל ג' סי' ז' וסי' י"ו כתב דע"כ לא אמרי' דבעי' שהה אלא בבאין להתירה בתוך שנה לטביעתו אבל אחר שנה שאבד זכרו כדכתיב נשכחתי כמת מלב יצאת מאיסורא דאורייתא ולמד כן ממ"ש הר"מ בפ"ז מה' נחלות מי שטבע במים שאין ל"ס ובאו עדים שטבע בפניהם ואבד זכרו אע"פ שאין משיאין את אשתו לכתחילה הרי היורשין יורדים לנחלה ע"פ ע"ש הרי דבאבד זכרו אנל"ת וגם ממ"ש מהרא"י בפסקיו סי' קל"ט דמי שנטבע ואבד זכרו אזלינן בתר אומדנא ואנל"ת עש"ב וכן יש להוכיח ממ"ש הר"ש בן הרשב"ץ ז"ל הביאו מרן הב"י דמי שאבד זכרו אין אשתו נשאת ע"ש מש' דאנל"ת וכן יש להוכיח מדברי הריב"ש בסי' הנ"ל שכ' דכל אנהו דתנן במתני' בסוף יבמות אין מעידין עד שתצא נפשם וכו' כלן א"נ תצא מדפריך בגמ' שם הא מדסיפא לאו רשב"א דתנן מן הארכובה ולמעלה וכו' ואי מגוייד דתנן בהך מתני' אנל"ת מאי פריך הא כיון דחומרא דרבנן היא א"כ במים שאל"ס דעיקרו דרבנן לא החמירו ע"ש והשתא הא בהך מתני' תנן נמי צלוב והר"מ בה' נחלות שם כתב דבצלוב א"נ ל"ת ושמעו בו שמת שכתב הר"מ שם היינו קול בעלמא דלא מהני מידי כמ"ש הלח"מ שם אלא ע"כ דהר"מ באבד זכרו הוא שכתב אנל"ת ומתני' לא מיירי בהכי והנ"ב ח"א חא"ה סימן מ"ו פי' לפי דרכו דהך מתני' דצלוב חומרא דרבנן היא ע"ש ונעלם ממנו תשו' הריב"ש הלזו ואי קשיא לדברי הריב"ש מגמ' דפ' יש בכור דמ"ו ע"ב דאהא דתנן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם שאני עדות אשה דהחמירו בה רבנן הרי דהך מתני' דסוף יבמות מדרבנן היא וי"ל דס"ל דשינויא בתרא דמשני יכיר לחוד וכו' עיקר ולפום ההוא שינויא כולה מתני' דאוריית' היא והא דתנן בשלשלוהו לים מן הארכובה ולמעלה תנשא וב' הראשונים דלא התירוה אלא לאחר יב"ח דטריפה אינה חיה יב"ח ע"ש דמש' דמשום דעלתה בידן רגלה הוא דהתירוה אע"פ שאבד זכרו היינו לענין דתינשא לכתחי' אבל לענין דלא תצא בעברו יב"ח סגי והרדב"ז ח"ב סי' תקכ"ו הביאו הע"הש חלק על מהדא"י ע"ש ומ"מ נקיטי' דבאבד זכרו אחר יב"ח אנל"ת הרי כת' הס' הב' דבנ"ד אע"פ שלא העירו ששהו יצאת מאיסורא דאורייתא:
ולספק הג' דלא חזו ליה בשעתיה כשעה שפלטו הים כ' בתשו' ר"ב סי' כ"א דוקא שפלטו הים במקום שאין גלי הים מגיעין אבל אם גלי הים מגיעין אמרי' מיא צמתי ליה וכתב עוד דהיכא דמעיד שמצאנו ע"ש הים סתמא דמילתא במקום שגלי הים מגיעין ועוד דוקא בנתפח הוא דבעי' חזיוה כשעתא ועוד דהגה"מי כ' דבגוי המסל"ת לא בעי חזיוה בשעתיה ע"ש ונ"ד עדיפ' דכי היכ' דחזרו המים ושטפוהו לתוך הים ודאי במקום שגלי הים מגיעין הוא גם דעת הרא"ש בפסקיו ובתשו' דבכל גופו קיים לא בעי חזיוה בשעתיה ומהריב"ל סי' א' סמך ע"ד הרא"ש בצירוף עד מפי עד כנ"ד דתלינן דהא' חזיה בשעתיה ע"ש ועיין בח"מ בתשו' פינחס ועוד יש לצרף לזה הסי' באצבע עקום דאית מאן דס"ל דהוי סי' מובהק כמו שית' ובס"מ לא בעי' חזיוה בשעתיה כמ"ש מרן בתשו' אפילו בסי' ך דמצוי אצל קצת בנ"א ע"ש:
ולספק הד' דלא אמר קברתיו הנה לדעת הר"מ דבעי קברתיו ל"ד קברתיו אלא ה"ה טלטלו ממקום למקום וכתב מהרימ"ט סי' מ"א דכי ליתיה להעד לשואלו אמרי' מסתמא. טלטלו ממקום למקום גם הריב"ש הביאו הב"י כ' כשמזכירו כשמו לא בעי' וקברתיו וכתב הרב משפטי שמואל סי' פ' דאם הגוי אינו מזכירו בשם אלא אומר יהודי שהיה בספינה מת ויש עדים שיהודי פ' יצא בספינה זו הוי כמו שמזכירו בשמו ולא בעי' קברתיו:.
היא העולה דמכל הני טשעמשצאה אשה זו מאיסו' דאורייתא ואכתי איסורא דרבנן רביע עלה ולא תינשא לכתחילה אלא דאצל"ת מיהו מט"א יש להתירה להנשא והוא דהנה בתשו' מהרד"ך והביא' מרן בב"י דאצבע עקום והושם בצידו הוי סי' מובהק משמע דעקום בלא רושם לא הוי סי' מובהק כן דקדק מהר"ם לובלין סי' ל"ו וממנו למד לרגלו עקומה דלא הוי סי' מובהק ובסי' קכ"ח אחר שדקדק כן מדברי מהרד"ך ולמד מהם לצוארו עקום כתב דמתשו' הרא"ש שהביא הטור סי' קי"ח שכתב דנמצא שינוי בא' מאבריו הוי סי' מובהק מש' דצוארו עקום הוי סי' מובהק ע"ש ומינה י"ל גם לאצבע עקום דהוי ס"מ לדעת הרא"ש וכן הבין בכוונתו הרב כנסת יחזקאל סי' צ"ג והרב בארות המים סי' כ"א וכ"כ הרב שב יעקב סי' י"א דאצבע עקום הוי ס"מ נקיטי' דפלוגתא דרבוותא באצבע עקום אי הוי ס"מ ואפילו למ"ד לא הוי ס"מ סי' אמצעי מיהא הוי דהא ליתיה ברוב בני אדם וכיון דסי' אמצעי הוי ומהני גבי. אבידה מהני לאיסו' דרבנן דהא הא דבעי' סי' מובהק משום דסי' דרבנן וא"כ בדרבנן מהנו סי' דרבנן דהם אמרו והם אמרו וכ"כ הנ"ב חא"ה סי' מ"ג והוכיח כן מתשו' הרא"ש כלל ב שהק' לס' הר"מ דב' מינים טמאים לא הוי אלא כלאים דרבנן מדאמרי' בחולין דע"ט כי מעיילת כודנייתא בדוק בהנך דדמו להדדי. ודייק הגמ' ש"מ סימנין דאורייתא ולס' הר"מ כיון דב' מינין טמאין לא היו אלא כלאים דרבנן מהנו סי' דרבנן באיסורא דרבנן וכ"כ מהר"א שנג"י בתשו' הובאה בס' בני משה שלטון סי' ס"ד בסוף התשו' דסי' דרבנן מהנו במים שאל"ס ברם ראיתי בס' ישועות יעקב סק"מ שהביא משם מהר"ר עוזר שכתב דסי' דרבנן מהנו במים שאל"ס וחלק עליו ועיקר יסוד ראיותיו הוא מהגמ' בפ' יש בכור דאוקמא למתניתין דאין מעידין אלא על פרצות פנים דחומרא דרבנן היא ובסיפא דמתני' קתני אע"פ שיש בו סימן עי"ש ואינה ראיה כלל דלפום ההוא שינוייא מיתקמא מתני' דאע"פ שיש סי' בארוך וגוץ דסי' גריע והגמ' ביבמות דק"ך דלא אוקמה בארוך וגוץ אלא למ"ד סי' דאורייתא אזיל כשינויא בתרא דפ' י"ב דמסיק יכיר לחוד והכרת פנים לחוד וכ"נ עיקר כדברי הנ"ב ומהר"א שנג"י ומהר"ר עוזר דסי' דרבנן מהנו למים שאל"ס דאיסורא דרבנן הוא ועוד ט"א דקי"ל מנין סי' הוא ואפילו שנים הוי מנין סי' כמ"ש בתשו' מ"ב סי' ס"ג ובתשובות אמונת שמואל סי' ט' וכיון דנתבאר דהיו ב' יהודים בספינה זו וגם לא היו שם אלא הב' יהודים הללו כדמוכח ממ"ש בקבלת העדות כשבאת השמועה שנטבעה הספינה הלך יהודי א' לשם לראות אם יצאו הב' יהודים הנז' ע"ש הים ונתבאר שנטבעה הספינה ופלט הים שם הב' יהודים ודאי דאמרינן הם עצמם הב' יהודים וכמו דקי"ל אם ידעי' שיצאו ב' יהודים בדרך ואח"כ מצאו ב' יהודים באותו המעבר דאמרי' הם שיצאו הם שנמצאו ה"ן כאן ועיין בכיוצא בזה בתשובות כ"ב סי' מ"ג ואין לחוש שמא בתוך הדרך יצאו היהודים מן הספינה למקום היבשה ונכנסו אחרים תחתיהם והם שנטבעו שכבר כתב הרא"ש בתשו' כלל כ' דמההוא עובדא דיודן בפ"ב דיבמות שמעינן שאין חוששיך שמא היהודי שיצא עמו נתרחק ממנו ונתלוה עמו יהודי אחר ועל אותו היהודי אמר שמת ואע"פ שמדברי הר"מ אין נראה כן כבר כתב מהריב"ל ח"א סי' ב' וח"ב סי' י"ב דעבדינן עובדא כדברי הרא"ש וכ"פ מהרש"ך סי' ובתשו' מ"ב סי' מ"ב וכתב שם דאפילו הר"מ י"ל דסובר כן ולא דק בלישניה ודלא כהט"ז ואין לחלק בזה בין ים ליבשה ולומר דבים חיישי' שמא המים הביאו הב' יהודים הללו ממקום אחר והיהודים שהיו באותה הספינה לא יצאו ע"ש הים הא ליתא דכבר כתב מהר"ם אלאשקאר סי' כ"ה כיוצא בזה שנשאל בספינה שנשברה סמוך למחוז א' והיו בה ל"א יהודים שנטבעו כולם ואח"כ פלט הים סמוך למקום ההוא ל"א יהודים מתים והשיב שכל שנתאמת שכל הל"א נפשות שנקברו היו כולם יהודים וידענו שבעלה של אשה זו הוא בכלל החשבון בהכי סגי ואין לחוש שמא בעלה של אשה זו יצא מן הכלל ונכנס יהודי אחר מאותן המקומות במקומו דלמילתא כי האי ל"א ודמי לעובדא של קולר של ס' בני אדם ול"מ גבי חבורה של בנ"א אלא אפילו באדם א' לא חששו וכדאמרי' בההיא דאבל על יהודי א' שיצא עמי ואין לחלק בין ים ליבשה ע"ש הרי דאפילו באדם א' שנמצא ע"ש הים אמרי' הוא שנטבע באותו מחוז וכ"מ בתשובת ר"ב סי' ר"א דל"ח שמא המים הביאו ממ"א אלא תלינן באותה ספינה שנטבעה באותו מחוז וכ"כ רב א' הובאו דבריו בתשו' הכנ"הג סי' י"א ונסתייע מדברי תשו' ר"ב איברא דהכנ"הג חלק עליו דלא כ"כ ר"ב אלא להוציאה מאיסורא דאורייתא אבל לא תנשא לכתחילה וכתב דמהרשד"ם דחולק על ר"ב וכ"כ מהרא"ש בקינ' עיגונא דנ"א ומ"מ נ"ד שיצאת מאיסורא דאורייתא דאפ' מהרשר"ם. ומהרח"ש לא מיירי אלא דלא תנשא לכתחילה וכן הא דתנן בפ' האשה. שלום מעשה בא' ששלשלוהו לים ועלתה יפאדן רגלו ואמרו חכמים מן הארכובה ולמעלה תינשא וכתב הנ"י דוקא קשרוהו ברגלו אבל נפל לים ופירשו מצודה ועלתה רגל חיישי' שמא דגל של אחר היא וכ"כ ה"ה בפי"ג בשם הרשב"א ושכן דעת הר"מ היינו לענין דלא תינשא לכתחילה ובתשו' עבודת הגרשוני סי' ע"ב הק' בעובדא דב' ת"ח שנטבעו והשיא ר' נשותיהם ע"פ נשים דאמרו בגמ' דקט"ו דחזינהו לאלתר ואמרו סי' דאמאי צריך סי' הא ב' הוי מנין וקי"ל מנין הוי סי' ותי' דלא מצאום במקום א' ולא יצאו במקום א' ע"ש הרי דאין לחלק בין ים ליבשה:
המורם מכל האמור דאשה זו יצאת מכבלי העיגון ומותרת לינשא לכל אדם ולית מאן דימחי בידהא והכל שריר וקיים: