מצודת ציון על תהילים· רבי דוד אלטשולר
פרק סח
פסוק ב
יפוצו. ענין פוזור:
פסוק ג
כהנדוף. ענין דחיפה כמו עלה נדף (ויקרא כו):
כהמס. מלשון המסה והמגה דונג. שעוה:
פסוק ד
יעלצו. ענין שמחה:
פסוק ה
סולו. ענין הרמה והגבהה כמו סולו סולו המסילה (ישעיה סב):
פסוק ו
במעון. ענין מדור:
פסוק ז
בכושרות. מלשון כשר:
צחיחה. ענין צמאון ויובש כמו צחיח סלע (יחזקאל כד):
פסוק ח
בצעדך. מלשון צעד ופסיעות:
בישימון. מלשון שממה:
פסוק ט
נטפו. מלשון נטיפה והזלה:
פסוק י
תניף. ענין הזלה והתכה כמו ונופת צופים (לעיל יט):
ונלאה. הוי״ו יתירה והוא ענין עייפות כמו ונלאתי כלכל (ירמיה כ):
כוננתה. מל׳ הכנה:
פסוק יא
חיתך. עדתך וכן וחית פלשתים (ש״ב כ״ג):
פסוק יב
המבשרות. מלשון בשורה:
צבא רב. חיל רב:
פסוק יג
ידדון. מלשון נדידה:
ונות. מל׳ נוה ומדור:
שלל. ענין ביזה:
פסוק יד
שפתים. הוא מקום עריכת ומושב הקדרות כמו שפות הסיר (יחזקאל כ״ד):
נחפה. מכוסה:
ואברותיה. כנפיה כמו אבר כיונה (לעיל נ״ה):
בירקרק. גוון ירוק:
חרוץ. מין זהב כמו ומחרוץ תבואתה (משלי ג׳):
פסוק טו
בפרש. מל׳ הפרשה ופרוד:
תשלג. מל׳ שלג:
בצלמון. מל׳ צלמות ור״ל חושך:
פסוק טז
הר בשן. הוא מקום דשן ושמן כמ״ש שמעו וכו׳ פרות הבשן (עמוס ד׳:א׳) גבנונים. מל׳ גב וגובה והנוני״ן באים להקטין כמו האמינון אחיך (ש״ב י״ג):
פסוק יז
תרצדון. כמו תרקדון:
פסוק יח
אלפי. שרים וגדולים כמו אלופי יהודה (זכריה יב):
שנאן. כן יקראו מלאכי מרום:
פסוק כ
יעמס. ענין הטענת משא כמו אבן מעמסה (שם):
פסוק כב
ימחץ. ענין רציצה ופציעה כמו מחצת ראש (חבקוק ג׳):
פסוק כג
ממצולות ים. מעומק הים:
פסוק כד
מנהו. ענין הכנת מזון כמו מן הוא (שמות יז):
פסוק כו
שרים. משוררים:
עלמות. נערות:
תופפות. מלשון תוף והוא כלי שיר:
פסוק כח
צעיר. קטן:
רודם. ענין ממשלה כמו רדה בקרב אויביך (לקמן קי) רגמתם. ענין השלכת אבנים:
פסוק ל
יובילו. יביאו:
שי. תשורה כמו יובל שי לה׳ (ישעיהו י״ח:ז׳):
פסוק לא
גער. ענין צעקת נזיפה:
אבירים. חזקים:
מתרפס. ענין רמיסה ברגליה רפסה (דניאל ז׳):
ברצי. מל׳ רצוי:
בזר. כמו פזר כי בומ״ף מתחלף וכן ורכוש להם יבזור (שם י״א):
קרבות. מלחמות כמו ביום קרב (לקמן ע״ח):
פסוק לב
יאתיו. יבואו כמו אתא בוקר (ישעיה כ״א):
חשמנים. עניינו גדולים וחשובים וכן חשמונאי ובניו:
מני. כמו מן:
תריץ. מל׳ ריצה ורדיפה:
פסוק לה
תנו. אמרו כמו נתנו לדוד רבבות (שמואל א י״ח:ח׳) ויתכן שהוא מלשון שם יתנו צדקות ה׳ (שופטים ה׳:י״א) שהוא ענין ספור:
פסוק לו
ותעצומות. מל׳ עצמה וחוזק: