מצות כהונה· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן טז
ישראל ששכר חנות מגוי והתנה עליו הגוי בשעת השכירות שלא יהא לו שום זכות להחזיק בהחנות. כתב מהריב"ל ח"א סימן מ"ב דלא מהני תנאו דאל"כ מה הועילו חכמים בתקנתם והוכיח כן ממ"ש הר"ן בר"פ הכותב דדוקא בכותב לה ועודה ארוסה אבל קודם אירוסין ל"מ סילוק דמהריק"ש בהגהותיו סי' ק"ס העתיק דברי מהריב"ל גם ה' לח"ר סי' קס"ב הביא דברי מהריב"ל ולמד ממנו לנדונו ומהרש"ך בנוספות סי' ט' דחה ראיית מהריב"ל דההיא דפרק הכותב בסילוק מיירי אבל בתנאי י"ל דמהני ולא ראה דברי הרשב"א בתשו' סי' תתק"ס דאפילו בתנאי ל"מ בכותב קודם ארוסין והובאה בב"י סי' ר"ז ומ"מ גם מהרש"ך אע"פ שדחה ראיית מהריב"ל הסכים למעשה כמהריב"ל דל"מ תנאה וכל קבל דנא מהרח"ש ח"א סי' ל"ג אחר שהביא דברי מהריב"ל כתב שמצא בפ"ד א' שבו כתוב שג' רבנים הסכימו דלא כמהריב"ל ועשו מעשה גם הכנ"הג סי' ק"ם כתב בשם מהר"ש הלוי ששני רבנים הסכימו דלא כמהריב"ל והמה תרי מגו תלת שהוזכרו במהרח"ש והשתא כיון דפלוגתא דרבוותא היא נראה דקרקע בחזקת מרה קמא קיימא שהוא הגוי גם ישראל השוכר הב' דר עכשיו בחנות ואי להוציא אותו מהחנות כיון שהשוכר הא' לא נתבררה חזקתו והרב לחם רב סי' קנ"ד בכיוצא לנ"ד כתב דבפלוגתא דרבוותא מוקמי' בחזקת מי שבידו עכשיו כמ"ש התוס' בפ' חזקת לפירשב"ם ומהרשד"ם סי' שנ"ב בכיוצא לזה כתב דמוקמי' לה בחזקת מרה קמא ועיין להרב בני חיי סי' ר"ה ומ"מ בין למר ובין למר בנ"ד מוקמי' ביד הגוי שהוא מרה קמא ובידו היא עכשיו שהוא שכרה ליש' הב' ומצד שלא כפל התנאי ל"ל בה דכבר הוכיח הכנ"הג בתשובתו דכיון דכתוב התנאי בשטר או קנין א"צ כפילת התנאי דהוי כמעכשיו כמ"ש הרשב"א בתשו' מיהו מצד אחר נראה עיקר לזכות השוכר הא' בדינו דממ"ש בשטר ומחל ע"ז וכו' וכשרוצה לצאת ממנה אין לו רשות לערער על ישראל אחר נר' דכל עיקר כוונת התנאי והמחילה הוא שכאשר הישראל יוצא מרצונו לא יוכל לערער אבל כשיוצא בע"כ כנ"ד כמו שהעידו עדים ע"ז שהגוי הוציאו בע"כ כל כה"ג לא היה בכלל התנאי די"ל דכל חשש שחש הגוי בראשו שמא יוצא ממנה השוכר ותהיה רקנית שלא יוכל שום בן ישראל לשוכרו אבל כל עוד שהשוכר דר בה ונותן לו שכירות לא איכפת ליה ואין דעתו להוציאו בע"כ ולא אסיק אדעתיה להתנות אלא אם יוצא ישראל השוכר מדעתו כנ' מלשון השטר ובכן דעתנו נוטה לזכות להשוכר הא' ובפרט שבעיקר הדין רבים המה הסוברים דתנאה ל"מ כדעת מהריב"ל כנ"ל אנן תלתא ב"ד אם יראה בעיני מורינו. הרב ש"י ולהסכמתו אנו מצפים לעשות מעשה רב:
אחרי שאתם רוצים לגלות דעתי בזה צריך אני ך לגלות דעתי שודאי הגוי שלא רצה להשכיר לשוכר אלא אם לא יהיה שום זכות לו בחזקה ואדעתא דהכי השכיר לו גם השוכר קע"ע בכתב מפורש שלא יש שום זכות לו להחזיק בחנות כלל א"כ מאין יבא לו עוד שם של חזקה ומה שכ' באחרונה וכשרוצה לצאת לא יערער אינו אלא לאפוקי שאם הוא עדיין בחנות אם יבא אחר לשכור החנות מאת הגוי הוא יכול לערער עליו שלא ישכרנה וכמו שאירע כמה פעמים זהו דעתי:
הצעיר ישועה בסיס ס"ט