מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק סט
פסוק א
שושנים. שם כלי נגון עשויה בצורת שושנה:
פסוק ג
ביון. הוא הרפש שבקרקעית המים:
מצולה. עומק המים:
ושבולת. היא מרוצת המים כמו משבולת הנהר (ישעיה כז):
פסוק ד
נחר. ענין יובש כמו ושכן חררים (ירמיה יז):
מיחל. מל׳ תוחלת ותקוה:
פסוק ה
עצמו. חזקו והוא מלשון עצם שהוא קשה וחזק:
מצמיתי. ענין כריתה כמו לבקרים אצמית (לקמן ק״א):
פסוק ו
לאולתי. מל׳ אויל ור״ל עבירות כי אין אדם עובר עבירה אא״כ נכנס בו רוח שטות:
נכחד. נמנעו מלדעת אותם:
פסוק ז
בי. ר״ל על ידי:
פסוק ט
מוזר. מלשון זר:
פסוק י
נפלו. חנו ושכנו כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה):
פסוק יג
ישיחו. ענין ספור דברים:
פסוק יד
באמת. ענינו דבר מקויים:
פסוק טז
תאטר. ענין סתימה וסגירה ודוגמתו אטר יד ימינו (שופטים ג׳:ט״ו):
פסוק כא
ואנושה. ענין חולי כאוב כמו ויאנש הילד (ש״ב יב):
פסוק כב
בברותי. עניינו אכילה מועטת כמו הביאי הבריה (שם יג):
ראש. שם עשב מר כמו ראש ולענה (דברים כט):
פסוק כג
לפח. לרשת:
פסוק כד
המעד. ענין השמטה והחלקה:
פסוק כה
זעמך. כעסך:
פסוק כו
טירתם. ארמונם כמו טירת כסף (ש״ה ח):
נשמה. שוממה:
פסוק לב
משור פר. כפל המלה בשמות נרדפים לתוספות ביאור וכן אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳) מפריס. פרסות הרגל:
פסוק לה
רומש. הלוך הבריות קצרי הרגל קרוי רמיסה בלשון המקרא: